שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי יון]

זמן מנחה

ש: עד מתי מותר להתפלל מנחה דיעבד אם איחרו?

ת: יש לסיים מנחה כולל חזרת הש"ץ עד השקיעה. אך דיעבד, אפשר בין השמשות, כלומר עוד 13 דקות וחצי (מ"ב פט ה. קכד ז. ערה"ש או"ח קי ה).

מנחה גדולה או קטנה

ש: מה עדיף - מנחה גדולה או מנחה קטנה?

ת: דעות שונות.

[יש מחלוקת ראשונים אם עדיף להתפלל מנחה גדולה או מנחה קטנה. הרמב"ם אומר שעדיף להתפלל מנחה קטנה, ומי שהתפלל מנחה גדולה לא יצא ידי חובתו. ומוסבר ב'משנה ברורה' (רלג סק"א): "דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנוה וזמן שחיטתו מדאורייתא התחלתו אחר שש שעות ומחצה, דהיינו חצי שעה אחר חצות היום, ורק משום כדי שיהיו יכולין להקריב קרבנות יחיד מקודם [שאחר התמיד של בין הערבים אסור להקריב שום קרבן] לכן היו מאחרין הקרבתו בכל יום עד ט' שעות ומחצה לבד מערב פסח שחל להיות בע"ש שהיו שוחטין התמיד בשש שעות ומחצה, וע"כ עיקר זמן תפלת המנחה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה כנגד התמיד שהיו מקריבין בכל יום". וכתב ב'שולחן ערוך' (או"ח רלג, א) שלכתחילה יש להתפלל מנחה קטנה. וכן דעתו של המג"א (שם סק"א). ויש שהקפידו על מנחה קטנה, כגון הגר"א (מעשה רב אות סה).

אמנם הרי"ף והרא"ש אומרים שמותר להתפלל מנחה גדולה אפילו לכתחילה. ויש פוסקים שכתבו שמצווה מן המובחר להתפלל מנחה גדולה משום זריזות (עיין פסקי תשובות רלג אות ב הערה 12). אמר הגרי"י קניבסקי הסטייפלר שנוהגים שלא לאכול לפני מנחה גדולה, ולכן הקפיד להתפלל כל יום מנחה גדולה, וכן נהג ה'חזון איש' (אורחות רבנו ח"ב עמ' צו ודינים והנהגות ממרן החזון איש עמ' נג). ופעם אחת היה להחזו"א מנין מצומצם שגם אותו רק בקושי השיגו, ואחד מן המנין היה גיסו הגר"ש גריינימן, אך הגר"ש אמר להחזו"א שבאמת יש לו פגישה עם פלוני שסוכמה כבר ביניהם מזן לעוד חמש דקות, ואם ישאר במנין לא יכול לבוא בזמן לפגישה שנקבעה. – לשמע זאת הורה לו החזו"א ללכת לפגישה – אף שבהליכתו התבטל המנין ההוא – כי האמת קודמת (מגד גבעות עולם עמ' פג).

וכן נהגו הגר"ח סולוביצ'יק מבריסק ובנו הגרי"ז להתפלל מנחה גדולה (תורת זאב עמ' עג). פעם בא אחד לפני הגרי"ז ודיבר איתו, ובתוך הדברים אמר אותו האיש להגרי"ז שלדעתו מנחה גדולה היא רק בדיעבד. ענהו הגרי"ז, אבא [רבי חיים מבריסק] היה מתפלל מנחה גדולה גם בראש השנה, והוסיף שבר"ה כל אחד מדקדק במצוות, ואם האבא היה סובר שזה רק בדיעבד, כי אז לפחות בר"ה היה מתפלל מנחה קטנה (פניני הגרי"ז עמ' מה-מו והליכות הגר"ח עמ' לב).

בישיבות מתפללים מנחה גדולה, כי מנחה קטנה משבשת את הלימוד (פסקי תשובות רלג אות ב הערה 8). וכן הורה הרבי מסטמאר שהיכן שנוגע לביטול תורה בישיבות או בכוללים, שיתפללו לכתחילה ללא פקפוק מנחה גדולה (ישראל והזמנים ס' יג סופ"א). וכן כתב הג"ר עובדיה יוסף ב'יחוה דעת' (ד, יט).

ובעניין החשש של ביטול תורה, יש להוסיף שסיפר האדמו"ר מראדזין: נכנסתי פעם לבית מדרשי, ומצאתי שתי קבוצות של חסידים שהמתינו לי. חברי הקבוצה האחת החלה ללמוד מסכת סנהדרין, וביקשו שאני אהיה הפותח, ואילו הקבוצה השנייה המתינה לי לתפילת מנחה. הסתפקתי למי לפנות קודם?

האדמו"ר פנה קודם לקבוצה שלמדה סנהדרין, כמו שמובא במסכת מגילה (ג, א) על הפסוק "עתה באתי". אמר המלאך ליהושע בן נון: אמש בטלתם תמיד של בין הערביים, ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה. אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: עתה באתי. כלומר, על ביטול תורה. הרי שתלמוד תורה גדול מעבודה, וכך כתוב בהדיא: "גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין" (עלינו לשבח – דברים ח"ב עמ' תקסב) – רשם מ"צ.]