שיעורי הרב שלמה אבינר

שימוש בשיטות הגויים לצורך תיקון המידות

שאלה: האם מותר ללמוד מגויים שיטות לתיקון המידות?

תשובה: מותר ללמוד חכמה מגויים, כמו פיסיקה ומתמטיקה, אך ענייני מוסר ועבודת ד' אי אפשר לקחת מהם.

ברם, אנו רואים שבתיקון המידות גדולי עולם לא נמנעו מלקחת דברים טובים שמצאו אצל הגויים ולסננם. הגמרא בברכות (ח, ב) אומרת: "אמר רבן גמליאל: בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים: הן צנועין באכילתן, וצנועין בבית הכסא, וצנועין בדבר אחר" ובגמרא בסנהדרין מובא בשם רבי יהושע בן לוי שאומר שישנה סתירה ביחזקאל הנביא. מצד אחד כתוב: "וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם"(ה, ז) ומצד שני כתוב: "וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם"(יא, יב). תירוץ: כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם. (סנהדרין לט:)

ספר חובות הלבבות לקח תכנים מפילוסופים ערביים. ספר חשבון הנפש מרבי מנחם מנדל לפין מסטנוב, שרבי ישראל סלנטר כתב לו המלצה חשובה, ובישיבות בליטא למדו ממנו – בנוי על רעיון שחידש בנג'מין פרנקלין. כמובן, כל זה עם תיקונים, טיהורים וגיורים.

הרמב"ם בשמונה פרקים לקח מאריסטו ואמר: קבל את האמת ממי שאמרה. בוודאי, איננו אומרים על אריסטו: 'עשה לך רב'. אבל, אם הוא אומר דבר נכון, אפשר לקחת ממנו. עיין בספר תוספת ברכה, שהוא פירוש על התורה מבעל התורה תמימה, המלקט ע"פ דברי הרמב"ם עשרים וארבעה דברים בתורה, חז"ל וגדולי ישראל הנלמדים מגויים (במדבר כד, ה).

לכן, אם אנו רואים דברים טובים בתחום הזה, מותר לקחת. וודאי, לא לוקחים מגויים את תוכן התורה, אבל יש דברים שמותר לקחת מהם לאחר שעברו סינון. הרי מיתרו למד משה רבנו איך לארגן את בתי המשפט. אמנם יש לבדוק היטב היטב כל דבר אם הוא הגון או לא. אומרים שהרמב"ם גייר את אריסטו. חלק לקח, חלק זרק לפח. הרמב"ם הרגיז את כולם.. הרגיז את חסידי אריסטו כיון שזרק חלק מתורת רבם לפח, והרגיז את היהודים כיון שלקח חלק מאריסטו. לכן יש לדעת שלא כל אחד הינו בר הכי להחליט מה לקחת ומה לא לקחת.

"אכלנים אנונימיים"

שאלה: האם מותר ללמוד אצל "אכלנים אנונימיים" רוחניות מאנשים שאינם שומרי מצוות?

תשובה: השיטה הזאת הומצאה ע"י גויים אמריקאים. חלקם לא היו מאמינים כלל, חלקם היו נוצרים. אך הרמב"ם כותב בשמונה פרקים: קבל האמת ממי שאמרה. כלומר, אין בשיטה הזו דברים שליליים. הרמב"ם אומר את זה דווקא בשמונה פרקים, שהוא ספר על תיקון המידות, ובו אכילת יתר הינה מידה רעה. דרך ארץ קדמה לתורה, מידות טובות קודמות לתורה.

בכדי לתקן מידות טובות, אינני צריך דווקא תורה, אך ע"י התורה ניתן לתקן את המידות לעילא ולעילא.

אינך צריך להאמין באלקים, אלא עליך להאמין בכוח מסויים, כל אחד בוחר לו כוח כרצונו. זוהי שיטתם.

אדם אתיאיסט מאמין בכוח מסוים. אדם מאמין, מאמין בד'. אנו מאמינים ביראת שמים, תורה ומצוות. לכן, לקחנו את השיטה הזאת של "אני יכול", גיירנו אותה, ויצקנו בה אמונה ויראת שמים. יש גם כמה קבוצות של "אכלנים אנונימיים" בארץ, שהן יראות שמים. ניתן להתגבר על אכילת יתר אפילו בלא התורה, אך אם מוסיפים אמונה ויראת שמים זה לעילא ולעילא.

נזם

שאלה: האם מותר לבנות לעשות נזם באף?

תשובה: לא, מדין חוקות הגויים. כלומר, דברים שנוהגים הגויים, אסורים לנו.

