שיעורי הרב שלמה אבינר

התורה קדמה לעולם. הכיצד? הרי התורה מדריכה את האדם בעולם, אם אין עולם אז איך יש תורה? מה הפירוש ההיפך? שהעולם קדם לתורה? זה יותר קל לומר. כלומר, יש עולם, אבל אנחנו לא חיות או בהמות ואנחנו רוצים להיות ישרים אז יש תורה שמדריכה אותנו בעולם איך להיות טובים. אבל קודם יש עולם, זו עובדה. זו עובדה שאנחנו קיימים. אחרי שאנחנו קיימים נראה מה לעשות על הצד הטוב ביותר. קוראים לזה קיומיות. כלומר, אני קיים. ועכשיו שאני קיים אני צריך לקחת אחריות בכך שאני אקבע את מהות חיי, אבל הקיום קודם למהות.

למה? כמו שולחן שהמהות קודמת לקיום. זה לא שאחד נגר היה לא שמן פנוי והשתעמם ושיחק בעץ ויצא שולחן ואמר הנה אפשר לאכול עליו, אלא שקודם היתה קיימת מהות השולחן ואח"כ היתה תוכנית איך להכינו והכינו הנגר. זו נקודת המוצא- לעולם אין נגר, אלא זו עובדה שאנחנו קיימים אלא שאנחנו לא רוצים להיות חיות אלא רוצים להיות אנשים ישרים, ואנחנו מחפשים דרך כדר לנסוך מהות בקיום שלנו. זהו אינצנדאליסטי,

אבל אנחנו אומרים לא נכון יש את סדר העולם לפי המהר"ל ויש את נשמת העולם לפי הרב קוק, ולפי חז"ל זה תורה וזה קדם. ולאור התורה ה' ברא את העולם. בנה את העולם בנוי בדיוק כמו שצריך כדי שהתורה תוכל להתגלות בו. שהתורה עניינה במילה אחת זה דבקות בה'. איך להגיע לדבקות בה' בכל החיים. אומר רבש"ע אני אברא עולם מאוד רחב אבל עם יכולת של דבקות בה'. ולמה שלא יהיה חול? לא יודע. אומר הרמחל והרב קוק אם היה נברא יותר רחוק כבר לא היה יכול לחזור. אז נבנה עולם גשמי עם יכולת להתקרב לרבש"ע. תורת ההתפתחות. ואיך קוראים לזה אצלנו? תשובה.

באורות התשובה יא- העולם הוא ירידה מן האלוקיות לעולמיות, והתשובה היא חזרה מהעולמיות לאלוקיות.

התורה היא לכתחילה. איך רבש"ע רוצה שיהיה העולם. הוא בנה את העולם והתשובה מרימה את העולם אל התורה. כי אם העולם קדם לתורה אז אם העולם השתנה אז צריך לשנות את התורה או לחפש דרכים אחרות. הפוך. העולם נברא בדיוק בהתאם לתורה הוא לא נברא מילימטר אחד יותר נמוך שאם היה כך- לא היה אפשר להחזיר. אז אפשר לוותר על הרעיון כפי שאומרים הנוצרים- שמתייאשים מהעולם הזה, וחבל לתקן ולהעלות את העולם הזה, ומה נעשה? יבוא הקב"ה ויחריב את העולם הזה ויבנה חדש. התייאשו מהעולם. אבל אנחנו אומרים לא נכון. זה לא שהתורה נתנה כדי לתקן את העולם אלא העולם נברא כדי לאפשר למגמת התורה להופיע. לרומם את ההוויה לדבקות אלוקית. העולם נברא הכי נמוך שאפשר כי אז אפשר להעלות יותר גבוה. אבל לא יותר מידי כשאי אפשר להעלותו כמו חולה סופני.

מובא באוה"ק ב בסוף שהעולם נברא ככזה שאפשר לשנותו. אפשר להעלותו. אך התורה לא משתנה, שום דבר. אבל עובדה שהעולם משתנה? ידוע, צריך את העולם להתאים אל התורה, ולא את התורה אל העולם. אבל תראה, להתאים את התורה לעולם זה לוקח כמה דקות, אך להתאים את העולם לתורה זה לוקח הרבה זמן? תשובה- סבלנות. אז מה אם זה קל להתאים את התורה לעולם, אז מה? צריך סבלנות. הקב"ה בונה עולמות ומחריבם, וכן עשרה דורות מאברהם עד נוח וכן הלאה. העולם נהיה יותר ויותר טוב. זה סבלנות אבל לא וויתור. אם הוא היה מוותר היה בעולם רק עמבות ולא אנשים כמונו ששואלים את השאלות האלו.

הרבה פעמים אנשים שרוצים לשנות את ההלכות הוא בא מצד התורה שבעל פה, שאלו גזרות של ת"ח? אין לנו פירוש אחר לתורה שבכתב מאשר התורה שבע"פ. קבלה משה לסיני לא לשנות אבל גזירות ותקנות חדשות כן לשנות? אבל רוב התורה שבע"פ זה לא הלכה למשה מסיני אלא פירושים שהם גם מסיני, פירושים מה זה פסוק זה וכן הלאה. את הפירושים הוא לא רוצה לשנות. יש הלכה למשה מסיני, הלכה למשה מסיני זה דבר שאין לו אחיזה בפסוקים, ויש פירושים שהם אחוזים בפסוקים. אבל הוא לא רוצה לשנותם, אלא את הגזירות והתקנות. אבל מי שקבע את הגזרות והתקנות זה מי שכתב את הפירושים. ואם אני אומר שהגזירות והתקנות הם שקר אז גם הפירושים הם שקר. וגם הגזירות והתקנות יש חוקים מדויקים ממשה מסיני איך לתקנם. כל הדרך לתקן תקנות וגזירות זה הלכה למשה מסיני. אמר הקב"ה למשה בסיני שאתה חייב לתקן תקנות וגזירות. הקב"ה רוצה שיתקנו גזירות ותקנות.

