שיעורי הרב שלמה אבינר

בחלק ראשון, נראה הגדרות רבותינו של מושב ליצים ובחלק השני נביא דוגמאות לזמננו.

מושב ליצים במקורות:

עבודה זרה יח ב:

- איצטדין. רש"י: מקום שמנגחים בו השור.

- כרקום. רש"י: עושין שם צחוק וליצנות.

- בוקיון מוקיון מוליון לוליון בלורין סלגורין. רש"י: כולן מיני ליצנות.

- טרטיאות = תאטרון.

- קרקסאות = קרקס.

אבות ג ב:

שנים שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים = מפגש חברתי ריק מתוכן.

תוספות שבת קטז ב ד"ה וכ"ש בשטרי

מלחמות הכתובים בלע"ז = עלילות מלחמה.

כתב תחת הצורה והדיוקנאות = ספר תמונות עם כיתוב

רש"י שבת קמט א ד"ה כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות

כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגלית וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית וזו דיוקנית פלוני ופלונית.

= כנ"ל ציורים עם כיתוב למטה.

שולחן ערוך או"ח שז טז

מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות.

מליצות ומשלים של שיחת חולין = ספרות ריקה.

ספר עמנואל = ספרות לא צנועה.

ספרי מלחמות = ספרות של עלילות קרב.

רבינו יונה שערי תשובה ג קעז

הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות = מפגשים חברתיים ריקים מתוכן.

ההולך למקום אשר אוספו שם אסיפה לשחוק, זהו מושב ליצים = התכנסות לשם שעשועים.

ראשית חכמה שעה"ק פ' יב בשם רבינו יונה

הקובעים עצמן לשחק בקוביא ודברים בטלים... קשה לי הדבר יותר מכל העבירות... שבשאט נפש יושב שעה אחת או ב' שעות, ולפעמים כל היום לא יזכור ד' נגדו = משחקי מזל ועיסוקים ריקים.

מהר"ל נתיבות עולם, נתיב הליצנות פ"ב

1. טיול האדם בעניני שחוק = בידור של שמיעת ליצנות.

2. ציד חיות.

3. תחבולות שעושים ליצנים = ליצן קרקס.

מלבי"ם תהילים א א

יושבי קרנות, אינם עושים טוב ורע, כי אם ליצנות והבל = מפגש חברים ריק.

משנה ברורה שז ס"ק נט

"כיום - נעשה דבר זה כהפקר אצל איזה אנשים לילך לבית טרטיאות" = תאטרון.

שו"ת שיח יצחק מג

"קאפפא הויז, מקום אשר איסורי מלך מלכי המלכים נעשים שם, מקום קיבוץ לריקים, פוחזים וליצים, ביום ובלילה למעשים אשר לא יעשו" = בית קפה עם בילוי ריק.

(וכן שו"ת הלק"ט א ט ושו"ת שבות יעקב א יב).

שו"ת משנה הלכות ז מב

"כל מקום שמתאספים שם לשם צחוק מקרי טרטיאות והוא מה שהוא הטיאטער. ומה לי טיאטער ארטאדאקסי או טיאטער אחר, הצד השוה שהוא לשם צחוק וליצנות נמצא שם, והרי הוא בכלל כל הטיאטארס" = גם תאטרון דתי ללא תוכן

מה מקור האיסור של מושב ליצים?

א. תהילים (א א).

ב. התרחקות מד'. כי אם בתורת ד' חפצו (שם).

ג. אל תפנו אל האלילים (שו"ע או"ח שז טז על פי שבת קטז). כלומר אל תעסקו בכל מיני דברים שאתם עושים מדעת לבבכם (מ"ב שם סק"ס בשם רש"י).

איוורור שאלה: ואם אדם זקוק לאיוורור? תשובה: מותר קצת כפי הצורך הנפשי, כמובן באורח כשר (רמב"ם שמונה פרקים פרק ה. ועיין פס"ת שז 189. 193).

מושב ליצים בימינו לפי א-ב

באולינג הוא סוג של מושב ליצים ורוב הזמן עירבוב גברים ונשים.

בית קפה הוא פטפוטים ריקים, אסור. הרצאה רצינית בבית קפה מותר.

