שיעורי הרב שלמה אבינר

הרב אבינר מסביר לשם מה ה' ברא את עם ישראל, מה תפקיד עם ישראל בעולם. וכן מהו השינוי הגדול בין אברהם יצחק ויעקב לבין עם ישראל, מדוע היה חשוב ליצור עם. כלומר מה ההבדל בין עם ישראל להרבה אנשים פרטיים.

שיעור שהועבר בתאריך: ט' טבת התשע"ד

השיעור משוכתב וערוך: וארא ע''ד - הנה עם בני ישראל (מאמר)

שיכתוב השיעור: וארא אל אברהם יצחק ויעקב באל שדוי ובשמי ה' לא נדעתי להם, שם ה' הוא שם יותר גבוה לאין ערוך, אך לאבות ה' לא התגלה כך, למה? הרי האבות היו יותר גדולים מאיתנו!

נכון, יותר גדולים מכל אחד מישראל אבל לא יותר גדולים מכלל ישראל. היחיד פחות גדול מן העם גם אם הוא צדיק, הצדיקים הכי גדולים כתוב בספר אורות אינם מגיעים לקרסוליים של כנס"י. וכל עניין האבות זה היה כדי שיהיה עם. ואעשך לגוי גדול. זה שינוי. זה אסטרטגיה הרוחנית של העולם. עד אברהם אבינו יחידים צדיקים, לא הרבה אבל היו, כל יחיד בשביל עצמו. מאברהם אבינו ואעשך לגוי גדול.

אך רבש"ע רצה. שאנשים לא יחיו כיחידים אלא כעם הרבה אנשים יחד. הרבה אנשים יחד זה יותר מסובך מאדם בודד. אדם בודד גר בבית קטן עם משפחתו, הילדים גדלים הולכים למרחב אחר, שלום. ה' רצה שיהיו עמים על פני כדור הארץ "יצב גבולות עמים" שזה יותר מסובך. כמו שאדם יותר מסובך מאשר אוסף של תאים ביולוגיים. תא ביולוגי יותר מסובך לאין ערוך מאוסף אטומים או מולקלוקולת, ה' רוצה יות מורכב. והוא רוצה שבמין האנושי יהיו עמים, ולכן צריך עם גדול קדוש והוא יתווה את הדרך לכל העמים.

ואברהם יצחק ויעקב לא היו מיועדים להיות צדיקים פרטיים אלא ראש חץ של עם. הם ידעו "ואעשך לגוי גדול" אח"כ זה נמסר ליצחק, מדוע יצחק מסר לעשו ולא ליעקב הרי ידע שעשו איש שדה ויעקב איש אהלים, הוא רצה את עשו כי עשו יותר טוב מצד האומה, יעקב יוצר חזק מהצדיק היחידי שלו. עשו אולי רשע אבל הוא חזק והוא יעשה תשובה. אך רבקה לא הסכימה איתו, ובסוף גם יעקב אבינו כשצריך הוא איש מלחמה.

גם יוסף ואחיו, זה לא וויכוח פרטי על הכותונת. גם עקידת יצחק. זה מי יהיה ראש עם ישראל, האם עם ישראל יהה כמו יוסף או כמו אחיו. או ליתר דיוק כמו יוסף ואחיו מצטרפים או להיפך האחים ויוסף מצטרף. זה וויכוח עצום. אברהם יצחק ויעקב הם הכנה לעם. וקרה נס, עם שלם שהוא כמו אברהם יצחק ויעקב.

שאלו אותי האם עשו היה יהודי? הרי הוא בן של יצחק ורבקה כמו יעקב! תשובה: הוא היה יהודי מומר. יהודי מומר הוא יהודי. ישראל אע"פ שחטא ישראל. אך אז זה היה יחידי, היום כשזה עם ישראל נשארים בפנים, פעם כשהיו יחידים אחד שחוטא הוא בחוץ, היום יש מטרייה של עם ישראל שמגנה. כמו שכתוב שלוש פעמים בזוהר "בתוך עמ"י אנוכי יושבת" אתה יושב בתוך העם אתה מוגן ע"י הסגולה האלוקית של העם והמטריה של העם, גם אם אתה חוטה ופושע אתה בפנים.

