שיעורי הרב שלמה אבינר

השתתפות בלויה של...
[שיחות בישיבה בארוחת צהרים - מתוך הארכיון]

האם ללכת ללויה של מנחם בגין ז"ל?
==האם צריך ללכת ללויה של מנחם בגין, ראש הממשלה שלעבר?==

תשובה: לו היה היום מנחם בגין ראש ממשלה בפועל, ודאי היה לנו לנהוג בו כבוד גדול, גם אם לא היה מושלם. לעולם תהא אימת המלכות עליך, שהרי אליהו הנביא שינס את מתניו ורץ לפני מרכבתו של אחאב המלך מיזרעאל עד הר הכרמל (מלכים א יח, מו), ואע"פ שהיתה לאליהו ביקורת קשה על אחאב, עד שקרא לו 'עוכר ישראל' (שם פסוק יח). ברם, 'עוכר ישראל' לחוד, וחובת כבוד מלכות ישראל לחוד (זבחים קב, א. מנחות צח, א). 

לכן, בודאי אם היה מנחם בגין ראש הממשלה עכשיו, צריך היה לצאת ללווייתו. כשנפטר אחאב, יצאו שלשים וששה אלף חלוצי כתף (בבא קמא יז, א), חלוצי כתף - אנשים שקרעו את הבגד, וכתפם נתגלתה. וזאת, אע"פ שהמלך אחאב, מלך רשע היה שמילא את ארץ ישראל בעבודה זרה, שלא היה תל בארץ ישראל שלא היה בו עבודה זרה ושפיכות דמים. ודאי היה הרבה יותר רשע ממנחם בגין. אמנם, גם לאחאב היו זכויות בשל מלחמותיו ומסירות הנפש שלו על ארץ ישראל. מסירות עצומה, עד שנעשו לו נסים. וכן כתוב עליו (סנהדרין קד, ב), "כולם באין לעולם הבא...וגם אחאב." דכתיב (תהלים ס, ט. קח, ט): "לי גלעד", ובארה הגמרא, זה אחאב שנפל בגלעד. אחאב נפגע מיורי החצים, אך נותר לעמוד במרכבה. הוא ידע שאם יפול, הצבא יסוג.

ברם, הוא כבר אינו ראש ממשלה. רבנו הרב צבי יהודה התאפק מאוד שלא לומר אף מילה כנגד בן גוריון בזמן שהיה בראשות הממשלה, והקפיד על אלו שביזו אותו ועל אלו שהפריזו בביקורת כנגדו. כל זאת משום עניין כבוד המלכות. אמנם, לאחר תום כהונתו אמר עליו הרצי"ה דברים חריפים, וטען שהיה אפיקורוס. כאשר נשאל אם יש לעמוד בצפירה בעת פטירת בן גוריון, השיב: "זה שייך למדינה, ומדינה היא קיום מצוות עשה, לכן יש לעמוד, אף על פי שבן גוריון היה אפיקורוס, אך יש לו זכויות בפיתוח הנגב". ופעם אחרת, אמר רבנו: "דוד בן גוריון הכריז על עצמו שהוא אפיקורוס, ועם זאת הוא זכה והקים והכריז על מדינת ישראל" (עיין ס' רבנו עמ' 267). 

בדומה לכך כתב הדרכי משה (יו"ד ס' רמב), שבזמן שאדם לומד מפי רב פלוני, הוא רבו המובהק ועליו לכבדו, אך המציאות עלולה להשתנות ושוב לא יחשב כרבו המובהק. או אז, עליו לכבדו כשם שמכבדים כל תלמיד חכם, אך לא מדין רב מובהק.

לכן, צריך לדון לגופו של עניין, כיון שיש למנחם בגין זכויות רבות, אך גם חובות. הפקרת חבל ימית זהו מעשה חמור שייזכר לעולמים. יש לציין זכות גדולה שיש למנחם בגין, בדבר מה שאמר: "מלחמת אחים - לעולם לא". בשנת תש"ה בזמן ה"סזון", עונת הצייד, כאשר אנשי האצ"ל והלח"י נרדפו עקב חילוקי דעות פוליטיים, נחטפו, הוכו ונחקרו בעינויים קשים, ואף הוסגרו לידי הבריטים. בגין, ראש האצ"ל, ריסן את אנשיו וקבע: לא תהיה בארץ זו מלחמת אחים. פעם נוספת שמנע מלחמת אחים, היתה בפרשת אלטלנה, כאשר פקד שלא להשיב אש על היורים עליהם מן החוף. בנוסף, הוא החריב את הכור הגרעיני בעירק. לאחר מלחמת עירק, וכל העולם הבין שהוא צדק. 

מי שמרגיש שייכות פנימית גדולה והערכה לדברים הטובים שהוא עשה, ילך ללווייתו כדי לחלוק לו כבוד אחרון על הדברים שעשה. ומי שאינו כן, טוב יותר שילמד תורה. אפשר ללמוד תורה לעלוי נשמתו - זה ודאי טוב, גם אם יש עליו הרבה ביקורת. 

*
נלקח משאילת שלמה 128

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: ראש ממשלה (מאמרים)]]