שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: מה יש לומר על המציאות החדשה שילדים עולים להר הבית?

ת: לצערנו, בענין הר הבית, נופלים מדחי אל דחי. בתחילה אנשים בודדים תלמידי חכמים, אחר כך אנשים יראי שמים, אחר כך סתם דתיים, אחר כך נשים כנגד הוראת הרבנים האומרים שאפשר לעלות, ועכשיו ילדים. זה נורא, הפכו את הר הבית להר הקיט.

ש: אבל אם יש רבנים שאומרים שאפשר, אז מה רוצים מהילדים?

ת: הר הבית אינו הר פרטי שלהם, אלא מקום קדוש כלל-ישראלי, לכן יש לשאול דעת הרבנות הראשית לישראל, שכידוע אוסרת מאז מלחמת ששת הימים ועד היום.

ש: ואם הרבנות הראשית תתיר, אז יוכלו לעלות?

ת: זו שאלת "היכי תמצי". ודאי שהיא לא תתיר. יתר על כן, אדם צריך להיות עניו ולדעת את מדרגתו. ילדים הם מאוד אהובים, ככל בני ישראל, אך יש בהם דברים רבים שצריכים תיקון לפני שיעלו להר הבית.

ש: בכל זאת נותר הטיעון הידוע: גויים כן נכנסים שם, שועלים הלכו בו?

ת: אז בגלל שהערבים הם שועלים, אנחנו גם ניהפך לשועלים?! אנו עם קדוש. וכי נקים תנועת ה"שועל הדתי"?! וכי אותם ילדים יותר צדיקים ויותר ציונים ממרן הרב קוק שהיה מפרסם כמעט בכל חג שאין להיכנס.

ש: מה עם הטענה שאם מרן הרב קוק היה חי היום היה מצוה לעלות להר?

ת: ומה עם הטענה שאם משה רבנו היה חי היום היה מצוה לגור באמריקה, כמו שיש יהודים שטוענים שם. ככה לא לומדים הלכה, ככה לא לומדים גמרא, לומר סתם דברים בלי הוכחה. אלא אי תנא, תנא. אם זה נלמד, זה נלמד. גם בלי תורה.זה היושר היסודי, לא לומר בשמם של אנשים דברים שהם לא אמרו. במיוחד שמרן הרב קוק ידע טוב מאוד להתבטא לבדו, וכן רבנו הרב צבי יהודה, ולא זקוקים לדוברים.

ש: ובסיכום?

ת: קצת ענווה, קצת שכל, קצת יראת שמים.

• פורסם בשאילת שלמה 529