הזכרנו גם גאונים שקוראים לספר שמות הספר השני, החומש השני. כלומר הוא שני לראשון, הראשון והשני הם דבר אחד, הראשון הוא הכנה לשני והשני הוא ביטוי של הראשון. השני הוא הראשון בצורה של עם זה אותו הדבר, עמ"י זה אברהם יצחק ויעקב אבל בצורה של עם. זה מוזר, כי בעם יש הרבה יחידים, יש יחיד כזה ויש יחיד כזה. מי שצדיק ב"ה מי שרשע שלום. אם אתה אומר ככה, אתה לא הבנתה מה זה עם. עם זה לא אוסף של יחידים, כפי שחושב אריסטו, אך אפלטון רבו של אריסטו אומר שעם זה מהות, זה אורגניזם, גוף של אדם זה לא אוסף של תאים, או אפילו לא אוסף של איברים זה אורגניזים עם יחסי גומלין בין האיברים והמח נותן פקודות לגוף, המוח נותן פקודות לריאות והריאות זזות לפי הוראתו, ומזרימות חמצן לדם, בלי זה הכל נירקב, והלב מזרים דם למח, כי אם המח אין לו חמצן הוא לא מתפקד, וכו' ככה כל הגוף, הכל זה אורגניזם, מקבלים דין מין דין.

האומה זה אורגניזם שצריכים את כולם ואם הייתה חסרה שפחה אחת במתן תורה התורה לא הייתה ניתנת גם היא הייתה ניצרכת הכל ניצרך, הכל כ"כ מורכב בגוף האדם ק"ו מהבהמה גם שם זה מורכב. עם זה לא אוסף של יחידים. זה דבר חי. אורגניזם. לכן גם היחיד שבאומה כשהוא נופל ומסתבך הוא מוגן ע"י "בתוך עמ"י אנוכי יושבת" הוא מוגן ע"י הביטוח הלאומי. לא בגלל שיש ביטוח לאומי לא עובדים, הדמי אבטלה מהביטוח לאומי לא מספיקים. כך גם א"א לעשות עבירות ולומר שיש ביטוח לאומי, על זה כתוב "למען רוות .. את הצמאה" אבל אם אתה עושה אתה מוגן.

הפעולות של אברהם יצחק ויעקב הפכו לתכונות לאומיות, כל עם יש לו מלאך, לכל עם יש אידאה לאומית, יש לו אופי, אפשר לקרוא לזה שר של עם, מלאך של עם, פסיכולוגיה לאומית, וכו' גם לנו יש אידאה לאומית, מה זה? לדעת את ה'. ככה אומר הרמב"ם בהלכות ע"ז סוף פרק א' שנעשתה אומה היודעת את אלוהיה.

אומר הרמב"ם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'." כפי שאברהם יצחק ויעקב ידעו את ה', הידיעה זה לא עניין לימודי לבדו, אלא זה עניין לימודי קיומי. ירמיהו ט, לא יתהלל החכם .... כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, אבל אומר הרמב"ם זה לא סוף פסוק, כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'. כלומר צריך השכל וידוע אותי, מה צריך לדעת על ה'? צריך לדעת שה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, וגם לדעת שבאלה חפצתי, אז גם אני צריך לעשות כך. יש לך ספר שמסביר כיצד ה' עושה זאת? כן, חמישה חומשי תורה וכל התורה שבע"פ, זה מסביר איך ה' עושה חסד צדקה ומשפט בארץ ואיך אנו צריכים לעשות. זה ניקרא לדעת את ה'.

הלכות דעיות לרמבם, זה מידות, לדעת שצריך להיות עם מידה כזאת ולעשות, כל התורה זה לדעת ולעשות. להאמין ולעשות. אם אתה ממין ולא עושה אז אתה לא מאמין באמת.

