שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

וישב ע''ה- גדולת יוסף הצדיק

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שיעור שהועבר בתאריך: התשע"ה

שיכתוב השיעור:

בפרשת וישב אנו נכנסים לדבר הרבה יותר קשה להבין מכל מה שהיה עד כה, כי עד כה היה ברור, יש הרעים, ויש הטובים. הטובים הם טובים והרעים הם רעים. אברהם אבינו הוא טוב פרעה הוא רע, אבימלך רע, הבל הוא טוב, קין הוא רע, ישמעאל רע בתואל רע לבן רע, שרה רבקה רחל ולאה הם טובות, הכל ברור, יש רעים ויש טובים. אנו מתלהבים מהטובים שם ויפת הם טובים, חם הוא רע, אנו מתלהבים מהטובים.

עכשיו אנו כבר לא יודעים מי הטובים ומי ורעים. יוסף הוא הרע או אחיו הם הרעים. נראה שםה רעים כי הם זרקו אותו לבור, אך יוסף הביא את דיבתם רעה אל אביהם. זה מסובך. יהודה רע, והוא טוב, ומעשה יהודה ותמר. קשה להבין מי הטוב ומי הרע.

כולם טובים. אם כן מדוע הם עושים דברים כאלו? זה טוב? לפעמים הם עושים דברים קשים! אלא זה מורכב. הזכרנו כמה פעמים את כשל הלוגי של חוסר האמצע. זה מורכב, מי כאן שונא, יוסף או אחיו? ויהודה הולך עם אישה כזאת, זה חילול ד', זה שערוריה. ויוסף ויבוא יוסף לעשות מלאכתו, יש אומרים מלאכתו ניהול, יש אומרים מלאכתו רב ושמואל אחד אמר מלאכתו ואחד אמר לעשות צרכיו עימה. כי כתוב ויבוא הבייתה לעשות מלאכתו, המילה הבייתה מיותרת, אלא הבייתה נראה לו דיוקנו של אביו.

מחלוקת בין צדיקים. ואתה באמת לא יודע מה קורה כאן. הרי ויבא דיבתם רעה, אך זאת אינה סיבה לזורקו לבור. אומרים המפרשים יש לו דין רודף, יש ישמעאל, הוא נידחה, יש את עשו הוא נידחה עכשיו הוא רוצה שאנו נידחה. הוא רוצה להרוס את כלל ישראל. אנו לא דוחים אותו הוא דוחה אותנו. וגם הוא קיבל כתונת פסים ובן זקונים הוא לו.

ויבא יוסף את דיבתם רעה, הוא מדבר אל יעקב אבינו כל מיני דברים, רשי – כל רעה שהיה רואה באחיו... וחשודים על העריות וכו'( ובשלושתם לקה) הוא טעה בשלושתם, אך זאת לא הסוגיא. הוא באופן סיסטמטי דוחה אותם כדי לדחות אותם הצידה והוא לא צודק. אז יש לו דין רודף, רודף כלל ישראל עד סוף כל הדורות, צריך להרוג אותו.

אז מדוע הוא עושה זאת? מכיון שהם זילזלו בבני השפחחות, ויבא יוסף, בעברית לא אומרים ויבא, אלא הוציא, אלא הוא הביא ליעקב אבינו את הדיבה שהם היו אומרים על בני זילפה ובלהה. אך הוא טעה. מדוע הוא טעה? מה הם לא זילזלו בבני השפחות מה הוא לא אכל אבר מן החי? שפתי החכמים מסביר שהוא טעה באמת בכל שלושת אותם הדברים... ראה בגור אריה". אך הוא לא טעה, הוא חושב שהוא לא טעה. בקיצור זה מסובך.

אך זה מחלוקת בין צדיקים, זה לא מנחם, אדרבא זה יותר מסובך.

ויקנאו בו אחיו" רק הוא ואנחנו לא? והוא גם מספר חלומות, זה מה שהוא חולם. החלומות לא ברורים? ואתם משתחווים לי, זה מסובך, על זה הוא חולם. אמנם לפעמים חלומות זה לא חשוב, אך הוא מספר, שמעו נא החלום אש חלמתי" תקשיבו זה חשוב, "Vמלוך תמלוך.. ויוסיפו עוד" זה מה שהוא חולם זה האידאל שלו. זה מחלוקת בין צדיקים.