מותר לכתוב ביד שמאל בשבת מהתורה, אבל חכמים אסרו. ולמה הקב"ה לא אסר זאת? אלא שהוא סמך עלינו שאנחנו נאסור זאת.

וכן הלאה. הקב"ה רוצה שחכמים יגזרו גזירות ותקנות, כמו שנאמר "לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך". זו חוכמת החכמים מתי לגזור גזירות. כמו שלמה שתיקן נטילת ידיים, ומה עד אז לא היתה נטילת ידיים? כן, עכשיו הקב"ה רוצה בנטילת ידיים. לפני כן? לא.

הגזירות אומר השלה למה נקראים גזירות? כי הם גזורות מהרצון האלוקי.

לעתיד לבוא יתבטלו הגזירות, יהיו עוד גזירות. ככל שמתעלים יש יותר גזירות. יש יותר דברים שמקודם עשינו ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא רצון ה', אע"פ שמקודם עשינו את זה. לדוג' להתחתן עם 2 נשים, כולם עשו כך עד שבא ר' שמעון בן גמליאל ואסר את זה. ככל שהזמן עובר התורה יותר מתפשטת ומתרחבת ולכן יש יותר גזירות. וכך אצל האדם הפרטי במידת הפרישות שאוסר על עצמו דברים, שהוא הגיע לשלב שהוא לא יכול לעשות כך וכך. רב ספרא- דובר אמת בלבבו.. יש דברים שכל הדור אומר אמנם עד עכשיו לא גזרו עכשיו הגיע הזמן לאסור.

חכמים מרגישים את המצב והמציאות וגוזרים. לפעמים הרבנים לא עושים אז העם עושה לבד וזה נקרא מנהגים. ובאים הרבנים ואומרים שכוייח. ישר כוח. זה העם הוסיף. הוסיף איסורים וחיובים. כמובן שצריך אישור, חכמים מאשרים. וכך התורה מתרחבת. הם רוצים לבטל גזירות ותקנות? לא, החכמים גוזרים מתוך התפשטות התורה. עד עכשיו לא היה אפשר לעמוד בזה, ועכשיו כן אפשר לעמוד בזה. עכשיו בא"י אנשים יראי שמיים ולא עושים את זה. ומה אנחנו יותר טובים מהקודמים? אני לא יודע, אבל עכשיו אנשים לא מסוגלים לעשות את זה. הקדושה מתפשטת, ואפשר לקרוא לזה בשפה הלכתית- הרחבת הגזירות והתקנות. פשוט גזירות ותקנות זה מביא ל"אוף...", והרחבת הקדושה זה נשמע טוב.. אבל הגזירות והתקנות הם בשביל להוסיף קדושה.

במוסר אביך א,ו: אם הגזירות והתקנות הם רק אמצעים אז אין בהם קדושה אך אם הם מביאות את האור האלוקי אז יש בהם קדושה. מסביר הרב, כי אם זה רק אמצעי טכני לא להיכשל אז זה לא רע בעצמותו אלא רק שזה מביא לעבירה. אלא שלא, זה לא רק מה שמביא לרע, אלא כמו שהעבירה בעצמה רעה בעניינה, כך אלו רעים קצת. הסייג הוא רע בעצמותו. אך חז"ל אומרים שזה מביא לעבירה? לא, מה שחז"ל אומרים שזה מביא לעבירה זה לא סיבה אלא סימן. הם רעים בעניינם. ועיין במקורות.

או כמו שהרמח"ל אומר שמדבר על ניבול פה, שהוא לא אסור בגלל שמתוכו יגיע לזנות, אלא שיש זנות בדיבור. וזה לא שמא הוא יוביל אותך. והוא מביא הוכה שבגלל ניבול פה מתים. אז זה מדאוריתא או מדרבנן. אם זה מדרבנן בגלל זה ימותו אנשים? אלא שזה מדאוריתא.

הגזירות של חכמים חלק מהרע נמצא בהם, זה לא כל הרע אבל חלק ממנו.

איך מבחינים במה מקדם ומה לא? חכמים יודעים את זה. אין פטנט לדעת את זה, אתה רואה בגמ' שחכמים שוברים את הראש בדבר הזה. זהו מדע עמוק, ואין לנו מכשיר איך עושים את זה. אדם לומד המון עד שהוא יודע לפסוק הלכה. הוא מסתבך על כל המידע שמצטרף והוא מתאמץ, וברוב המקרים הוא מוצא דרך ולפעמים הוא לא מוצא דרך. הוא הולך ע"פ הדרך של רבותיו וע"פ שאלות ותשובות אשר נשאלו פעם ומזה הוא מוכיח ושובר את הראש בזה עד שהוא מוצא פתרון. צריך לחשוב לנתח ולברר.

==

==