שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

התקשרות לצדיק (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

התקשרות לצדיק. מה המקור לכך? ומה התועלת בדבר?

את ה' אלוקיך תירא את- לרבות תלמידי חכמים. כלומר, התלמיד החכם הוא עושה שאני יהיה ירא את ה', הוא עושה שאת ה' אלוקיך תירא, ומי שעושה את זה גם אותו צריך לירוא.

אמנם תאמרו זה לא התקשרות אלא יראה- זו התרחקות, הוי זהיר בגחלתן שמא תיכווה, יראת ה' אומר הרמב"ם בה. יסודי התורה שלירא את ה' בא לידי גילוי בדבקות בת"ח.

תשובה: סוד המרחק המחבר. שמוסבר בשו"ת משפט כהן לגבי הר הבית ובית המקדש. אנחנו רוצים את בית המקדש, וצריך לעשות פועלות של התקרבות? לא. הקשר שלנו לבית המקדש הוא בזה שאנחנו עומדים מרחוק בחרדת קודש. הוא מביא דוג' קרבת ה' זה לא לאמר כל הזמן שם ה', ההיפך זה מאוד להיזהר שלא לאמר את שם ה' הרבה, שם ה' לשווא לא נלמד מ"לא תישא שמא שווא" חוץ מדברים יחידים, אלא מויראת מאלוקיך. אדם חושב שדבקות בה' זה להזכיר כל פעם שם ה', אומר הרמב"ם במו"נ אל תדבר ככה, זה עושה את זה זול.

אותו הדבר ת"ח, אתה חושב שאם אתה מתנהג אליו כמו חבר בסניף אז אתה מתקרב אליו? לא, אתה מאבד אותו. הוי מתחמם נגד אורם של ת"ח והווי זהיר בגחלתן שנשיכתם נשיכת שועל ועקיצתם עקיצת עקרב ולחישתם לחישת שרף. נשיכת שועל- אדם מדבר לא כמו שצריך אז הוא נוזף בו, ולפעמים הוא לא נוזף אבל זה קורה באופן טבעי וזה לחישת שרף. עקיצת עקיצת עקרב- זה בגרמא, כי העקרב עוקץ מן הזנב.

אע"פ שמעון העמסוני דרש את כל האתים שבתורה, וכשבא לפרש את ה' אלוקיך תירא פרש, עד שבא ר"ע ודרש זאת על ת"ח. ולמה לא דרש זאת שמעון העמסוני? כי הוא פחד שיהפכו את הרב לגדול מידי. אם הגדת פסח היתה מחוברת ע"י חסידים של אדמור של משה רבנו כל 4 שורות היו מדברים על הגדולה שלו, אלא שלא הוזכר שמו של המחברה, כי העיקר זה רבש"ע. מזה פחד שמעון העמסוני, שיגזימו בקשר עם הרב, עד שבא ר"ע ואמר שזה בלתי אפשרי, וכל זה מוסבר במאמר דרך התחייה, שאי אפשר ללמוד תורה רק מהספר זה יבש, צריך קשר עם אנשים גדולים וקדושים. ולכן בא ר"ע.

והוא לא חשש? בוודאי חשש, אבל גם החשש הנגדי הוא חשש. צריך לשלב בין הפסיכיקה התורית של הגאון מווילנא לפסיכיקה הנפשית של תלמידי הבעש"ט. הקשר אל התורה והקשר אל הת"ח. כמובן שהעיקר זה התורה, התורה היא יותר חשובה. כמו שהגאון מווילנא היו באים לו באמצע הלימוד מלאכים ומסבירים לו את הסוגיא והוא דחה אותם כי רצה ללמוד ישירות מרבש"ע ואיך? ע"י מה שהתאמץ לבדו, זה ללמוד עם רבש"ע. גם לתלמידי הגרא היתה דבקות ברבם? כמו כל מחלוקת, זה לא מחלוקת מהיסוד, כולם מסכימים שצריך כבוד לת"ח וצריך להתקשר אליו, המח' היא בטמפרטורה של הדברים. השאלה היא שאלה של אחוזים, כמה. כמו שזה לא המצאה של תלמידי הבעש"ט שצריך לעבוד את ה' בשמחה, זה כבר בתורה, השאלה היא זה כמה.

וזה מובא גם באורות.