זה הכי קשה. ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. זאת לא קינאה סתם. אע"פ שעפי הגרא הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, ילד קטן זה קנאה למה הוא קיבל, אחכ כשהוא גדל ומתגבר זה תאווה, תאוות נשים ממלאים את ראשו, ובזיקנותו זה כבוד, הוא רודף כבוד, להיות אדם חשוב, כמו ירבעם בן נבט, וקרח, עשו דברים נוראיים בשביל הכבוד. גם המרגלים מובא בזוהר במסילת ישרים שבמדבר הם ראשונים למלכות אך בארץ ישראל הם לא יהיו. הפסיכולוג אדלר אומר שלכולם יש בתת מודע רדיפה אחרי הכבוד.

שמעתי רב אחד שאומר, אותו הדבר כלל ישראל, נוצרים דברים, נוצרים עי מאבקים קשיים ונסיונות. קודם קנאו ,ויקנאו בו אחיו, אתה בונה עם אז זה קנאה. תאווה, ויוסף בבית פוטיפר, וכבוד, יהודה. אמנם קודם יהודה ורק אח"כ יוסף, אך רשי מסביר שאין מוקדם ומאוחר בתורה, חייבים להתגבר על הניסיונות הללו על הקשיים הללו שיופיעו באומה. לבנות אותם אצל השבטים. אחכ יהיה לנו כח.

נסיונות קשים. אבל זה אדם נבנה, וגם אומה ניבנית מתוך ניסיונות.

אורחת ישראעלים .. ולוט" מה אכפת לי מה הם נושאים?! רשי- מדוע פירסמו מה הם נושאים.. שדרכם לשאת אלא נפט ועיטרן שריחן רע, לכן נזדמנו בשמים.." קושיה: זאת היא הבעיה, הריח? זה שמוכרים אותו לעבד זה בסדר, והריח משנה? אלא שיוסף חייב לעבור את זה, אך הקב"ה לא עזב אותו לא ברוגז איתו זה לא עונש נקמה מהק"ה אלא זה הכרח לכן מזמן לו נכואות צרי ולוט, שידע שהקב"ה אוהב אותו. כמו שהמנתח צריך לנתח אותך, הוא לא שונא אותך, ולכן הוא מביא לך משכך כאבים שלא יכאב יותר מדי, אך זה הכרח הנסיונות הללו.

לאט לאט מתקנים, לוקח ארבעה פרקים עד שהם מתקנים, זה מתחיל בראובן, ויאמר לא נכנו נפש.. ויד אל תשלחו בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו. קושיה: זה הצלה, לזרוק אותו לבור שאין בו מים אך נחשים ועקרבים יש בו (רשי)? זאת הצלה?! אך הפסוק מודיע למען הציל אותו. רוח הקודש מעידה בו שלא עשה כן אלא כדי להצילו. תירוץ א': הוא לא ראה את הנחשים והעקרבים. תירוץ ב': הוא שם אותו בבור בלי נחשים ועקרבים, הוא רצה בור בלי נחשים ועקרבים, הם לקחו אותו לבור עם נחשים ועקרבים.

אך יש את השיטה המפורסמת של אורח חיים הקדוש. שיש עליה הרבה ביקורת, חלק הבאתי במאמר שלי קיצו של אדם. הוא אומר שאם ד' החליט שהוא ימות אז הוא ימות, ואם ד' יחליט שהוא ימות אז הוא ימות גם בלי נחשים ועקרבים. אך ייתכן שכן ימות עי בני אדם שירצו להרוג אותו. אז עדיף נחשים ועקרבים, כי הם יצייתו להקב"ה אדם לא יציית. מה הכוונה? אדם הוא בעל בחירה, ואפילו אם ד' יחליט כך אך האדם יכול לשנות! ד' החליט שלא ימות ואדם יחליט שימות?! בספר הצדיק ר' יוסף מסלאנט תלמידו של הר' חיים מוולוזין, אומר שאין כזה דבר, אדם מת רק אם ד' החליט שימות, ואם לא אז כלום לא יכול להרוג אותו.

