שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: איך מתייחסים לאגדות חז"ל שיש בהם דברים מוגזמים?

תשובה: באופן פשוט, כשאפשר להבין אותן אנו מתייחסים אליהן כפשוטן. למשל, כתוב בגמרא בעירובין (סג, א) שאסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו, והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אחר כך הגמרא מספרת על תלמיד שהורה הלכה בפני רבו ומת, ומביאה כל מיני פרטים: שהוא היה בעיר אחת ורבו היה בעיר אחרת וכו'. שואלת הגמרא, למה צריך את כל הפרטים האלה? ועונה, שלא נגיד שזה משל. למה שנגיד שזה משל? כי זה מוזר, קשה להאמין. בגלל שהורה הלכה בפני רבו הוא מת? עד כדי כך?! אולי זה משל ו"חייב מיתה" הכוונה שחייב מכות חזקות, אך לא שחייב מיתה?

לכן אומרים חז"ל שזה כפשוטו, וכדי שלא נאמר שזה משל הם דייקו בפרטים. המהר"ל כתב ספר שנקרא 'באר הגולה', ועניינו הוא הגנה על אגדות חז"ל שטוענים שיש בהם דברים מוזרים, לא נכונים, לא מדעיים וכו'. אומר המהר"ל שמהגמרא הזאת, שנותנת פרטי פרטים להראות שהיא כפשוטה, אנחנו לומדים כלל: אם יש לך אגדות חז"ל שנראות מוזרות יש מקום לומר שהן לא כפשוטן. לפעמים יש מחלוקת בין המפרשים, יש מפרש שאומר שזה משל ואחר אומר שזה כפשוטו.