שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חובת סעודת ראש חודש (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

א. לא בתלמוד שלנו

האם חייבים לעשות סעודת ראש חודש? יש רשימות של הוכחות שכן חייבים, כי כתוב לגבי יונתן ודוד "זבח פסח" - מחר חודש (שמואל א כ, יח). ובפסיקתא דרב כהנא (פרק כח) כתוב: כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה חוץ מהוצאות תלמוד תורה, שבת, יום טוב וראש חודש. ובאותו מקום כתוב שבראש חודש מביאים למורה, ופירוש הוא מביאים לו עוגות או משהו. וגם כתוב (מלכים ב ד, כג) לגבי השונמית: "מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת". וכתוב (במדבר י, י): "וביום שמחתכם" וזה ראש חודש, ובישעיהו (א, יד): "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" ועוד הוכחות.

אבל לא נוהגים. באמת בתלמוד דידן, תלמוד בבלי, אין מילה על סעודת ראש חודש. יש פירוש אחר: דוד עשה ושאול עשה ולא בתור חובה. ומזונותיו של אדם...ועד ראש חודש לא נמצא בתלמוד בבלי במאמר זה (ביצה טז,א). ומה חייבים להביא למלמד עוגות או אוכל, יכול להיות זה משכורת שחייבים. ועוד הוכחה מישעיהו (סו, כג): "מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו" – הוקש בין שבת לראש חודש, אבל ידוע שמי ששכח יעלה ויבוא בראש חודש על הלחם הוא לא חוזר, כי לא חייבים לאכול (שלחן ערוך או"ח תכד, א ומ"ב ס"ק א).

יש גם הוכחה מהירושלמי (מגילה פ"א ה"ד), והיא הוכחה חזקה שכתוב, שסעודת פורים שחל בשבת דוחים ליום ראשון, זה דבר ידוע. אז כתוב סעודת פורים וראש חודש. כלומר, כשחל בסעודת פורים וראש חודש בשבת דוחים אותן ליום ראשון. מכאן אתה רואה שהוא מקיש ראש חודש לפורים. טוב, אבל לא נמצא בתלמוד דידן כל זה. בתלמוד בבלי שלנו בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין ע, ב) כתוב שסעודת העיבור זה סעודת מצווה. היא הסעודה שיושבים הרבנים שהם מעברים את החודש וא"כ עושים סעודה וזו סעודת מצווה. ואם בן סורר ומורה אכל בסעודת המצווה הזאת היא לא נעשה סעודת בן סורר ומורה כי היא סעודת חבורת מצווה.

למה להסתבך למצוא סעודת מצווה? למה תחפש סעודת העיבור שעושים בזמן שבית המקדש היה קיים כדי לפרסם את החודש? תגיד פשוט שבא בראש חודש שכל אחד עושה. פשוט שזה לא בראש חודש. בקיצור: זה לא נמצאת.

ב. הנהגת המדקדקים

אמרו אחרונים, המדקדקים נהגו לאכול את איזה משהו, איזה שוקולד, איזה ביסקווט מיוחד, משהו. לא סעודה ממש, אבל משהו. גם המגן אברהם (או"ח תיט, א) הוא נותן עצה כדי לצאת לידי הירושלמי, אם זה חל ראש חודש בשבת למשוך בתוך הלילה שזה הסימן. לרוב האחרונים זה לא סימן למשוך בתוך הלילה, כי כולם מושכים סעודת שלישית בתוך הלילה, זה לא נמכר. בשלחן ערוך שם זה נפסק, מצווה להרבות בסעודת ראש חודש.

זה תלוי איך אתה קורא "מצווה". אתה לא קורא "מצווָה!" להרבות בראש חודש, אלא "אה, מצווֶה". אמנם שהבית יוסף דחק את כל ההוכחות שלהם. לא כתוב טעמי המקרא בשלחן ערוך. מכאן שאי אפשר לפסוק על פי השלחן ערוך כי לפעמים הוא כותב "מצווה" והוא לא מתכוון למצווה אלא שזה דבר טוב. אפילו קשה לפסוק מהשלחן ערוך עם כל נושאי הכלים, צריך להסתכל בבית יוסף ששם רואים בדיוק מאיזה רוח הוא הולך. טוב, אז אנא להביא הוראה למטבח להכין משהו לראש חודש, כי אנחנו מדקדקים ובמיוחד בדברים כאלה.