כדי לתרץ את האורח חיים הקדוש, יש אדם שיש לו זכויות, שמצילות אותו, ד' החליט, לא סתם, אלא בגלל הזכויות, יש לו זכויות להציל אותו מנחשים ועקרבים ויש לו זכויות להציל אותו מבני אדם שצריך יותר זכויות. כמו שכתוב וישמע ראובן ויצילהו מידם הציל רק מידם, מידיים אחרות לא הציל, אך בידיים אחרות זה פחות מסוכן כי זה בעלי חיים. מזה יש לו מספיק זכויות, צריך יותר זכויות כדי לעמוד מול אדם עם בחירה חופשית מאשר מול בהמה. אז מה ד' החליט? ד' החליט שאם יעמוד מול אדם הוא כן ימות, ואם יעמוד מול בעלי חיים טורפים הוא לא ימות, וזה מה שהבין ראובן, כי גם לראובן היה טענות נגדו, הוא לא אמר שהוא צדיק הדור אלא רק אמר אל תהרגוהו ותשליחו אותו בבור, הוא לא צדיק הדור רק שלא ישלחו את ידם.

יש גם בגמרא חגיגה דף ד: יש נספה בלא משפט, לא מגיע לו להיות נספה והוא נספה, כמו שד' אמר למלאך המוות לך לקחת נשמתה של מרים מגדלה שער נשיא, מרים מגדלת שיער הנשים, ספרית, והוא התבלבל ולקח נשמה ממרים מגדלת הילדים, הוא לקח ממשהו אחר! מה נעשה? טוב תשאר. אז ד' לא רצה שהיא תמות ובגלל טעות של מלאך המוות היא מתה? מה זה טעות של מלאך המוות?! אך זה כתוב בגמרא, יש ניספה בלא משפט! תשובה: ר"ח מסביר, ופתרון יש נספה ללא משפט כגון.. אתה מעלה בדעתך... אתה מדמה להשיג אינך יכול להשיג" השטן מסית.. את ד' נגד איוב, מה השטן יכול להסית נגד איוב?! מה פתאום,,, אלא ד' החליט. ד' משתמש באדם מסויים נגד איוב. ד' החליט שמרים מגדלת התינוקות תמות והוא משתמש בטעות של מלאך המוות, הכל חשבון של הקבה, מדע הוא משתמש בטעות של מלאך המוות? שיגיד ישירות! לפעמים ד' עושה בעקיפין. מה לד' אסור לעשות העקיפין? לפעמים הוא רוצה שאדם ימות, תפעמים הוא רוצה שהוא ימות דרך אנשים וכו' לסיכום כדי לתרץ את אור החיים הקדוש, להבנת מעשי ראובן.

שמעי בן גרא מקלל על החומה, אמר אבישי בן צרויה אני יוריד לו את הראש, אמר לו דוד ד' אמר לו לקלל, אם ד' לא רוצה הוא לא יכול לקלל, אם ד' לא היה אומר שאחרים יוכלו להרוג אותו לא יוכלו להרוג אותו אך הם יכולים להרוג אותו, הצילני מכף שאול ומכך כל אויבי, קושיה אומר רשי, שאול הוא אל אוייב? תירוץ שאול שקול כנגד כל האויבים. מה באמת? שאול הוא צדיק, גולית מואב ופלישטים ודואג ואחיתופל רשעים מרושעים, אומר על שאול שהוא צדיק?! לכן, מכיון שהוא צדיק הוא מסוכן, כי לעמוד נגדו צריך הרבה מאוד זכויות, גוליית הוא ללא זכויות, הוא לא מסוכן, גם שאול ודוד, אותו נושא, מחלוקת בין צדיקים. דוד לא עשה מחלוקת, קשה למצוא לו חסרונות. אף אל פי שזה התחיל כשהבנות שרו הכה שאול באליפיו ודוד ברבבותיו. קודם כל אסור לבנות לשיר אז דוד היה צריך להשקיט אותם. אך גם על השיר עצמו היה צריך להשקיט, מה הזכויות שלי כמו של שאול, אז מה אם הרגתי את גולית שאול הקים ממלכה, דוד היה צריך להשקיט אותם ולא להסכים. על כל פנים גם זה מחלוקת בין צדיקים. זה המעצבן הכי גדול.

תלמיד ישיבה תמים רואה רבנים רבים לא יודע היכן לשים את עצמו, ושואל למה רבים, אומרים לו רבנים, אתה רוצה למות צעיר? אל תדחוף את האף, זה לא הנושא שלך, אך פה אני דוחף את האף? דחפו אותי עם האף לתוך זה, את יוסף, הוא לא רוצה. אך ככה זה.

