שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ויקו למשפט והנה משפח (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ויקו למשפט והנה משפח

[הרב שלמה אבינר]


שאלה: בשנים האחרונות אנו עדים לפסיקות מעוותות של בתי המשפט. מה צריך להיות יחסנו לאותן פסיקות ולבתי המשפט עצמם?


תשובה: הפסיקות המעוותות של בתי המשפט הן בעיות פרטיות, הנובעות מבעיה אחת כללית והיא , שהמשפט הנהוג במדינתנו אינו משפט יהודי אלא משפט זר. "ויקו למשפט והנה משֹפח" (ישעיה ה ז). משפח היינו ספחת, מחלות עור, דבר זר ומוזר שמתפתח על גופו של אדם. עם עם ומשפטו, לרומאים חוק רומאי, לצרפתים קוד נפוליאון, לאנגלים חוק אנגלי - וליהודים חוק יהודי. מה שהננו מתהלכים בשדות זרים בתחום המשפט, זהו חילול השם ועלבון לאומי. רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק אמר: "יש במדינת ישראל דברים המכאיבים שיש בהם חילול השם מרובה. בייחוד שתי צרות הנוראות: מערכת המשפט במדינה המשתמשת בחוק הרומאי, העותומני והבריטי, ויהא אפילו ההוטנטוטי - ואילו במשפט ישראל האמיתי ב'חושן משפט', לא נסמכנו ולא מסמיכים" (לנתיבות ישראל א קס).

וכי חוקים אשר בני אדם בדו מלבם יקרים יותר מתורה שלמה שקיבלנו מן השמים, ואשר הלכה וצמחה מתוככי עם ישראל במהלך הדורות? רבנו הגדול הרמב"ם כותב: "כל הדן בדיני גויים ובערכאות שלהן, אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות" (הלכות סנהדרין כו ז). דווקא משפטי ההתורה ולא משפטים שגויים בדו מלבם, או יהודים למדו מהם.

"אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל"! אם הדין אינו זהה, אז הצד שמקבל יותר כסף ממה שמגיע לי על פי תורה הנו עובר על גזל. אבל אסור אפילו אם הדין זהה. וזאת למה? מסביר מרן הרב קוק: כי המניע הפנימי של המשפט הנו שונה. תיתכנה שתי פילוסופיות של המשפט:

1. "צרות עין, שהאיש האחר אין לו ליהנות בשלי, או לנגוע בשלי, מפני שההרגשה של השלי ושל האני היא חזקה ומגושמת באין שיעור". כל המשפטים האלה "יונקים ממקור רע" (ערפלי טהר מג). באמת "אדם לאדם זאב" כדברי הובס, מלחמת האחד נגד כולם, והמשפט אינו אלא מערכת של ויתורים ודרישות שבסופו של דבר הם לרווחת הפרט, זה המוסר התועלתני של הפילוסופים התועלתנים האנגלים, הובס, יום, לוק, סמית, מיל, או 'האמנה החברתית' של הפילוסוף הצרפתי רוסו.

2. ויש "משפט הנובע מתוך ההכרה שאסור לעשות עוולה, והעושה עוול צריך שייוסר כדי שתתחזק ההכרה הטובה הזאת." זהו המשפט מ"מקור אלהי", "וכל המשפטים האלהים אין בהם כלום מן הרע, כי אם הכל נובע ממקור הטוב של האמת והיושר כשהוא לעצמו." אותה "האנוכיות הגסה שעליה בנויה החברה הפוליטית של האנושיות" יונקת "ממקור הרשעה, והצורה המשפטית באה ... מהרשעה וצרות העין נגד האיש האחר שאינו בעל אותו רכוש "ואינה יכולה לטהר את הזוהמא" שבנפש . דיני ישראל, מטרתם "הגברתה של הארה האלהית, הדורשת את יסוד המשפט ממקורו הטוב" (ערפלי טוהר שם).

כמובן, אחרי הקמת המדינה, אי אפשר היה לסגור ביום אחד את כל בתי המשפט הפועלים על יסוד חוקי הגויים, שמא תימלא הארץ אנדרלמוסיה וחמס. פרק זמן ארוך נצרך עד ששופטי ישראל יסגלו לעצמם את ידיעת חושן משפט. לכן כתב רבנו הרב צבי יהודה הצעת-הקדמה לחוקה אשר תוכנה הוא: כנסת ישראל מכירה במשפט התורה, ורוצה שהוא יהיה החוק הנוהג במדינה, אבל, עד אשר ניתן יהיה לנסח את החוקים באופן המובן לכל, יתוקנו חוקים ותקנות זמניים.

לצערנו עמדה זו טרם אומצה. גם זה שייך לייסורים גאוליים שאנו עוברים בדרך גאולית. הגאולה קמעא קמעא, כוללת אורות וחשכים, גשמיים ורוחניים. על בעיות יותר קשות בהסטוריה שלנו התגברנו וגם עתה נתגבר. רק צריך סבלנות ואמונה.