כמובן, אין הכוונה לדברים כגון שעון יד, אלא קיימים גדרים. אחד הגדרים הינו שחץ וגאווה, והכוונה הינה לדברים הבאים להבליט את האדם. אישה שמה נזם כדי למשוך את תשומת הלב, כי הוא מעניין. אם ייווצר מצב שבנות ישראל כשרות הולכות כך או אז זה לא יהיה עוד חוקות הגויים כי אם חוקותינו. מציאות יכולה להשתנות. הרשב"א כותב, שיתכן דבר הנחשב כחוקות הגויים ואנשים פרצו בו גדר, ואז הפך למנהג ישראל. אמנם הראשונים פרצו עבירה, אבל אח"כ נהפך הדבר לדבר מותר (שו"ת הרשב"א ח"ה ס' קכא). למשל, תקופת רבקה אמנו בה נזם היה דבר נפוץ, הינה דין אחר. לסיכום, בימינו זה איסור תורה. אין כמובן בעיה שאישה תהיה נאה, אך לא בדרך זו.

לבוש נוכרי

שאלה: האם מותר ללבוש לבוש נוכרי? מה דינה של חליפה שחורה?

תשובה: היהודים ברוסיה לא לבשו חליפה. מנהג סטודנטים באירופה היה ללבוש חליפה. הגויים המכובדים באירופה לבשו חליפה שחורה. מכאן שאם אתה לבוש בחליפה שחורה הנך עוזב את הלבוש המסורתי של יהודי רוסיה ולובש לבושי גויים.

לפני מאה שנה כתבו רבני ירושלים כרוזים נגד החליפה. התפרסמו כרוזים חריפים מאוד. בני הישוב הישן לא הלכו בחליפה שחורה ורק כשעלו לארץ תלמידי ישיבות מליטא שהלכו בחליפה שחורה, רבני ירושלים כתבו כרוזים נגד החליפה כיון שהיא 'חוקות הגויים'. הרשב"א אומר, הגדרת מהו לבוש גוי ומהו אינו לבוש גוי הינה על פי המציאות. אם כל הגויים חובשים כובע כחול ויהודים אינם חובשים כובע כחול, אסור לחבוש כובע כחול, כי זה לבוש גוי. אם יהודים פרצו גדר, אותם פורצי גדר ראשונים לא עשו כשורה כיון שהם חבשו כובע כחול. אבל כיום, כובע כחול נהוג גם אצל יהודים וגם אצל הגויים וכיון שכך, אין זה חוקות הגויים (שו"ת הרשב"א ח"ה ס' קכא).

חליפה שחורה בתחילה נאסרה משום חוקות הגויים. אבל כעת זה נחשב הדר לאדם וישנם יהודים עם חליפה שחורה וגויים עם חליפה שחורה, זה כבר אינו חוקות הגוים.

כך בכל עניין, אם ישנו בגד גוי מובהק ולא נהגו בו יהודים, זה חוקות הגויים. ברגע שהדבר נתפשט, הראשונים טעו וחטאו, אך לא ניתן עוד לאסור.

רייקי

שאלה: האם מותר להשתמש ברייקי? אם כן, באיזה אופן?

תשובה: אני איני חושב שזו עבודה זרה, אבל רייקי זה מדרכי האמורי. ההגדרה האם דבר הוא דרכי אמורי הינה כל דבר שאין לו ראיה שכלית תיאורטית והוכחה ניסיונית, בלשון הלכתית – דרכי האמורי, בעברית – אמונות טפלות. לצורך ריפוי, התירו חכמים דרכי אמורי ולכן התירו רייקי לצורך ריפוי. זה לא אומר שזה מומלץ. מקור הרייקי בא מעבודה זרה, אף על פי שאנשים שעושים רייקי אינם עובדי עבודה זרה, כיון שהעמים במזרח הרחוק לא מאמינים באל אחד, אלא מאמינים באלים ובשטויות. לקחו את הרייקי, 'חילנו' אותו, וקוראים לזה אנרגיות.

זה לא מומלץ. עד היום הזה אין שום הוכחה מדעית שרייקי פועל. ישנה בעיה הלכתית אחרת: אם אדם עושה רייקי למישהו אחר ולוקח כסף בעבור הטיפול, חייב אותו אדם לומר לו שזה דבר שאין לו הוכחה מדעית, אחרת זו רמאות. אם מכניסים לזה סמלים יהודיים וזה נראה אלקי, זה עוד יותר קרוב לעבודה זרה. יותר חמור להכניס בזה סמלים יהודיים מאשר לעשות את זה כסתם דבר חול.

• תודה לאיתמר סג"ל על העריכה.