וכך לאט לאט האחים לאורך הפרשיות מתגברים על הקנאה. עד שלבסוף הם מצטערים ומתחרטים, ולמה מכרנו אותו ולא שמענו את תחינתו ותסלח לנו. אף על פי שכל זה שייך לסדר ההנהגה האלוקית כמו שאמר יוסף אתם חשבתם לרעה אך ד' שלחני למחייה לפניכים. הקנאה. לפעמים אנשים טועים בגלל הקנאה.

יוסף במצריים נסיונות עצומים, הוא לבד, עבד. עבד לא שווה שום דבר, זה לא פשוט. ואשת פוטיפר שלא יורדת ממנו הוא זרוק שם ללא טלית תפילין מדרש או ישיבה. אין ספרים אין כלום. הכל טומאה ולכלוך. ואשת פוטיפר לא מרפה ממנו לרגע, ורשי מסביר לעשות מלאכתו, רשי מסביר שהוא בא לחטוא. מדוע אתם מלכלכים על יוסף? הרי זה לא כתוב במפורש, אמרנו כתוב הבייתה, אז מה? תשובה: זה מגדיל את הזכות שלו, אף על פי שהיה לו יצר הוא התגבר. לא שלא היה לו יצר, היה לו יצר והוא התגבר. אפשר שלא יהיה יצר במצב כזה שהיא מפתה אותו מהבוקר עד הערב? אמנם הוא היה צדיק גמור אך בכזאת מציאות קשה מאוד לעמוד.

אך רשי אומר שהצליח בזכות שראה דיוקנו של אביו! הכוונה היא שנזכר בו ומשום כך הצליח להתגבר.

אברי א' לא תנאף, היום אחרי אסיפת הורים יש הצגה... על יוסף ואשתו פוטיפר.. חשבת על הצעתי.. אשת פוטיפר.. ." יוסף עמד בנסיון. מי שעומד בניסיון הוא מכניס טהרה בכל המין האנושי. איך היינו עבדים 210 שנה, עברנו כולנו ניסיונות כאלו ורק אחת נפלה בכך שלומית בת דברי ופרסמה הכתוב. הכח הגיע מיוסף לעמוד בניסיון הזה, הוא חדר לתוך כל הלבבות. זה נסיון ב' התאווה. וזה בונה את כלל ישראל.

אך כתוב שהיינו כמו המצרים אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה. נכון אך היינו גדולים בעריות. אך זה מה שמוכיח את סגולת ישראל, לפי זה זה בגלל המעשים! נכון, אך כתוב שיש להם ארבעה זכויות שלא שינו. והגענו לשער המט ולא לנ. אז יש סתירה האם זה בגלל זה או בגלל הסגולה? תירוץ א' בזכות הסגולה לא ירדנו לשער הנ', הסגולה זה סיבה לא סימן.

יש מקור לכך שזה מה שהחזיק את עם ישראל, ואמים בזכות וינוס החוצה ראה הים וינוס. אני לא ממציא אך ראיתי את זה איפה שהוא.

הניסיון השלישי: "וירד יהודה", ירידה הייתה לו, אומרים חזל במדרש שבטים עסוקים במכירת יוסף, יוסף עסוק בשקו ותעניתו יעקב בשקו ותעניתו, ראובן בשקו ותעניתו שלא הציל, יהודה עסוק בלקיחת האישה והקבה עסוק ובורא אורו של משיח" ד' בורא את האור של המשיח מתוך הקשיים. מתוך הסיבוכים ד' בורא את אורו של משיח.

יהודה אומר ויהיה כמשלוש חודשים זנתה ת מר כלתך ויאמר יהודה הוציאה ותישרף" היא זקוקה לייבום "בת כהן תישרף" "היא מוצאת ותאמר הכר נא החותמת והפתילים ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני" רשי- הכר, "הכר נא בראך ואל תאבד שלוש נפשות". כלומר שהוא היה מוכן, היה לו ניסיון לאבד שלוש נפשות, כלתו שהיא חפה מפשע, ושני בניו, כל זה למה? בשביל להציל את כבודו.

אדם בשביל כבודו מוכן להרוג שלושה אנשים? כן. היצר של הכבוד. זה יצר שאי אפשר לתאר. אך הוא התגבר ולכן זכה למלכות יצא בת קול ואמרה ממני ומאיתי לפי שהייתה צנועה.. משבט יהודה.." סימן שיש לו ניסיון כי אם לא היה לא נסיון למה שיזכה למלוכה? לכן זכה למלוכה, סימן שזה ניסיון קשה. יש אנשים שתופסים אותם בקלון הם אפילו מתאבדים, הוא יכול לא להכיר את הפתילים. אך הוא הודה.

