שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חברותא בוגרת\צעירה\ בגילי? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־15:52, 3 בספטמבר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: מה עדיף ללמוד בחברותא בגילו או יותר מבוגר או יותר צעיר?

תשובה: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ישיבה בנויה משלושתם כמבואר בשיחות הרצי"ה בפרק קניין תורה שישיבה בנויה מ3 חלקים: שימוש חכמים, דיבוק חברים ופלפול תלמידים.

צריך ללמוד ממישהו יותר מבוגר ממך- רמי"ם וכן הלאה,

וכן עם מישהו ברמתך- דיבוק חברים.

וכן ללמוד פלפול תלמידים- תלמיד זה לא תלמיד רשמי, אלא הוא יותר צעיר ממך והוא יודע פחות וצריך ללמד.

ככה בנויה ישיבה בכל הדורות. מי שמחמיץ אחד משלושתם יוצא גידול משונה, לא נורמאלי. הוא לא נורמאלי כי לא מקשיב למי שיותר גדול ממנו בחוכמה, או שהוא לא נורמאלי כי לא יודע ללמוד ממי שכמוהו, והוא לא נורמאלי כי הוא לא יודע ללמד מי שיותר חלש ממנו. אח"כ הוא מחפש עבודה והוא לא מוצא עבודה. כל מקום דוחים אותו. הרי בתוך הישיבה אין בפנים עבודה מעשית ללמד יותר צעירים ולכן מלבד שהוא עושה חסד שמלמד צעירים הוא גם עושה לעצמו חסד שבזה הוא לומד איך ללמד. כי כדי להיות מורה צריך לעבור קורס, מכון למורים- אלו שהשתתפו אמרו שזה לא הועיל להם חוץ מהעבודה המעשית- שלימדו בפועל. ולכן הוא עושה חסד עם אותו הצעיר שלומד איתו, שכך הוא עוזר לו שיגדל, וגם עושה חסד לעצמו. יש אחד מפחד- אין לי כל כך הרבה שעות ללמוד אז רוצה ללמוד עם חברותא כמוהו או יותר ממנו ולהתקדם ולא לשבש את התוכנית בקצב אחר בלימוד עם משיהו חלש. זו טעות גדולה מאוד. הוא מוחק את מידת החסד.

עיין רש"י בבא מציעא אבדתו ואבדת חברו- אבדתו קודמת והעושה כך בא לידי עבירה. אם כך אתה מתנהג- בסוף ה' יעניש אותך ויהיו לך הרבה אבדות. רש"י מקשה: למה שיחזיר אבדת חברו לפני אבדת עצמו- ומסביר רשי שהוא מוחק את החסד. אתה צריך לעשות טובה לאנשים. ואותו דבר להחזיר אבדת חברו כך להחזיר לחברו אבדתו הרוחנית וללמדו תורה.

ובכל זאת יש קושיא- אדם אומר אני הרבה לימדתי אחרים וזה בא על חשבון מה שיכולתי אני ללמוד ולהתקדם?! תשובה: אגדות רבה בר בר חנה- הוא הלך במקום ששמים וארץ נפגשים, זו אסטרונומיה ישנה, והגיע הזמן להתפלל והיה לו תיק ותלה את התיק שלו על וו, ואחרי שסיים התיק נעלם. ושאל מה יש פה גנבים? ואמר לו אחד שלא אלא זה מסתובב פה... מובא במאמרי הראיה אדם עובד את ה' והוא כללי, הוא מתמסר לכלל ושם הוא תולה את כל הרכוש שלו והנה מסר את עצמו בשביל הכלל ובסוף התיק שלו נעלם, ומתי אעשה לנפשי? אל תדאג, הוא מסתובב, מה שאתה עזרת לאחרים זה יחזור אליך בהרבה יותר, רק צריך אמונה בה'. אמונה בה' שזה יחזור.

לכן כל תלמיד צריך חלק מהזמן שלו ללמוד עם התלמידים של שיעור א' בשנה הבאה.

הרי אתה היית בשיעור א' ואתה ניודע איזה ברכה והתקדמות זה הביא לך וזה הביא לך התקדמות. או שאתה יודע כמה זה היה חסר לך.

ככה בנויות הישיבות מאז ישיבת משה רבינו עד היום.

לכאורה גם בחור בשיעור ב' צריך הדרכה וחברותא בוגרת? אנחנו לא מדברים פה ברמת העיקרון ואנחנו לא עוסקים פה בשידוכים ושיבוצים, בזה מתעסק הרב נחמיה לביא. וכן זה לא נכון שתלמיד שיעור ב' הוא תלמיד שיעור א' לפוס שנה, אלא זה עולם אחר. התורה היא לא תור מתמטי אלא תור הנדסי או אפילו מאריכי.

מי שאומרים לו שילך אז שילך.

אבדה זו דבר שגשמי ומה שאדם גדל בתורה זה עצמו חסד? זה נכון אבל אם צריכים אותו כדי ללמד- אז צריך ללמד. שכתוב "ותורת חסד על לשונו" וכי יש תורה שהיא חסד ותורה שהיא אינה חסד? כן, המלמד- זו תורה של חסד, וכשלא מלמד- אז זו לא תורת חסד.

הלכות ת"ת לרמב"ם: "כשם שאדם חייב ללמד את בנו כך חייב ללמד את בן בנו, ולא רק את בן בנו בלבד אלא את כל התלמידים". ואח"כ הוא אומר שאם לא למדו אותו אז חייב ללמד את עצמו. המצווה היא ללמד. ללמד אחרים ואם אף אחד לא לימדו אז ילמד את עצמו. ולמה? כי משה קיבל תורה ומסרה ומסרה.. התורה מתחילה מללמד. הקב"ה לימד את משה וכך מסרו זאת הלאה. ולכן צריך ללמד אחרים וכן ללמד את עצמו. אבל זה לא סותר כפי שאמרנו. חלק מהזמן אתה לומד, ולומר עם גדולים ממך וכן לומד עם הקטנים ממך.

אתה לומד עם הקטנים והם מקשים עליך קושיות שלא כמו הגדולים ממך או זה שכמוך. הוא מחדד את התלמיד הגדול התלמיד הקטן הזה, הוא שואל הרבה שאלות. ולכן לא רק שהוא עושה חסד לאחרים אלא עושה חסד גם לעצמו.

נתחזק להירשם על הנייר על הקיר או אצל הרב נחמיה לביא- ללמד מי שצעיר ולהיות עניו.

==





















==