שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

התרחקות וצניעות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־07:03, 24 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף התרחקות וצניעות ל־התרחקות וצניעות (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

התרחקות וצניעות

[מ"באהבה ובאמונה"]

שאלה: ראיתי שכתוב בשולחן ערוך שצריך להתרחק גברים מנשים "מאד מאד" (שו"ע אה"ע כא א) וכן בקיצור שולחן ערוך (קנב ח). אבל למה? למה אי אפשר לחיות אלה בצד אלה יחד בטהרה ובצניעות, בטבעיות ישרה? למה נפסק שחייבים להתרחק? אולי זה נאמר באנשים שיש להם מחשבות לא נקיות בראש, אבל אנחנו אנשים רציניים עם לב טהור, ומה הבעיה אם נהיה מעורבים?

תשובה: שאלה גדולה שאלת הנוגעת לנושא גדול. ואכן כתוב cמשנה סוכה שבמוצאי יום טוב ראשון של חג, ירדו לעזרת נשים ועשו שם תיקון גדול. ומהו התיקון הגדול הזה?

כך כתוב בגמרא: "חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא [=מרפסת], והתקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה" (סוכה נא ב).

והרמב"ם כותב: "כדי שלא יהיו מעורבבין" (הלכות בית הבחירה ה ט). אך הגמרא שואלת: "היכי עביד הכי?" איך עשו כך? רש"י מסביר: "הוסיפו ושינו כלום של בנין שלמה". "והכתיב: הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל" (דברי הימים א' כח יט). איך אפשר לשנות בבית המקדש הרי הכל נמסר על ידי הנביאים ברוח הקודש?

משיבה הגמרא: "קרא אשכחו ודרוש", מקרא מצאו ודרשו אותו: "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחות בית דוד לבד ונשיהם לבד" (זכריה יב יב). כלומר, כל משפחה לחוד, גם משפחת בית דוד לחוד, וגם נשים לחוד.

על מה היה ההספד? רש"י: "בנבואת זכריה, מתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג, וכתיב: משפחות בית דוד לבד ונשיהם לבד, שאפילו בשעת הצער צריך להבדיל אנשים ונשים".

ממשיכה הגמרא: "והלוא דברים קל וחומר: ומה לעתיד לבוא, שעוסקים בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם, על אחת כמה וכמה".

רש"י מסביר: "שעוסקין בהספד – באותה שעה, והמצטער אינו מקל ראשו מהר, ועוד, שאין יצר הרע שולט כדקאמר קרא [כמו שאמר הפסוק]: והסירותי את לב באבן". "כאן, שעוסקין בשמחה – וקרובה לקלות ראש. ועוד, שהיצר הרע שולט עכשיו – לא כל שכן".

כלומר, יש כאן קל וחומר כפול: זמן רציני ועצוב של הספד וזמן שכבר נעלם היצר הרע, ובזמן שמחת בית השואבה, הוא כמובן זמן שמח וכמו כן עדיין יצר הרע שולט.

נמצאנו למדים שצריך הפרדה בין גברים ונשים גם אם זהו מעמד רציני מאוד ואפילו עצוב ואפילו אין יצר רע.

יתר על כן, הרמב"ם סבר שאותה גזוזטרא היתה קיימת כל השנה ולא רק לשמחת בית השואבה (רמב"ם שם). אם כן מהו התיקון הגדול שעשו אז? מסביר מרן הרב קוק שאז היו מתקנים את המקום ביותר זהירות וביותר צניעות (מאמרי הראיה 513).

על כל פנים נמצאנו למדים שתמיד יש למנוע ערבוב גברים ונשים.

לא באנו לדון מתי צריך מחיצה ומתי לא, ואם צריך מה צריך להיות הגובה שלה. אגב, רבנו הרב צבי יהודה לא היה חסיד של האדמו"ר מסאטמר, ובכל זאת במחלוקת בין הגר"מ פיינשטיין שבעת הדחק די בבית כנסת עד גובה הכתפיים, האדמו"ר מסאטמר אמר מעל הראש, בזה אמר רבנו כאדמו"ר מסאטמר, ושהוא אמר סברא ישרה.

אלא באנו לדון בחובת ההפרדה ומניעת ישיבה מעורבת בכל מיני נסיבות. אנו לא יותר חכמים ולא יותר קדושים מחכמינו שתקנו זאת בשמחת בית השואבה, ולא יותר מזכריה הנביא האומר בשם ד' שכך יהיה בהספד לעתיד לבוא ועל אף שאין יצר הרע.

ונזכה להוסיף צניעות וטהרה.


  • פורסם בשאילת שלמה 285