מה שיהודה הודה זה לא יאמן. נגיד שתופסים את גדול הדור, הוא היה גדול הדור יהודה, א מנם הורידו אותו מגדולתו מכיון שלא הציל את יוסף, אך עדיין הוא היה גדול הדור, והוא הלך אל אישה זונה. באמצע היום. והיא בהריון. מה עדיף לפרסם את הפרשה באינטרנט או לטייח ולהעלים? זה חילול ד' גדול פירסום הפרשה.

כשהייתי נער, הסטודנטים הנוצרים באוניברסיטה היה להם רב גדול שהם מאוד העריכו, כל הזמן אמרו דברים בשמו. הוא מת מהתקף לב בבית זונות. אז אי אפשר היה להסתיר באמבולנס והכל, וכל העיתונות דיווחה על כך, והעיתונות הנוצרית אמרה כיצד אומרים זאת, זה חילול ד' שאתם כך מדברים. והם עונים מה שאנחנו עושים זה חילול מה שהוא עשה זה חילול.

אז מה עדיף? גדול הדור עשה כך, עדיף להעלים את הפרשה, קצת כסף לעיתונים או לומר הוא עשה והוא הודה. תשובה: הוא עשה והוא הודה. זה הקידוש ד' הכי גדול. פעם ראשונה בהיסטוריה העולמית שמשהו מודה. לכן ניקרא יהודה. מראש ידעו, ברוח הקודש. וזה קידוש ד' כ"כ גדול השהוא קיבל את המלכות.

מדוע זה קשור למלכות? קודם כל רואים שד' רוצה שהמלכות תהיה אצל יהודה, וגם רואים כיצד הרמבן כועס על החשמונאים כי מלך זה אדם שעושה מה שהוא רוצה, שלא יגידו לו מה לעשות. יכול לעשות את כל השחיטויות שבעולם, אף אחד לא יכול לגעור בו. ומלכים מושחטים עשו כל מה שרצו, למשל החשמונאים, מלכים מושחטים, לא מדובר ביהודה המכבי, אך בהמשך היו מלכים מושחטים. יש קושיה מדוע לא כתוב בימי יהודה.. לא משנה. ינאי הרג את כל הסנהדרין, והורדוס הרג את כל בני חשמונאי הרג את אישתו ושמר אותה בדבש ובא עליה אחרי שהיא מתה. מי יגיד לו מה לעשות? לכן צריך שאם אומרים לו שהוא לא בסתר הוא יקבל, שתהיה לו ענוה. תבעו את המלך ינאי למשפט הוא הרג את כל הסנהדרין ונפטר מהמשפט, אז כתוב במשניות שלא דנים את המלך, שלא יעלמו. אך את מלכי יהודה דנים. מדוע? כי הם מוכנים לומר, בא נתן הנביא ואמר לדוד כבשת הרש, אמר דוד בן מוות הוא אמר לו נתן זה אתה, אמר דוד חטאתי. אמר חטאתי, זה לא שאול שאמר לשמואל הנביא, זה העם, זה לא אני, ומה לחכות, פעמיים. הוא לא אמר לשמואל הנביא חטאתי, אך דוד הוא מבית יהודה, הוא אומר חטאתי. וגם הוא כותב בתהילים, וזה גם מודפס, זה לא מוחבא. לכן אי אפשר להיות מלך בלי זה, כי הוא השומר של עצמו. זה הקידוש ד' הגדול.

אמנם כתוב ברמבם הלכות אישות ( הלכה ד) קודם מתן תורה .. ובועלה.. כיוון שניתנה תורה .. וזאת ניקראת קדשה משניתנה תורה נאסרה הקדשה.. לוקה מן התורה. " זה היה לפני מתן תורה אז מה הבעיה? תשובה, זה לא הכי יפה, זה לא מכובד. וודאי שזה דבר חמור! אך הוא הודה, וזה קידוש ד' צדקה ממני, אמרה לו הכר נא בוראך אל תאבד שלוש נפשות. מניין לה שהיו שלושה?