צריך להזהר, או במילים אחרות צריך ביקורת. לא ביקורת במובן המתנשא, אלא שצריך להבין שלא כל דבר שרבנים עושים זה נכון. נכון שלא כל הרבנים הם אותו הדבר, ויש רבנים כמלאכים "כי מלאך ה' צבאות הוא", אבל בכלל הרב הוא לא מלאך ב100%.

הרב יעקב ליאור אמר פעם שהוא תפס את עצמו פעם סוחב את הרגלים במסדרונות, כי גם הרצי"ה היה סוחב את רגלו בגלל שכאבה לו. זה נעשה בלי מודע .

העיקר זה ללמוד תורה וגם צריך דבקות בת"ח, כל ספר אדר היקר מדבר על זה, שעיקר השפעתו של ת"ח זה לא מה שהוא כותב או מדבר אלא זה עצם הקדושה שלו המנצחת את הרע. יש הוכחה מדעית שמשה אמת ותורתו אמת אבל יש גם הוכחה ניסיונית שמשה אמת ותורתו אמת ואלו הם הת"ח, וההוכחה הניסיונית היא העדיפה על פני ההוכחה המדעית.

צדיק, אני רואה אותו אולי התורה זה בלתי אפשרי, אי אפשר לעמוד בזה? אתה רואה את הצדיק ומבין שזה אפשרי.

האדם צריך להסתכל על הנהגות של רבו ולהסתייג מחלק מהם? נכון, בדיוק. הגמ' לא פוסקת ממעשי רב, וזה הוכחה שאי אפשר לפסוק מכל מעשה רב. נכון שהרב עשה כך וכך אבל אתה לא יודע את כל הנתונים שהיו לו. צריך ביקורת. להבין במה מדובר, לא לבלוע הכל כמובן מאליו, אלא להבין את הדבר. לומדים ממעשה רב אבל צריך לסנן את הנתונים.

זה ההבדל המובא בהקדמת עין איה בין לימוד לחיקוי. הרב שלי הולך עם חליפה ומגבעת אז גם אני הולך עם מגבעת וחליפה.

יכול להיות שמה שהוא עושה זה נכון? לא, לא לך. אתה לא יודע את כל ההקשרים וגם יכול להיות שהוא טעה. ויכול להיות שהוא כועס, לך אסור לכעוס ולו מותר לכעוס. אז מה אתה תגיד שהוא רב שלא שווה כלום? אתה לא יכול לדבר ככה, אבל הוא כן יכול כי הוא כן חבר שלו מהסניף.

אדם נידון ע"פ רובו ולכן יכול להיות שהוא עשה איזה מעשה לא טוב ולא מתוקן.

אז איך אני עושה? אז כמו שאמרנו צריך ללמוד תורה- פסיכיקה התורית ועם זה להוסיף את הדבקות בת"ח ובצדיקים.

ברמב"ם ה. דעות ו,ב- דרכו של האדם להיות נמשך אחר חבריו ורעיו לפיכך צריך להדבק בצדיקים ולא ברשעים, ואח"כ הוא מביא מקור לדבקות בת"ח ואיך? עושה עסקים עפ ת"ח ואוכל איתו ומשיא ביתו לו, וכן לומד את דבריו כמו שנאמר שם מתאבק בעפר רגליהם. ההתחלה היא להכיר את חיי המשפחה שלהם, בעסקיו ובענייני האוכל שלו, שע"פ 3 דברים האדם ניכר- כוסו כיסו וכעסו. ואח"כ לא לשכוח להתאבק בעפר רגליהם. ללמוד ממנו תורה.

הגישה הזאת של הנשמתיות של הצדיק היא הדגשה גדולה מאוד בחסידות, ואנחנו מבינים את זה, יש הרבה אנשים אשר מיואשים מאוד, ואדם אומר מי אני ומה אני? אני לא מצליח ללמוד תורה ולעשות מצוות אז אני אוחז בשיפולי גלימתו של רבי ואז אני ניצל. הוא מוותר להיות יל"ל- יודע להסתדר לבד. יש כאלה שזה הצלתם, הם לא מצליחים לאחוז את עצמם. אבל לפי האמת זה הפרזה.

אמר הרצי"ה מה שלפעמים אני אומר דברי ביקורת על החסידות אני לא מדבר עליהם אלא עלינו, כי יש 3 דברים שבהם אנחנו דומים להם ואחד מהם הוא דבקות באדם גדול וקדוש. אנחנו בעצמנו צריכים להיזהר בזה. וגם בלג' באלול מובא שהרב קוק בעצמו אמר- אל תהיו לי קוקיסטים.

==


























==