שמונה פרקים רלט "להאמין ולקיים זאת היא הסגולה המיוחדת של כנסת ישראל. האמונה היא היסוד העקרי, אבל אינה מתבססת ואינה גומרת את מגמתה, כ"א בצירוף המעשה. מה יותר חשוב אמונה או מעשה? זה לא שני דברים זה דבר אחד, אמונה שלמה באה לידי קיום! וכדי להאמין במה שיש אפשרות לקיים צריכים משקל, לא כל דבר אפשר לקיים זהו משקל התורה האוחזת במשפט לפי כח האדם. הנוצריות אומרת להאמין, אבל אינה יכולה לקיים, על כן אומרת היא שיותן לחי שני למכה האחת, מובן שבקהל אפשר רק להאמין שמדה זו היא נשגבה, אבל לא לקיים. בקהל, יחידים כן. יחדיים יכולים. הבעש"ט היה רב אחד שלא אהב אאאותו ודיבר עליו רעות, הוא שלח שליחים לרב הזה שיספרו לרב הזה דברים שלא ככככ תקינים אצל הבעש"ט שהרב יוכל להתקיף אותו. זהעושה נחת רוח לאדם הזה. אבל זה הבעש"ט זה לא אנחנו, לכן כשאומרים להאמין, הכוונה להאמין ולקיים. כשאומרים הלכות דיעות זה גם מידות, כשאומרים לדעת את ה' הכוונה חסד משפט וצדקה בארץ.

אומה היודעת את אלוהיה. אמר הפילוסוף סרטר, לאומה הישראלית אין מהות. אלא זה תוצר סוציולוגי, הרדיפות הטביעו באומה את המעלות האלה והאלה, כלומר אנו תוצר של ההיסטוריה, זה ניקרא אנטישמיות עדינה, הוא גוזל ממנו את מהותינו. אך לפני מותו הוא חזר בו, זה היה בעיתון מיוזיק שהואט אמר שעם ישראל יש לו מהות, לדעת את ה'. בשביל אתאיסט זה לא רע. גזרתי, צילמתי ושמתי בעיטורי כהנים. הצילום של הניוזוויק עם התרגום. זה המהות של עמ"י לדעת את ה', אך ריך להבין ולדעת ולקיים את זה.

אלו התכונות של אברהם יצחק ויעקב, וזה התכונות שלהם, יאך זה יכול להיות יש אבא יש לו בנים, אחד זה ישמעל אחד זה יצחק, איך זה קורה? כור הברזל, יש דבר כזה בעיבוד מתכות- כור, לוקחים כור שמים בפנים ברזל, שמים בפנים פחם ומקבלים פלדה, פלדה זה פלא כי ברזל יש בעיות, חרב של ברזל נשבר מהר, אז היו עושים חרבות מאוד כבדות ועבות, אך יש אפשרות לחמם מאוד עד שהאו אדום ולקרר שוב ושוב אבל אז זה מתעקם מהר. אז המציאו פלדה, זה פחם, אטומי פחם שמשתלבים בין אטומי הברזל ואז זה גמיש וחזק. הערבים ידעו לעשות פלדה. פעם הערבים היו שיא התרבות האנושית היום הם לא מתקדמים כבר 400 שנה מכל התחומים. הם היו עושים חריצים בחרב ושמים על פחם שמים על זה פחם חם מחממים ומשפשפים ומרימים וכו' בסוף היה חרב מפלדה, דקה חותכת חזקה יכלו לחתוך סוס לשנים. ברוך אתה ה' המעריב ערבים.

זה כור הברזל, כר הברזל הטמיע את התכונות של אברהם יצחק ויעקב בתוך הנשמה הלאומית של אמי. יש נשמת הפרט ויש נשמת האומה כנסת ישראל, הצדיק הכי גדול לא מגיע לקרסוליים של כנסת ישראל כי זה נישמת הפרט וזה נישמת הכלל.

איך קוראים לשמת האומה הישראלית? שכינה. השוכן איתם בתוך טומאותם ושכנתי בתוכן, זה נישמת האומה. אפשר לומר שכינה אפשר לומר נישמת האומה. מה כתוב בנשמת האומה? תלמוד בבלי, וירושלמי. נשמת האומה שכינה, תורה שבע"פ. תורה שבכתב זה משהו אחר, זה אלוקי, תורה שבע"פ זה אלוקי דרך האור האלוקי ששוכן באומה, תורה שבע"פ זה השכינה. אותו הדבר. אם רוצים לדעת מה כתוב בנשמת האומה זה תורה שבע"פ, כמובן גם תורה שבכתב.

א"כ רבש"ע יצר עם, בצורה של פרט וגם בצורה של כלל. עולת ראיה ח"א ד"ה אהבה רבה. כל חשק עבודה, שמחת מצוה, התמדת תורה, ברק חדושים והתנוצצות רוח הקדש בלב השרידים אשר ד' קורא, כונת התפלה ואור שלהבתה, כל אלה, ותולדות הנשמות בשלמותן, נשמות עליונות נולדות בכללותן ותמותן, מוכרחים להפגם אם באה הכנסת יסוד פירוד בכללות כנסת ישראל, חלילה. צדיק עליון אם יש לו פירוד בכנסת ישראל זה ניפגם.

