שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

משנכנס אדר

ש: משנכנס אדר מרבים בשמחה. גם אדר א?

ת: מחלוקת. ויש לנהוג רק באדר ב. שאילת יעב"ץ. שו"ת תשובה מאהבה. שו"ת שבט הלוי (שאילת יעב"ץ ב פח. שו"ת תשובה מאהבה ב שא. שו"ת שבט הלוי י קה ג – מ"צ).

ז' אדר ב'

ש: האם יום ז' אדר ב', יום היעלותו למרומים של משה רבנו, הוא יום תענית?

ת: רק לחברי חברא קדישא בירושלים. לוח א"י (ועיין שו"ת יחוה דעת א פג שנחלקו הפוסקים באיזה אדר נפטר משה רבנו – מ"צ).

"משנכנס אדר" בשלחן ערוך

ש: למה המחבר בשו"ע (או"ח תקנא, א) מזכיר את הכלל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" אך לא מזכיר את הכלל "משנכנס אדר מרבין בשמחה"?

ת: כיוון שבחודש אב ישנן הלכות מיוחדות, אעפ"י שלפי המחבר אינן חלות אלא בשבוע שחל בו ט' באב. אך לחודש אדר אין הלכות מיוחדות.

למקורות נוספים לחץ כאן

משנכנס אדר

ש: למה דוקא משנכנס אדר מרבים בשמחה ולא ניסן?

ת: גם ניסן. שערים מצויינים בהלכה (קמא א).

משפט בחודש אדר נגד יהודי

ש: האם ישנה עדיפות לערוך משפט בחודש אדר גם כנגד יהודי?

ת: המקור למנהג זה הוא ממה שבחודש אדר ניצחנו את הגויים, לכן אנו אומרים שחודש אדר טוב בשבילנו, אבל אם זה נגד יהודים, החשבון הינו חשבון אחר. כשדנים נגד יהודים, לא נראה שיש בזה איזה מעלה. גם זה נאמר לגבי ערכאות – בית המשפט של גויים. אפילו אם יהודי תובע אותי לערכאות של גוים, הוא לא בסדר, אבל עד כדי כך לומר שהוא לא יהודי, זה כבר רחוק. לכן, אני לא יודע אם במצב כזה נאמר דין זה.

פורים קטן

ש: האם יש מצוה לשמוח בפורים קטן?

ת: פורים קטן הוא הסימן האחרון בשולחן ערוך (אורח חיים תרצז). יש דיון האם צריך סעודה גדולה או קטנה, והרמ"א אומר שצריך סעודה קטנה, "וטוב לב משתה תמיד" (משלי טו טו). האם "משתה תמיד" הוא האידיאל של התורה? האם זו המטרה? בשערי תשובה (שם) מובא בשם הר"י שלא מדובר פה על משתה בבחינה גשמית, אלא על משתה בבחינה רוחנית.

ההגהה הראשונה של הרמ"א על ה"שולחן ערוך" מתחילה בפסוק: "שויתי ד' לנגדי תמיד" (תהילים טז ח). כלומר, תמיד צריך להידבק בד'. הרמ"א מסיים בפסוק: "וטוב לב משתה תמיד". כלומר, אדם שעוסק בתורה ועבודת ד' - שמח תמיד.

כתוב (רות ג ז): "ויאכל בעז וישת וייטב לבו". על המילים "וייטב לבו" אומר רש"י שהכוונה לדברי תורה. כך גם חז"ל אומרים במסכת שבת (סג ב) ש"ויטיבך לבך" שייך לתלמוד תורה. אם כן, ודאי אין הכוונה בפורים להגיע למצב של הוללות ופריצות.

פעם רבנו הרב צבי יהודה יצא באמצע סעודת פורים. התלמידים הלכו אחריו ושאלו: "מה קרה?" ענה להם: "גם בפורים צריך יראת שמים!" כך גם התבטא הג"ר שלמה זלמן אוירבך בערב פורים ואמר: "בסימן האחרון של שו"ע חלק אורח חיים, חותם הרמ"א את דבריו בפסוק 'וטוב לב משתה תמיד', אך ללא המקרא שמביא הרמ"א בריש 'אורח חיים'- "ושויתי ד' לנגדי תמיד", לא ניתן לקיים את הפסוק שהביא בסוף. אם כן, גם בזמן שמחת פורים צריך האדם לזכור את רוממות ד' ויראתו" (חכו ממתקים א עמ' של-שלא).

"וטוב לב משתה תמיד" הכוונה שירות ותשבחות, דברי תורה ומשתה. עוד אמרו בפרקי אבות (ג ג): "שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא שנאמר (יחזקאל מא כב): 'וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ד'". שנזכה לשמחה אמיתית, "וטוב לב משתה תמיד".