שיעורי הרב שלמה אבינר

השרשרת הגדולה

[הרב שלמה אבינר]

שמע ישראל! אתם קרבים היום למלחמה. מלחמה על חבל קטיף. מלחמה על הארץ. מלחמה על נפש העם. לא מלחמה נגד אחים אלא מלחמה בעד חיבור בין אחים. לכן נתגייס כולנו לשרשרת הישראלית הגדולה בז' באב תשס"ד.

אולי ממשלתנו קצת שכחה שלא חבריה קובעים את גורלנו, אלא הם למעשה נציגי האומה כי הממשלה בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה. ולכן למען דעת, אנו נהיה בשרשרת בז' באב תשס"ד.

או אולי היא שכחה שלא נולדנו אתמול, אלא שאנו עם זקן, שישבנו בארצנו מתפסח ועד עזה (מלכים א' ה ד), אל ארצנו התגעגענו במשך אלפיים שנה, ועתה אנו חוזרים אליה, בחסדי ד' עלינו, וזה בדיוק מה שנאמר, כאשר נהיה בשרשרת בז' באב תשס"ד.

ושמא הממשלה שכחה, שהארץ הזאת אינה רכושה הפרטי, אלא שוחררה ונבנתה על ידינו בדם ויזע, שהארץ הזאת אינה איזה נדל"ן, אלא היא ברזל, דם הנפש שלנו.

לכן ודאי נהיה בשרשרת בז' באב תשס"ד.

ואולי ממשלתנו אינה יודעת, שלא היא הקובעת את ההיסטוריה, אלא העם הוא העושה את ההיסטוריה, ולו למדה היסטוריה, היתה יודעת שממשלה המתעלמת מן העם, משמיטה את הבסיס שעליו היא נשענת, ושאף משטרים רודניים נפלו בגלל זה, כי זהו משפט ההיסטוריה, ולכן אנו נזכיר עוד פעם שהעם הוא יותר מהממשלה - וגם מהתקשורת - ונכריז זאת בקול המון כקול שדי על ידי נביאיו, כאשר נהיה בשרשרת, בז' באב תשס"ד.

יהיה חמור מאוד, אם ממשלה אשר תפקידה לאחד את האומה, אינה מודעת שהיא מפלגת את העם, חותכת אותו בסכין, גוררת למלחמת אזרחים. לכן כדי למנוע קרע בעם, כדי לחסום אותו על גופתנו, אנו נהיה שם כולנו ביחד וכל אחד לחוד, מכל חלקי העם, דתיים וחילוניים, חרדים וציוניים, אשכנזים וספרדים, תימנים ואתיופים, עשירים ועניים, זקנים ונערים, גברים ונשים, ילדות וילדים, מכל מלוא רוחב הארץ, רמת הגולן וקריית שמונה, צפת וטבריה,יש"ע וחדרה, עפולה ונצרת, נהריה ועכו, חיפה וקריותיה, נתניה והרצליה, רעננה וכפר-סבא, תל-אביב ופתח-תקוה, בני-ברק וגבעתיים, רמת-גן, וראשון לציון, חולון ובת-ים, רחובות ורמלה, לוד ובאר-שבע, אשדוד ואשקלון, אופקים ונתיבות, שדרות וקריית גת, ירוחם ודימונה, אילת, מצפה-רמון, ערד, ירושלים וגוש קטיף - שם נהיה כולנו בשרשרת בז' אב תשס"ד.

אולי כל זאת כיוון שממשלתנו לא שמה לב לכך שרכבת התחייה הלאומית יצאה לדרך כבר לפני מאה ועשרים שנה, היא פועמת בעוצמה, דוהרת במסילתה, עוברת תחנה ועוד תחנה, ולא יוכלו כל החשבונות הקטנים של לב איש לעצור בעדה, ולא יצליחו כל התככים וכל המרמות וכל הקומבינות וכל הדילים לעכב בעדה. הרכבת נוסעת בהר ובעמק, בעלייה ובהתיישבות, באומה ובצבא, הולכת ומוסיפה בעם ובארץ.

זה מה שנבוא לומר בז' באב תשס"ד, היום אשר עשה ד' בו העם יאמר את דברו, דברת האמת והצדק, האמונה והתקווה - שהיא תנצח. ואז כולנו כאיש אחד בלב אחד, השרשרת הגדולה של מאה אלף איש לאורך מאה קילומטר, כולנו בפה אחד, מקצה הארץ בחבל קטיף ועד לב הארץ בכותל אשר מול המקדש, בשעה שש וחצי, נשיר כולנו את "שיר התקווה", שיר האמונה, כי כולנו נהיה בשרשרת בז' מנחם אב התשס"ד.