ואוהבי ד' ויראיו באמת וחושבי שמו הם הם העומדים בנסיון לסבול כל צער ועלבון מכל צד ועבר, כמו הרב קוק שירו עליו מכל הכיוונים החרדים ירו עליו וגם החילונים. החרדים ירו עליו כי הוא אהב ציונים, והציונים ירו עליו כי הוא אהב חרדים. ולעמד הכן נגד כל כחות עליונים ותחתונים החפצים לבלע נחלת ד' ולהפריד את האומה האחדיית, היחידה במלא עולמים, הם הם בנים דכנסת ישראל שהאם רובצת עליהם"

מקורות בחלק ב עולת ראיה חלק ב בספר פרי הארץ, הרצי"ה מביא אותו הדבר במילים אחרות. בן כך ובן כך קרויין בנים, והוא שאינו נוהג ביחס זה.. אין לו חלק בכלל ישראל כלל. וכן בעל דוד ככה לעומת זה עוון המחלוקת והפירוד בין האומה הישראלית הוא עצם הכפירה.. באהבה ואחווה ורעות.. בלי שום התחלקות... להיות נשמתם אצולה ממקור האחדות.. מחוייבים להתאחד יחד צמודים וקשורים זה בזה.. כי אחדות העם הישראלי מעיד על אחדות יתברך שמו... וכאילו מעיד על עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל.

אם כן אנו עם, וכל יחיד הוא חלק מן העם, כל אלה דברים חדשים, שלא שמעתם, אלפיים שנה, כי בגלות חדלנו להיות עם, הפכנו ליחידים, במקרה הכי טוב, קהילה. ע' במאמר הרב סולובייציק קול דודי דופק. אבל עכשיו אנו חוזרים להיות עם, ולכן זה חדש, זה ישן שנישכח עם התורה אנו עם. בית ראשון כלל, בית שני פרט, בית שלישי כלל ופרט. בית ראשון היינו עם בית שני לא היינו עם, היה שלטון יווני שלטו פרס וכו' ומרד החשמונאים היה זמני וזה דעך, והרבה מלכים חשמונאים היו רשעים גדולים, אא היה לינוק קדושה מן העם, אלא יחידים. הניבדלים מטומאת עמ"י הארץ כפי המוסבר במהלך האידאות. יש צדיקים יש תלמידי חכמים, ויש עמי הארץ. הסבה מקצועית מכלל לפרטים. הצבא לחם ספג מכה אדירה, אומר הגנרל, להיתפזר כל אחד בפני עצמו, התפזרו החיילים האמריקאים בגונגל וכל חייל שורד לעצמו, אחרי 20 שנה שניגמרה המלחמה, הוא לא ידע שניגמרה המלחמה, הוא המשיך להתחבא ידע רק אח"כ, התפזרו כי אם ישארו יחד יכו אותם. כבר המלך יאשיהו וכו' הכשירו רבני פרט, בבית ראשון היו רבנים כלל, ת"ח כלל, בבית שני יאשיהו עוד לפני החורבן הכשיר רבני כלל, ירמיה ויאשיהו, אם בסוף לא יהיה חורבן אז למדנו סתם?! שאלו יהיו הצרות שלנו. וזו הייתה גלות יכניה אשר הגלה נבוכדנצאר מלך בבל, כל אלו גלו לפני האומה וכשהאומה הלכו לבבל חיכו להם הרבנים לבושי לבן וסידרו אותם, כל אחד במקומו. כלומר נבוכדנצאר הרשע שהגלה את המלך יכניה וכל השרים וכל הרבנים הוא חשב שבזה הוא יחליש את האומה, הוא לא ידע שבזה הוא בונה את הנצח של האומה. הם הכשירו רבני פרט. זה מבואר בהקדמת הנציב לפירשו של רב אחאי גאון.

