שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ויצא ע''ד - השפעתו של הצדיק

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:59, 14 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

חשיבות הצדיק

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (בראשית כח י) יש לשאול מדוע הפסוק כופל את עניין יציאת יעקב אבינו מהעיר במילים 'ויצא'... 'וילך'.

מסביר רש"י: "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רשם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה, וכן: 'ותצא מן המקום' האמור בנעמי ורות".

רש"י מסביר עיקר גדול. יש צורך גם באנשי משק, שעוסקים בעולם המעשה לחיזוק הכלכלה והביטחון במדינה, וגם באנשי אמונה שעוסקים בעולם הרוח לרומם את האומה ולכוונה ליעדים אידאלים. באותה המידה שחייבים אנשים שיחזקו את הצד החומרי כך חייבים צדיקים שיחזקו את הצד הרוחני. אך למרות ששני המקצועות הללו נצרכים וחשובים, האידאל הוא להיות צדיק.

כשמשה שולח את המרגלים הוא מבקש מהם לבדוק "היש בה עץ אם אין" (במדבר יג כ) מסביר רש"י: "צדיק המגן על דורו", משה יודע שהצדיק משפיע על סביבתו ובכך שומר עליה, לכן חשוב לו לבדוק האם יש שם צדיקים השומרים על ארצם. הצדיק אינו אדם פרטי המגן על עצמו בלבד, אלא בעצם הופעתו הוא מקרין ומשפיע על הסובבים אותו ובכך מגן גם עליהם.


השפעת הצדיק

השפעתו של הצדיק אינה מתבטאת רק בסביבתו הקרובה, אלא היא באה לידי ביטוי אצל כל אומות העולם. השפעתו החינוכית והנשמתית מופיעה בכל מקום. ככל שיתרבו הצדיקים בעולם, השפעתם הברוכה תבוא לידי ביטוי בכל מקום, ולבסוף כולם יראו את תוצאות השפעתם בריפוי התחלואים המוסריים, החומריים והרוחניים. עם זאת היכולת להיות צדיק אינה של יחידים כי אם של כולם, "כתר תורה מונח וכל הרוצה יבוא ויטול" (הלכות תלמוד תורה לרמב"ם ג א).

גדולת הצדיק אינה באה לידי ביטוי בניסים שד' עושה למענו, אלא להיפך, בכך שהוא עושה מעשים למען ד'. מסופר על ר' לייב, בנו של החפץ חיים, שקהילת חסידים בוורשא בקשו ממנו לספר סיפורי מופתים על אביו זצ"ל. אמר: רגילים לומר צדיק גוזר וד' מקיים, או ד' גוזר גזרה וחסיד מבטלה, אך אבי אינו נהג כך. אבי עשה הפוך, צדיקותו לא התבטאה בכך שהוא ביקש וד' קיים, אלא בכך שכל מה שד' ביקש הוא קיים. זה ניקרא צדיק, על זה ראוי לומר 'פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה'.


השפעה שקטה

מדוע דבר זה לא נאמר על אברהם בצאתו מאור כשדים, או על יצחק כשעבר לגרר? הרי יצחק ואברהם, לא היו פחותים ממנו בגדלותם?

אלא, שאין חידוש בכך שיציאתם של אברהם ויצחק אבינו עשו רושם. הרי אברהם אבינו הלך בכל ארץ ישראל לאורכה ולרחבה, קורא בשם ד', שובר את הצלמים, ניזרק לאש וניצל ממנה בנס עצום, כולם מכירים אותו. אין חידוש בכך שיציאתו מהעיר עשתה רושם. גם יצחק אבינו מוכר מאוד, עוד כשנולד הכירו אותו כשהוריו ילדו אותו על ידי נס עצום בגיל מופלג, והמשתה הגדול שעשה לכבודו לאחר מכן. בהמשך חייו יצחק חפר בארות, נעשה עשיר גדול עד שנאמר עליו "זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך"(מדרש רבה תולדות פרשה סד), לכן ברור מאליו שכשיצאו מן העיר כולם שמו לב.

לעומתם, יעקב אבינו אינו מפורסם כלל, "איש תם ישב אהלים" (בראשית כה כז), יושב ולומד בישיבת שם ועבר כמו אבותיו אברהם ויצחק. הצדיק אינו איש תקשורתי, המחפש כיצד להתבלט, אלא עושה את מעשיו בצנעא. עם זאת הכתוב מלמדנו שכשיצא ממקומו יציאתו עשתה רושם רב בזכות צדקותו.

צדקת הצדיק

צדקותו של אדם אינה באה לידי ביטוי רק בזמנים הקלים, כשהוא לומד בישיבה, אלא בכל חייו ובמיוחד בזמנים הקשים והמסובכים. כשאין קשיים כל אחד יכול להיות צדיק, אך שעת המבחן היא כאשר מופיעים סיבוכים, או אז מתגלה מי בוטח בד' רק מתוך עונג והנאה ומי מלא באמונה גם בזמן הקשיים.

חייו של אברהם אבינו היו מלאי ניסיונות וקשיים, כך גם חייו של יצחק, אך הסיבוכים הגדולים הופיעו דווקא בחיי יעקב. יעקב אבינו נולד ע"י סיבוך, "ידו אוחזת בעקב עשו" (בראשית כה כו), מאוחר יותר קנה את הבכורה מאחיו, וקיבל את הברכות מאביו בסיבוך גדול, מיד לאחר מכן נאלץ לברוח ללבן. שם עובד למענו שבע שנים למען רחל ולבסוף נותנים לו את לאה, עובד שבע שנים נוספות למען רחל. לאחר מכן עובד למען לבן ומחליפים את משכורתו עשרת מונים. מאוחר יותר בורח מלבן, לבן רודף אחריו, רחל עקרה, חוטפים את דינה, מלחמה עם שכם, יוסף נעלם ועוד. כל חייו מלאים סיבוכים, ועם זאת (בראשית לב ה) "עם לבן גרתי" רש"י- ותרי"ג מצוות שמרתי, להורות שאין מצווה שלא הקפיד עליה למרות הסיבוכים הרבים שעבר.

חייו של כל אדם זרועים בקשיים רבים ובניסיונות. הניסיונות קשים רק לפי גודל חזקו וגדלותו של האיש, אין אדם שאינו מסוגל להתגבר על ניסיונותיו, שהרי עצם מציאותם הוא כדי שיתגבר עליהם, יתחזק מכך ויתקדם הלאה.


השפעה סגולית

הצדיק שמח בחייו, הוא מרגיש שהוא ממלא כל רגע בחייו במשמעות ובעשיה, ועל ידי כך הוא מגיע לדבקות בד'. דבקות בד' זו מדרגה עליונה, כשאדם מגיע למדרגה זו ומייחד את ד', דבר זה משפיע עליו ברכה וכך הוא מתקדש, כל כך נאמר "ויעבר את מעבר יבק" (בראשית לב כג), יבק ר"ת יחוד, ברכה קדושה, יחוד שמביא לידי ברכה וקדושה.

הקדושה שיעקב הגיע אליה לא השפיע רק עליו, אלא על כולם. השפעתו של הצדיק על הסובב אינה על ידי פרסום אלא השפעה פנימית רוחנית. השפעתו אינה רק על ידי דברי תורה אלא בעצם מציאותו, משום כך הורגשה יציאתו מן העיר עוד לפני שהוכר בעולם.


חשיבות הלימוד

ישנה תפיסה מסוימת כיום שרואה בהתגדלות הרוחנית גורם שמחליש, מקטין וחוסם את כוחות החיים. בעיה זו היא אחת מהבעיות הגדולות שמפריעות לאנשים לחזור בתשובה. הרב קוק מתייחס לבעיה זו במאמרו "התשובה והשלום" (אורות התשובה, תוספות התשובה, ז*): "הדבר שהוא המעכב הראשי... הוא המשג של ציור התשובה, המקושר שלא על פי אמת, רק עם דלדול נפש עם חלשה ורפיון והנמכת החיים. הציור הזה באמת הוא פוגם גם בתכן התשובה של כל יחיד"

לכאורה ניראה שאדם העוסק בעניינים רוחניים מחליש את כישרונותיו המעשיים, דבר זה אינו נכון כלל ועיקר. ההפך הגמור הוא הנכון, לא רק שהתשובה אינה מחלשת את הכישרונות המעשיים אלא היא מחזקת אותם ומפתחת אותם בצורה טובה יותר.

לכן האידאל הגדול הוא להיות צדיק, אמנם לא כולם יכולים להיות צדיקים גדולים, צריך לכך כישרון. אך להיות תלמיד חכם כל אחד יכול, "כתר תורה מונח כל מי שירצה יבוא ויטול" (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה א),

בעבר כתבתי מאמר 'האנשים חסרי החשיבות', המאמר עוסק בכך שרוב האנשים נחשבים חסרי חשיבות. הם אינם שרים בממשלה, אינם חברי כנסת, ראשי עיר או אלופים בצבא. רוב העולם הם אנשים פשוטים שלא יופיעו בשום מקום מיוחד. כך העולם מתנהל העולם, כך נראים הדברים.

אך באמת הדברים הפוכים, הצדיקים, האנשים החשובים באמת, בעלי המידות הטובות, הם החשובים באמת, למרות שאינם מתראיינים בתקשורת. דבר זה מובא בגמרא 'עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה' (מסכת פסחים נ א), מי שבעולמינו נחשב חשוב ועליון, אלו שחיים ברמה סוציואקונומית גבוהה, בעולם הבא אינם חשובים, אינם נחשבים כלל. לעומת זאת אלו שבעולם הזה אינם מכובדים אלו שחיים ברמה סוציואקונומית נמוכה, בעולם הבא חשובים מאוד. עונה לו אביו, עולם ברור ראית, העולם שלנו הפוך.

צריך זהירות לא להתבלבל מהעולם הזה, לא לחשוב שאדם חשוב נמדד ברמת חיים או בפרסום שלו, הדרך הנכונה לבחון בן אדם, היא לפי הפנימיות שלו, מי שהוא באמת. אדם לא ניבחן בלבוש שלו או במכונית שלו, אלא בהתנהגות שלו, ביכולת שלו להופיע בעולם הזה את הטוב, את דבר ד', להיות צדיק.

שכתב וערך: ח.ס.

השיעור לצפייה: ויצא - איזה אדם חשוב באמת? (וידאו)