שיעורי הרב שלמה אבינר

חווית סף המוות

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: אנשים רבים שאובחן אצלם מוות קליני וחזרו לחיים, דיווחו על חוויה נפלאה שמוכיחה על הישארות הנפש וחיים אחר המוות. האדם חש שהוא מתנתק מן הגוף, מרחף מעליו, צופה עליו מלמעלה ורואה כל מה שקורה לו. הוא נכנס למנהרה ענקית שסופה שטוף אור גדול, עצום ומתוק; הוא נפגש עם ישות מלאה אהבת אין קץ המעניקה לו הרגשת אושר נפלאה; הוא פוגש דמויות שונות מוכרות או לא, מלאכים וקדושים; הוא צופה בשחזור כל חייו כמין סרט; לבסוף הוא חוזר לגופו עקב החלטה מלמעלה או תחנונים שלו.

כל אלו תואמים את מקורותינו על העולם הבא שהוא מלא אור השכינה ופגישות עם דורות עברו. מה שמופלא הוא האחידות הגדולה של כל התיאורים. החוויה כמעט זהה, מה שמוכיח שהיא אמת.

תשובה: אכן חוויה כמעט זהה אך לא לגמרי. לפעמים יש חוויה נפלאה, ולפעמים חוויה נוראה של חלומות זוועה קשים מאוד עם עינויים על ידי שדים וכדומה (בערך 15% מהחווים), אלא אם כן נאמר שזו הוכחה על גהינם... אך רק 20% מדווחים על חווית סף המוות (מתוכם רק 15% זוכרים חלקית). אם כן רובם אינם חווים כלום, ולכן תהיה זו הוכחה שאין כלום...

אכן ד"ר ריימונד מוד, שביצע בשנת תשל"ה את כל המחקר הזה במוות בקומה מתקדם או במוות קליני לפני החייאה על חווית סף המוות, באנגלית NDE – NEAR DEATH EXPERIENCE, עשה אמנם עבודה איכותית, אך רק באלה התומכים בדעתו והתעלם מאלה שמכחישים אותה. מחקרים אינם תמיד אמינים, אפילו החוקרת הגדולה ד"ר קובלר-רוס שתמכה מאד בתיאוריה זו, הולכה בעצמה שולל על ידי נוכל שהציג לה כביכול תקשור מזויף עם מתים, מרוב להיטות, לאמת את התיאוריה שלה. יתר על כן, נוצרי פוגש שם את ישו הנוצרי שר"י וגדולי הכנסיה; מוסלמי פוגש את מוחמד וכל מיני אימאמים, ולהבדיל, אנחנו תלמידי משה רבנו פוגשים את אברהם אבינו ושאר קדושי עליון.

אם כן, אתה הראית לדעת שאדם רואה שם את מה שהאמין לפני כן. וכן כל שאר הנפלאות הן נגזרות ממערכת אמונות ודעות שלו. זאת הסיבה שילדים, שטרם העשירו את עולמם, מדווחים הרבה פחות על חווית סף המוות.

פסיכיאטרים אינם מאמינים שיש כאן הוכחה לחיים אחרי המוות, אלא זו סתם אשליה והזיה הנובעת מערפול החושים המפרש מאורעות שונים שעוברים על האדם כחיים אחר המוות. אכן על חוויה דומה, אם כי לא זהה, מדווחים אנשים רבים גם בלי מוות קליני, אלא עקב אירועים שונים: א. לקיחת קטמין שהוא סם הזיה המשמש חומר מרדים מהיר הגורם הרגשה של התנתקות מהגוף וריחוק – מה שמאפשר ניתוח. ב. סמים שונים כגון חשיש , LSD, DMT, ג. פסיכוזה. ד. התקף אפילפטי. ה. גירוי חשמלי של אונת הרקה תוך כדי ניתוח לטיפול באפילפסיה. ו. העדר חמצן או זרימה מועטת של דם כגון בטראומה אחרי אבדן דם רב, או אפילו באימון טייסים לתאוצה מהירה. ז. רמה גבוהה של פחמן דו חמצני ח. לידה. ט. מדיטציה. י. מגרנה חזקה מאוד. יא. הימצאות במצב קריטי כגון שמיעה מהרופא שהוא מת, או רגעים לפני תאונת דרכים. יב. דמדומים לקראת הירדמות.

אין צורך לומר שאנשים עם רגש או דמיון מפותחים מדווחים יותר על אותה חוויה של סף המוות.

באשר לתחושה של התנתקות מן הגוף וריחוף מעליו, המכונה באנגלית OBE – OUT OF BODY EXPERIENCE, אותה ראיית האדם בהיטל על' היא תופעה ידועה עקב שיבוש שני חושים המאפשרים לאדם למקם את גופו: פגיעה באונת הרקה והמערכת הנסטיבולרית והפרופריוספציה. בעזרתם אדם יודע את תנוחת גופו גם בעיניים עצומות, וכאשר הם נפגעים, החושים פועלים בצורה מעוותת.

באשר לשיחות שהתנהלו מסביבו כאשר הוגדר כמת, מתברר שלא היה מת לגמרי, על אף דיווחי המכשירים. או שהאדם הרכיב לאחר מעשה באופן לא מודע את כל מה שסיפרו לו והוא ביצע עיבוד זיכרון למפרע.

נכון שאי אפשר להסביר את הכול עד תום, אך זו נחלתם של כל המדעים, ולא בגלל זה אנו פוסלים אותם, בוודאי אין להרחיב את הסדק הדק של אי ההבנה ולהכניס בו טונים של נפלאות.

אך בל נטעה, ודאי שיש עולם הבא, הישארות הנפש וחיים אחר המוות, גם בלי הוכחה מדעית, וגם אינם זקוקים להוכחה מדעית. להפך, המדע זקוק לאמונה כדי להאיר את דרכו, ולא האמונה זקוקה למדע כדי להוכיחה.

זאת ועוד, בל נשכח שאיננו חיים בעולם הבא אלא בעולם הזה, והתורה היא תורת חיים, שנתן לנו מלך החיים החפץ בחיים, עיין במסילת ישרים פרק א שענייננו הוא תורה ומצוות בעולם הזה.

ריבונו של עולם אינו אוהב שמתעסקים במוות. מת מטמא. קבר מטמא. נגע במת – טמא שבעה ימים, כל הטיולים המחשבתיים האלה לשאול וחזרה אינם בריאים. ובחרת בחיים!

כותב מרן הרב קוק: "ההשערות בענינים הנפשיים, העומדים חוץ מגבול החיים המעשיים והמוסריים, אף שאין אנו יכולים להכחישם, מכל מקום אין לנו להמשיך על פיהם ארחות חיים על פי תורתנו הקדושה, שהרחיקה אותנו מלהיות צוללים בחזיונות בלתי ברורים, כאשר אסרה לנו כל מיני כישוף ודרישה אל המתים, ואסרה לכהנים להיטמא למתים, וקשרה את המצוות כולן אל החיים. ואמרו בירושלמי דברכות פ"ג 'כל ימי חייך, ימים שאתה עוסק בהם בחיים, ולא ימים שאתה עוסק בהם במתים'. העולם המופשט מן החיים המעשיים ראוי להיות יותר מלא ונישא מהחיים המוגבלים, אבל אם נבוא להמשיך ממנו מעשים ונימוסים ורעיונות המעסיקים את הכלל, ודיא יטמאו את הרעיון. אפילו הנביאים לא נתנבאו כי אם לימות המשיח, אבל עולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתך" (אגרות הראיה, איגרת עט).