ש: מלך צריך שתהיה לו תכונה שיהי מודה על האמת? ת: כן כי אא שיכפו אותו מי שמפריע לו המלך הורג אותו. כמו זה שלמד גברא והתוספות היה קשה וגזר אותו. אז המלך צריך שתהיה לו תכונה של הודאה ותשבוה ומתקן

ת: לכן אומרים אשרי נשוי פשע. אשרי נשיא, מלך שהוא חוטא. חואתי. ע' ספר תקנת השבים של ר' צדוק שיש שבע מאמרים של חזל בסוף חזל גדולה תשובה וזה כנגד התשובהות שכל אחד בנה קומה נוספת ויהודה הודה יש גם יותר עליון.

ש: החלום של יוסף היה טעות? ת: לא הוא צדק, היה גם מלכות ישראל.

מדוע נסמכו פרשיות תמר ואשת פוטיפר רשי "שניהם עשו לשם שמים..." תשובה כבר ראיתם אדם שלא עושה לשם שמים? כבר ראיתם שני אנשים שרבים ואמרים שזה לא לשם שמים? מחלוקת הלל ושמאי זה לשם שמים, אך כולם אומרים על עצמם שזה לשם שמים. כולם עושים לשם שמים, אז איך אפשר לדעת מי לשם שמים? תשובה: כשהלשם שמים שלך לא הלך מה אתה עושה? השם שמים של אשת פוטיפר לא הלך אז מה היא עשתה הכריחה אותו הלשינה עליו שמה אותו בבית הסוהר, אך תמר הלשם שמים שלה לא הלך והיא הסכימה להישרף עם הילדים ולא להלבין את פני יהודה ברבים. אז היא באמת עשתה לשם שמים. זאת הסיבה, היא הייתה מוכנה למות, ואם הוא לא היה מכיר היא הייתה נישרפת, היא מוצאת להישרף, הציתו כבר את האש מוצת כתיב חסר ללא א'. אמרה אם יודה מעצמו יודה ואם לאו ישרפוני.. ברבים" חזל אומרים שם בסוגיא שזה יותר חמור להלבין פני חבירו ברבים מאשר לבוא על אשת איש, מסביר הרמבם בהקדמתו לפרק חלק, כי מי שמלבין פני חבירו ברבים הוא נפש גרועה ובא על אשר איש זה רק תאוות, אך להלבין פני חבירו, למה הוא עושה את זה זה הוכחה שזה לשם שמים. ואם לא הולך הייתה מנסה דרך אחרת, ובסוף הייתה מוכנה להישרף. זה הוכחה שזה לשם שמים, כי אדם שעושה לשם שמים זה לא לשם שמים שלי, אלא זה לשם שמים של הקבה, אך ברגע שזה לשם שמים שלי אז זה לא לשם שמים. אז הוא דואג לעצמו.

אם כן מעברים קשים ומסובכים, הקנאה והתאווה והכבוד וכל זה מזכך את השבטים וכל הזיכוך הזה מוטמע בתוך כנסת ישראל בתוך סגולת ישראל.

אך זה היה חטא עצום! נכון זה שהוא עשה זאת זה נורא ואיום, אך זה שהודה זה קידוש ד' כל כך גדול שזה מוחק את כל החילול ד' והכל, סוף סוף אדם מודה שהוא חטא, אז הוא זכה למלכות אז שאלו מדוע הוא זכה למלכות. כי רק אדם כזה אפשר לסמוך עליו שיהיה מלך. לכן לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מרגליו, מדוע לא שבט אחר? עבדה תראה מה קרה לחשמונאים. אך למה? יהודה אתה יודוך אחיך, לפי שהוכיח לאחרים בקנטורים החל יהודה לסגת .. אתה לא כמותם, וקראו מטרף אבי עלית.. סילקת את עצמך, ואמרת מה בצע.. וכן בהריגת תמר שהודה צדקה ממני לפיכך כרע.. גפנו ותאנתו" הוא הודה.

אגב בעברית המילה הודה יש לה שני מובנים, תודה רבה. וגם אני מודה שזה שלך. אני מודה לך. אמר הרב יצחק הוטנר בכל שיבעים לשון אלו מילים שונות, שני המילים הללו, כי זה דבר אחד. אם אתה מודה, אז אתה גם אומר תודה. אך אם אתה לא מודה על האמת אז אתה שקרן, אתה לא אומר תודה. ואם אתה לא אומר תודה סימן שאתה לא מודה על האמת