בבית שני היו רבני פרט, בית ראשון כלל, בית שני פרט, בית שליש כלל ופרט, פרט וכלל, כלל ופרט וכלל, פרט וכלל ופרט וכו' עכשיו אנו בונים בית שלישי, הרב נבנצאל בעד הקמת בית מקדש, לא מעשית כי זה יעשה מלחמה, אך הוא בעד הקמת בית מקדש שני לא שלישי, אבל שני כבר נחרב? נעשה שיפוץ. אך צריך נביאים וכו'? לא זה בשביל בית שלישי, אך לבית שני לא צריך נביאים. אם רוצים להקים עוד קומה, לוקח שנים, אך לשפץ קיר סדוק אין שום בעיה לתקן מיד.

אך אנו אומרים לא! אנו לא בונים בית שני, אנו בונים בית שלישי, זה בית של הכלל.

ש: המהרל מסביר בפרק רביעי שבית ראשון היה בנוי על הפרט ובית שני על הכלל! ת: ע' בספר למקדשך תוב, יש שם מאמר של הרמחל שמסביר זאת באריכות.

חוזרים להיות כלל. שכחנו, החרדים לא יודעים מה זה כלל, והציונים לא יודעים מה זה פרט, אך הם יודעים מה זה כלל. הצבא זה שיא הכלל. פעם הראו לי מאמר על מלחמת יום הכיפורים, ראיינו איזה קצין שהולך למילואים, והוא מתאר מה עובר עליו, הוא אומר לאט לאט אני נעשה יותר כללי, יותר כללי וכו' אמרתי זה כתוב כבר בספר אורות! אדיוט, הוא לא קרא ספר אורות!! הוא ספר אורות בלי שהוא קרא ספר אורות. הוא נעשה כללי. אז הציונים כלל, והחרדים פרט, וצריך כלל ופרט, צריך שהציונים יהיו חרדים, והחרדים יהיו ציונים, ואנחנו נהיה מיותרים.

החרדים הם כמו חכמי בית שני, זה עצום, והציונים זה כמו הלוחמים של בית ראשון, למשל המלך אחאב, אחאב רשע מרושע, אבל ה' עשה לו ניסים! כיצד? כתוב במשנה שאחאב אין לו חלק לעולם הבא, בגמרא כתוב שיש לו חלק לעולם הבא. שנאמר היא גלעד, זה אחאב שהיה לוחם וחץ נתקע בו והוא היה מדמם וכל תחתית המרכבה מלאה דם והוא המשיך להלחם, אם היה נופל כל הקרב היה מוכרע.

אורות עמ' פד הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל עניני כלל ישראל, לארץ ישראל ולתחית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ד' ושומרי תורה ומצות, אע"פ שההרגשה העצמית וההתעוררות של כח פעולה בעניני כלל ישראל אינן עדיין אמיצות אצלם, כמו מה שהן אצל אלה שרוח עועים אשר בתוכם מעכר את לבם, עד כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים אור הרוח מלהתקן, וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם. רוח, נפש. התקון שיבא ע"י אורו של משיח, שיעזור לזה הרבה דבר ההתפשטות של תלמוד רזי תורה וגילוי אורות חכמת אלהים, בכל צורותיה הראויות להגלות, הוא, שיעשו ישראל אגודה אחת, ותתוקן הנפש של היראים שומרי תורה ע"י שלמות הנפש שבפושעים הטובים, ביחש לעניני הכלל ותקות הגשמיות והרוחניות המושגות בהכרה והרגשה האנושית, והרוח של הפושעים האלה תתוקן ע"י השפעתם של יראי ד' שומרי תורה וגדולי אמונה, וממילא יבא לאלה ולאלה אור גדול, והופעת תשובה שלמה תבא לעולם, ואז יהיו ישראל מוכנים לגאולה. והצדיקים העליונים, מארי דנשמתא, נפש רוח נשמה הם יהיו הצנורות המאחדים, שעל ידם יעבור שפע אור הנפש משמאל לימין ושפע אור הרוח מימין לשמאל, ותהיה השמחה גדולה מאד, הרב קוק נישאל באגרת מהיכן הוא הגריל זאת שנפש הכופרים וכו' הוא ענה שזה ברור באר"י ז"ל לגבי אחאב. הוא אומר כך: בגמרא כתוב שהוא היה שקול, עכשיו זה מובן, הוא היה שקול מבחינת הכלל טוב מבחינת הפרט לא טוב. "על דרך הניזכר ובזה תבין מאמר חזל אחאב שקול היה..."

