שיעורי הרב שלמה אבינר

העניין מתחלק ל2 חלקים: א. לציית לפקודות המשטרה ב. לא ליזום יוזמות של השלטת סדר שזה תפקיד המשטרה. כמובן שהשאלה מתייחסת למקרים בהם נראה לנו שהמשטרה לא עושה נכון.

תשובה: הן מצד המוסרי והן מצד התורה:

מצד המוסר "התפלל לשלומה של מלכות.." כלומר, אם לא תהיה משטרה שהיא היחידה שיש לה זכות להפעיל כח העולם יהפך למערב הפרוע. אתה תשתמש בכח וגם השני ישתמש בכח ויהיה פה מערב הפרוע, זה בלתי אפשרי. אמר פילוסוף "אדם לאדם זאב" אתה תאכל אחרים ואחרים יאכלו אותך. ולכן כולם מחליטים שמוותרים על השימוש בכוח ונותנים את הזכות הזאת לטובת המשטרה, אעפ"כ שהמשטרה לא תעשה תמיד דברים נכונים. אבל החלופה שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה- היא יותר גרועה. ולכן גם אם לפעמים יוצא שאתה מפסיד, בחשבון כולל אתה מרוויח. אלו חשבונות של המוסר התועלתני של פילוסופים רבים. אלו דברים ישרים והגיוניים.

וכן מצד התורה "שופטים ושוטרים" אם אין שוטרים אין שופטים, ולכן צריך שוטרים. ומי שמבזה שליח בית דין, שכך נקרא השוטר- הוא נענש בדין תורה וגם בדין של הסכמה בהעדר דין תורה, "נאמנים עלי 3 רועי בקר" ולכן יש לשמוע למשטרה.

-סיפורים על הרצי"ה בכבוד המשטרה.

דברים ועניינים פשוטים כאלו מקבלים אצלנו ערך של קדושה בגלל שהם קשורים לאומה. ובנוסף לכך, צריך ללמד זכות על המשטרה אם לפעמים היא עושה טעויות או שלא עושה את עבודתה. מספר השוטרים שישנם במדינה הוא מחצית ממה שנצרך. ולכן הם עמוסים ולא מצליחים לעשות את כל מלאכתם. וכן רוב השוטרים במדינה הם לא מהעשיריון העליון שמדינה. באמריקה שוטר צריך להיות עם שנתיים באוניברסיטה או שהתנדב לצבא, אך פה אין כך. הרבה אנשים באים למשטרה והם אנשים פשוטים שלא למדו בישיבה ולא באוני' ויש כאלו שלא סיימו בגרות. ויש כאלו במשטרה שהם פושעים בעבר.

לימוד זכות ראשון- העומס. לימוד זכות שני- הם לא העשיריון העליון. לימוד זכות שלישי- המעמסה של התורנויות. יש הרבה כוננויות בחגים שבתות וכו'. לימוד זכות רביעי- האזרחים הקדושים הם מעצבנים. הם מעצבנים את השוטר. הם צועקים ומבזים ומתווכחים. וצועקים עליהם "נאצים". אני לא יודע איך הם מחזיקים מעמד. זה עומס שאי אפשר לעמוד בו. ואם הוא עושה את הטעות הכי קטנה- זסה הסוף שלו. שכך הוא במחלקת מח"ש.. שגם הם לא מלאכי השרת. ולפעמים יוצא איזה טעות והוא צועק עליך ולא עשית שום דבר- לא נורא. וכן הלאה. צריך לדון לכף זכות. יש דברים יוצאי דופן שהם חמורים. בוודאי שצריך לפנות למח"ש ולמי שצריך לפנות, אך אם אלו לא דברים חמורים אז עזוב.

ומניין לנו שצריך לעזוב? כמו אצל הדיינים שאע"פ שטעו צריכים לעוזבם.

פלא יועץ עמ' ש"צה: "אף גם זאת שיתנה עם אנשי הקהל..." כל הפסקים שהדיין פוסק הם מקבלים על עצמם גם אם הוא טועה. כך כל הקהל מקבל על עצמו, ואף אם טעה בדבר משנה- הם מוחלים לו והכוונה שמוחלים לו בדיני ממונות. זהו תנאי שמועיל בממון. שכן בטרפות וכו'- אי אפשר למחול. הקהל מקבל את פסקי הדיין גם אם הוא טעה בהם. הקהל מוחל על טעויותיו של הדיין, ובוודאי שאין לו לטעות סתם כך אלא צריך לחקור ולהתעמק בכל דין, אך בדברים שטועה בהם הקהל מוחלים לו. הדיין טעה בדיני ממונות אנחנו מוחלים לו ונשלם.

וכך הוא במוסר הטבעי- עדיף לטעות פעם אחת בענייני ממונות ולא לטעות כל פעם בעניינים כאלו. אז הוא נתן לך קנס של 150 שקל, נו בסדר. אני לא מדבר שהוא חוזר וחוזר על עצמו. אך אם אין כך- אז בסדר.

ש. למה הרב דן את המשטרה לכף זכות יותר ממח"ש, שהרי מח"ש שמחים שפונים אליהם כדי שהמשטרה תהיה נקייה מכל עוולה?

ת. לא אמרתי לא להתקשר למח"ש, אבל, לא צריך על כל טעות להתקשר למח"ש. אי אפשר שאדם לא יעשה בכלל טעויות. אדם נורמאלי לא יכול להיות שהוא לא יטעה. זה קורה שעושים טעויות. צריך לשמוח שיש שוטרים ושהם עושים את פעולתם כמו שצריך.

וכן לא צריך ליזום פעולות אישיות. יש לך בלאגן עם ערבים- תפנה למשטרה. אבל הם לא עושים כלום?! אני כבר אומר לך המשטרה לא מטפלת לכל מקרה שפונים אליהם. יש להם הרבה פניות והם עוסקים בדברים החשובים יותר.

ש. משטרה זה לא ישיבה, אי אפשר לחקות שהם יטפלו בדבר הקטן הזה?

ת. יש הבחנות. כשאדם עומד תחת לחץ אז הוא לא עושה את כל מה שצריך לעשות. אבל אנחנו אומרים שכמו בצבא קצין אחד צריך לחפות תחת הקצים שמתחתיו. וכן הלאה, וכך הוא אצל הרופאים וכן הלאה. אתה צודק שאי אפשר שהכל יהיה הפקרות. אבל גם צריך לזכור את הצד השני. אי אפשר להלחיץ אדם יותר מידי ולכן צריך לדעת שהוא מטפל בנושאים החשובים יותר ועוזב את הנושאים הפחות חשובים.

ש. יש תחושה בישיבה שהבעיה היא לא עם המשטרה בכלל אלא עם המשטרה כאן ברובע שאי מתעסקת עם המקרים של הערבים ופחות עם המקרים של היהודים?

ת. אני לא יודע אם זה נכון. אין לך רשימה מעודכנת סטיסטית. אבל יבוא מפקד המשטרה- תגיד לו את זה. אפשר לשאול אותו, אני לא מתרשם שזה ככה.

==

==