טלוויזיה נזק כפול. א. תוכן: רדוד, שטחי, לשון הרע, עלבונות, אלימות, פריצות ועוד. ב. צורה: פסיביות, חוסר מחשבה והתעמקות, נזק שכלי של התרגלות למה שקליט.

מלחמת שוורים ודאי אסורה (שו"ת יחוה דעת ג סו). זה גם אכזריות.

מפגש חברתי של פטפוטים ריקים, אסור.

משחקי מזל אסורים, הן בבית הן בקאזינו. לילדים שזה צורך נפשי עבורם אפשר קצת בלי כסף.

סטנדאפ אסור. היתר הומור תלוי בכמות ובאיכות: מעט ובתוכן כשר (ס' צדקת הצדיק).

ספורט אליטיסטי הוא הבל ומושב ליצים (עבודה זרה יח ב). גם כרוך בחילול שבת ועוד בעיות. ספורט אישי כדי לשמור על בריאות הוא טוב (עי' אורות התחיה פרק ל"ד).

ספרים מותרים רק אם יש מסר כשר צנוע ומוסרי, ולא די בסגנון יפה או בתיאור מקום או תקופה או בעלילה .

ספרים בעברית ההיתר של השו"ע בגלל שזה כתוב בעברית כדי ללמוד את השפה (שו"ע או"ח שז טז הגה), לא שייך בימינו בארץ ישראל (פס"ת שם כג).

ספרים דמיוניים כגון הארי פוטר, אין לקרוא כי הם מעוררים לאמונות מקולקלות (רמב"ם ע"ז ב ב-ג). וגם יותר מידי הבלים ושטויות (נר באישון לילה 105).

ספרים משום צורך נפשי כדי להציל מצער, סבל, כעס, עצבות ובטלה שמביאה לידי שעמעום, ושאר כאב גוף ונפש, למי שאינו מסוגל ללמוד תורה, או לומר תהילים, או לקרוא ספרי צדיקים, אין למחות בקריאת סיפורי מתח ועלילה וכדומה, כמובן בתנאי שהם צנועים וכשרים (פס"ת שם).

ספרי היסטוריה של עם ישראל, שנכתבו על ידי אנשים כשרים, מותרים.

ספרי מדע מותרים (שו"ע או"ח שז טז ופס"ת כז).

ספרי תמונות הממחישים כיצד לטפל בגוף לצורך רפואי או בתינוקות וכדומה מותרים וכן ציורים המסייעים להבין משניות וכדומה, ותמונות של צדיקים (פס"ת שז 187).

סרטים דינם כתאטרון, ומותרים רק אם הם לימודיים, כשרים וצנועים, וכן טלוויזיה (עיין שו"ת יחוה דעת ד ז).

עיתונים ביטול תורה גמור. בודאי אדם רוצה לדעת מה קורה, אך אין שום צורך להיכנס לפרטים ולפרטי פרטים כמו בעיתון, במיוחד שיש הרבה פעמים גם לשון הרע, מחלוקת, ליצנות וחוסר צניעות (החפץ חיים בזכור מרים פרק כג).

פאבים ודאי אסור, גם עבירת צניעות של ערבוב המינים, גם מושב לצים של עיסוק ריק, גם שתייה שהיא מידה רעה (רמב"ם דעות ו א-ב).

פאבים דתיים ודאי שזה בילוי רדוד וריק, המכונה יושבי קרנות, אבל פחות גרוע ממקום כזה לגמרי חילוני.

ציד אסור. כולל דיג דגים. זו גם אכזריות (שו"ת נו"ב, מהדו"ת יו"ד י).

קלפים ודאי אין זה עיסוק מומלץ. סדור יעב"ץ שער לשכת חלון המצרי.

קסם מחלוקת. שו"ת יחוה דעת (ג, סח) אוסר. שו"ת עשה לך רב מתיר (ב, מד). אפשר להקל אם הקוסם יגלה כיצד הוא פועל.

קרקס אסור. גם קרקס דתי שהוא בלי נשים.

תאטרון אסור. אלא אם כן, זו דרך אמיתית ללמד עניינים מוסריים ורוחניים, כאשר התוכן מרובה והנופך מועט, ולא מסר מועט מאוד טבוע בבליל מילים ענק. כמובן שחקנים גברים עבור הצגה לגברים או לנשים, או צוות נשים להצגה לנשים.

• פורסם בשאילת שלמה 577

==

==