לכן האדם בימינו הוא גם כללי וגם פרטי, הרב קוק יש לו ספרי כלל- אורות, ויש לו ספרי פרט- אורות התשובה, למרות שגם בספר אורות התשובה יש כלל, וגם באורות יש פרט, ובעין איה יש כלל ופרט, אורות הקודש זה פרט, אע"פ שיש כמה פרקים כלל, אורות התורה זה פרט, אך גם שם יש כללים, עולם הפרטי של האדם הצידקות וחשבון הנפש ומידות טובות ועבודת ה' יומם ולילה ותפילה בכוונה ולימוד תורה וצידקות ופרישות מן החטא זיכוך הפרט, וגם הכלל, ללכת לצבא לגור ברובע המוסלמי, זה בשביל הכלל, לא חסרים מקומות להקים ישיבה עם פחות כאב ראש והוצאות, אך בשביל הכלל צריך להיות פה, צריך שמשהו יהיה כאן למען הכלל. ישיבת תורת חיים שהייתה כאן, שלב מסויים חזרו לכאן, בהפרעה הראשונה של הערבים הם עברו למאה שערים, הם רצו ללמוד תורה לא עניין אותם כלל, עניין אותם פרט, אנו פה בשביל כלל. צריך שני דברים, נשמת האומה ונשמת היחיד. זה דבר אחד, הפרט מתוך הכלל. איך לגזור את הקודשה הפרטים התורה הפרטית מן האומה מכללות האומה. הפרט מתוך הכלל. זה הפרט מתוך הכלל.

מסלש מסביר זאת כמה פעמים, במיוחד בסוף הפרק על החסידות איך אדם מתרומם למדרגות עליונות של חסידות וזה מתוך שהוא מתחסד עם קן דיליה, עם קן שלה רבה מתחסד עם כנס"י הוא מסביר בתחילת פרק יח ופרק יט, אבל הרמחל היה בגלות? אך הרמחל ידע את הדברים הללו של הרב קוק על הכלל ועל הפרט מתוך הכלל, הוא לא המציא זה נינגז בזוהר ובאר"י זה והוא גילה, הגיע הזמן לגלות,

מדוע האר"י גילה? כי הגיע קצת זמן לגלות. הגאולה התחילה לפני 500 שנה ואז הופיע האר"י זל, המהרל אמר זה מתחיל, ר' יוסף קארו בליל המפורסם של ליל שבועות אמר זה מתחיל, כל אחד בסגנון שלו, ולאט לאט חמש מאות שנה זה מתרקם. הגאולה החלה עם גרוש ספרד. המהר"ל מסביר זאת בנצח ישראל, שזה שהגויים זרקו אותנו מספרד זה כדי לומר נגמר, אין יותר מה לעשות שם. זו הייתה גלות מופלאה והיא הסתיימה,זה מה שהוא אומר שיש שלוש משמרות בלילה. משמרת ראשונ, משמרת שניה משמרת שלישית, תינוק יונק ואשה מספרת עם בעלה, אשה זה אנחנו ובעלה זה הקבה, הקבה מתחיל לדבר איתנו ע"י גירוש ספרד.

נצח ישראל סוף פרק יח והלילה נחלק לג' משמרות... חלק הג' מן הגלות, אין שמד, השם יתברך ישמור עמו ישראל מזה, ונוהגים האומות עם ישראל כמו שנוהג הבעל עם האשה. כי האומות נחשבים בעל לישראל בגלות, שנאמר (ישעיה כו, יג) "בעלונו אדונים זולתך". והבעל - כאשר לא תמצא האשה חן בעיניו - הוא מגרשה (דברים כד, א). כך האומות, כאשר ישראל אינם מוצאים חן בעיניהם, מגרשים אותה זה גרוש ספרד הגויים הם הבעל, הם הגרשים, וזהו עיקר הגלות של חלק הג'. ועל זה אמר 'משמרה ג' אשה מספרת עם בעלה'. ואמר במשמר הג' שהתינוק יונק משדי אמו, כנגד זה - בסוף הגלות יונקים ישראל, שנחשבו תינוקות בתורה, שיונקים מן שדי אמם, הראשונים שנקראים 'אמם'. וזה מפני שלא נתנו להם מנוחה שישבו במקום אחד, והם גולים ממקום למקום, עד שנשכחה בעוונותינו הרבים התורה לגמרי מישראל בסבת הגלות: