שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חובה ללבוש חצאית ארוכה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־05:03, 24 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף חובה ללבוש חצאית ארוכה ל־חובה ללבוש חצאית ארוכה (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

חובה ללבוש חצאית ארוכה

[ראיין והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: לבושתנו ולחרפתנו אנו רואים שנשים רבות לובשות חצאיות קצרות. מה הסיבה לכך?

ת: כפולה, כפי שמבאר החפץ חיים בספר גדר עולם: א. אי ידיעת ההלכה. ב. "פיתוי היצר שמסיתה ליפות עצמה".

ש: לפי זה האם יש תועלת לפרסם את ההלכה?

ת: לפי נימוק ראשון, ודאי, אך גם לפי נימוק שני, כאשר תדע שזה אסור ,זה בעצמו יתן לה כח להתגבר על היצר.

ש: וכיון שכן, אין כאן מקום להחמיר. אז מה שיעור המזערי של שמלה?

ת: 10 ס"מ תחת הברך, ויש אומרים 15 ס"מ, כדי שהברך כולו יהיה מכוסה בכל מצב. כמובן מלבד האורך אין לה להיות צמודה לגוף. וכמו כן לא בצורה וצבע שמושכים את העין.

ש: האם באמת די בכך או שזו קולא דחוקה?

ת: קולה דחוקה, כי רוב הפוסקים אומרים שצריך כיסוי הקרסול. עיין פסקי תשובות (עה אות ד).

ש: אבל המשנה ברורה מתיר?

ת: לכן אפשר לסמוך עליו בגלל גדולתו - על אף שיש אומרים שלא פוסקים על פי גדלות של פוסק, אם פוסקים טוענים שפסיקתו סותרת גמרא וראשונים.

ש: מה למשל?

ת: בגמרא כתוב שיש לכסות את השוק (ברכות כד). על זה אין ויכוח. השאלה היא האם השוק הוא חלק הגוף מתחת לברך או מעל הברך. המשנה ברורה טוען שזה מעל הברך, לכן מתחת הברך מותר לגלות. אבל זו משנה מפורשת במסכת אוהלות שמונה את עצמות האדם: "שלושין בפיסת הרגל, ששה בכל אצבע, עשרה בקרסל, שנים בשוק, חמשה בארכובה (ברך), אחד בירך "(אהלות א ח). אם כן ,ברור ששוק הוא תחת הברך, גם לפי הסדר, גם בגלל שכולל שתי עצמות.

ש: יש עוד הוכחות?

ת: עשרות. למשל, אדם שעקבו בולט יותר מדי אחורה, מוגדר "שוקו עומד באמצע רגלו" (ברכות מד ב). וכן במצות חליצה "מעל רגלו, דאפילו בשוקו" (יבמות קב ב), אם כן השוק סמוך לרגל. עיין שם במפרשים. ויש פסוק מפורסם: "ויך אותם שוק על ירך" (שופטים טו ח). אם כן רואים ששוק אינו ירק. עיין במפרשים. גם גרביים נקראים בכל מקום בתי שוקיים. ועיין בחוברת "בגדי תפארתך" לרב יניב עסיס.

ש: אכן בעיה. אבל למשנה ברורה יש ודאי הוכחות?

ת: שתי הוכחות. חיי אדם ופרי מגדים, כמובא בשער הציון. הבעיה היא שהחיי אדם אומר בפירוש להיפך. באשר לפרי מגדים ,הוא אומר בלשון אפשר. גם אפשר להבין את הפמ"ג אחרת. ובודאי הכיר המשנה ברורה את כל ההוכחות ששוק הוא תחת הברך, ובמקרה כזה דרכו לברר את המקורות בביאור הלכה. וכאן הוא לא עושה זאת. לכן יש כאן תמיהה.וכבר כתבתי על זה לפני 40 שנה(מובא בגן נעול 82-80).

ש:אז מה נעשה?

ת:יש שתי אפשרויות.א.או שנתמלא ענווה כלפי המשנה ברורה. במיוחד שהוא בעצמו כותב במקומות אחרים ששוק הוא מתחת לברך, כגון לגבי נעילת נעל עץ בשבת הקשורה לשוק (שו"ע או"ח שא טז ביה"ל). וכן אם נגע אחרי נטילת ידים בשוק וירך (קסד ב ביה"ל ד"ה לחזור וליטול).ב. או שנודה בענווה שלא הבנו את דברי המשנה ברורה. יש רב גדול באנגליה, הרב יצחק אייזיק רוזינבוים האדמו"ר מזוטשקא שכתב לפני 40 שנה ספר גדול על צניעות בשם "הצניעות והישועה" והוא מוכיח שם שכולם מודים שהשוק הוא תחת הברך כולל הפמ"ג והמ"ב.

ש: הא כיצד? אני קורא במשנה ברורה: "בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו" (מ"ב עה סק"ב). אם כן, מפרסות הרגל עד השוק מותר לקרוא כנגדו אם מקילים באותו מקום, סימן שהשוק הוא מעל הברך.

ת: לא. כך יש לקרוא: "בפרסות רגל עד השוק [והוא (=השוק) עד המקום שנקרא קניא (=ברך) בל"א].

ש: הבנתי. אבל הגרש"ז אוירבך הבין את המ"ב ששוק הוא מעל הברך(הליכות שלמה פ"כ ס"ק יב)?

ת: כאשר קיבל מכתב מבעל "הצניעות והישועה", כתב לו שהוא חזר בו (בגדי תפארתך 31). אגב ,גם הגר"י לוגאסי בעל ספר "מראות צובאות" חזר בו (שם 7) ,וכן הגר"י רצאבי (שם 8).

ש: החזו"א הסכים עם המשנה ברורה?

ת: החזו"א רצה לחלוק על המ"ב, אך בסוף נשאר בספק. אך הגרב"י זילבר מספר שהתווכח איתו והסכים איתו לאסור (הבאתי במאמרי (גן נעול 80 הערה 34).

ש: הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (אע"ה ד ק ו) מתיר?

ת: לא בדיוק. הוא מנסה ללמד זכות.

ש: שמעתי שרבנו הרב צבי יהודה הצטער מדברי המשנה ברורה.

ת: כן. הוא אמר שאם "היה מוותר על קולא זו, היה טוב יותר... כמובן אחרי שפסק היתר 'קניא', פסק כן, אבל היינו מוחלים על ההיתר בנקודה זו. שהרי קיים באדם יצרא דעריות... אז אם אפשר להאחז בחפץ חיים כדי לגלות את החלק שלמטה מן הברך... (שיחות רבנו, בנין הבית 36-35. ועיין שם באריכות 40-35).

ש: אם כן הוא קרא את המשנה ברורה כמתיר?

ת: נכון. אך היה מעדיף שלא. יש לו גם חידוש הלכתי ארוך לגבי התרת שרוך נעל (סנהדרין עד ב) שהוא ביהרג ואל יעבור, והוא מסביר שזה ענין של צניעות (שיחות רבנו שם 112-103), אם כן ברור לפירושו שאסור לגלות את החלק שסמוך לנעל.

ש: שאלה נוספת, האם מותר שהחצאית תהיה 10 ס"מ או 15 ס"מ תחת הברך, והשאר יהיה מכוסה בגרביים?

ת: תלוי. אם אנו פוסקים שזה אורך מספיק לחצאית, אז הגרביים הן חומרה. כמובן צריך גרביים בצבע צנוע לא רועש, לא מושך עין, לא עם כל מיני דוגמאות, ולא בצבע העור. אך לפי רוב הפוסקים שצריך כיסוי למטה, גרביים אינן מספיקות, אלא צריך חצאית ממש עד למטה.

ש: אבל גרביים מכסות?

ת: בגד צמוד לגוף אינו נחשב כיסוי, כיון שצורת הגוף ניכרת. לכן כאשר אשה אבלה קורעת בגדה העליון, ומתחתו יש בגד צמוד, אסור (טור יו"ד שמ. ב"ח. ש"ך). ובפירוש כתב בעל התניא שלא די בגרביים (שו"ע הגר"ז סוף סי' שמ מהוד"ב).

ש: אבל עובדה שנשים מאוד חרדיות לובשות חצאית ארוכה מאוד ומשלימות עם גרביים?

ת: אבל עובדה שגדולי ישראל צועקים על זה (ספר בגדי תפארתך 54-52).

ש: בסיכום?

ת: לכתחילה צריך חצאית ארוכה עד הרצפה, וכמובן לא צמודה לגוף ולא בצבע מושך עין. דיעבד די בחצאית 15-10 ס"מ תחת הברך ולהשלים עם גרביים צנועות. דיעבד של דיעבד חצאית כנ"ל בלי גרביים. ויהיה רצון שכל נשות ישראל יקפידו לפחות על זה.


נלקח משאילת שלמה 418