שיעורי הרב שלמה אבינר

כיצד להגיב על הריסת בית כנסת?!

סיבת איסור הריסת בית הכנסת

דבר ראשון, בוודאי שיש איסור להרוס בית כנסת. יש לכך שני סיבות שכל אחת מהן מספקת:

א. אסור להרוס בית כנסת (עי' ב"ב ג. בסוגיא שם). אפילו כאשר יש צורך להרוס, יש חובה לבנות ורק אח"כ מותר להרוס. אך כמובן שהריסת בית כנסת סתם, אסורה .

יש מחלוקת מהו האיסור, האם דאורייתא או דרבנן, או שמא זה נובע מאיסור קדושת בית כנסת דאורייתא, או דרבנן.

ב. אסור להרוס בתים בארץ ישראל, ואף במקרה זה בו בנו בשטח שאינו שייך להם. כידוע, בכל המדינות הנורמליות בעולם, וכן בארץ שיראל, כאשר אדם בונה בתום לב בשטח שאינו שלו, התובע והנתבע מגיעים לידי הסדר. כלומר אם הבית שווה יותר מהשטח, אז מחייבים את בעל הבית בתשלום על הקרקע. לדוגמא: אם השטח שווה מאה אלף, והבית חמש מאות אלף, לא הורסים את הבית, אלא משלמים על הקרקע. אלא שהצו לא ניתן משיקולי משפט אלא בגלל פוליטיקה, שרוצים דווקא להרוס. בסיכום בוודאי אסור.

האם כדאי ללכת על מנת לנסות למנוע את ההריסה?

שאלה: יש אומרים שאם יגיעו למקום ההריסה הרבה אנשים, הצבא לא יצליח להרוס את בית הכנסת.

תשובה: לא נכון. גם אם יגיעו עשרים אלף אנשים, זה לא יפריע לצה"ל. כידוע, צה"ל יודע לנצח שלוש מאות חמישים מליון ערבים חמושים, שמעוניינים להשמיד את מדינת ישראל, א"כ פשוט שיצליח להתגבר על עשרים אלף אנשים. יש לו שיטות שונות, פצצת גז מדמיע, או בצורה יותר עדינה, פינוי אחד אחד.

כמובן אם יבואו חצי מליון אנשים, צה"ל לא יוכל לפרוץ. אך אם יהיו חצי מליון אנשים, לא יהי צורך בהפגנה. ישנו כלל, לעולם המדינה לא תחליט דבר שציבור עצום מתנגד אליו. אף פוליטיקאי במדינה נורמאלית לא הולך נגד רבים. שהרי ישלם על כך בבחירות הבאות במחיר אלקטוריאלי. כל הפוליטיקאים מתיישרים לפי דעת הקהל, כל כמה ימים הם מקבלים סקרים לראות להיכן דעת הקהל נוטה וכך הם פועלים. על כן, אם יהיו חצי מליון אנשים, החכי"ם יעכבו את צו ההריסה, ישנו את החוק על ידי הצבעה בכנסת ויעצרו את ההרס.

אך מסתמא לא יגיעו יותר מכמה אלפים. על כן לעצור את הפינוי לא נצליח.

האם למחות להוכיח ולהפגין

על כל מעשה בעייתי יש חיוב להוכיח. אמנם "כשם שמצווה לומר דבר הנישמע כך מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע" (יבמות סה ב) .אך שם בסוגיא בשבת על תוכחה זה יותר מורכב. מפרש שם מרן הרב בעין איה, אם המדינה עושה דברים רעים ואנשי הרוח שותקים, המצב אבוד. לעומת זאת אם הם צועקים יש שלושה תועליות:

א. זה עוצר את ההתדרדרות - אמנם עושים דבר רע, אך לא יעשו גרוע יותר.

ב. בשעת הכושר זה ייספג בלבבות - בתחילה זה לא נכנס ללב, אך כאשר יחזרו על כך שוב ושוב בסוף זה ייספג.

ג. זה מטהר את האוירה של המדינה - אמנם המעשים מקולקלים אך האוירה, הדיבורים טהורים. משל לאדם שחוטא ואומר שמותר לחטוא ולעומתו חוטא אך מודה שהוא חוטא . זה חצי קלקול.

אך מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע? אין הכוונה שזה יישמע באופן מידי, אלא שאנשים לפי מצבם המוסרי והשכלי מסוגולים לספוג משהו ממה שנאמר. עם זאת, הדבר תלוי בנושא ובצורה בה מדברים. לדוגמא, סוריה וירדן הם חלק מארץ ישראל, אז מדוע אנו לא אומרים זאת? כי לא יקשיבו. לא אומרים דברים שאנשים לא מסוגלים לשמוע. צריך לבדוק האם קיימת מסוגלות לשמוע או לא.

נראה שיש מסוגלות לשמוע את דברי התוכחות הללו לגבי הריסת בית הכנסת, שהרי הם דברים הגיוניים. אסור להרוס בית כנסת, ואם בנו בית בתום לב די לשלם. אלו דברים שאנשים יכולים להבין. ולכן נראה שפה שייך למחות להפגין ולהוכיח.

מהי דרך התוכחה?

אח"כ צריך לבדוק כיצד מוכיחים. בגמרא ערכין (טז ב) נאמר שאין בדור הזה מי שיודע להוכיח, שיכול להוכיח וכן לקבל תוכחה. האוזנים אטומות. אך כיום נראה שאפשר להוכיח בנושא זה. אבל צריך זהירות רבה בדרך בה מוכיחים, "אין היום מי שיודע להוכיח", צריך להיזהר שזה יפעל לטובה. צריך לשקול מה דרך הפעולה הכי טובה שלא תגרום לנזק. שהרי תיתכן הפגנה יפה בה יש מעט בעיות, אך התקשורת תופסת מה שהיא רוצה.

יש אופנים שונים בהם אפשר למחות: הפגנה במקום ההריסה, הפגנה במקום אחר, כתיבה, אמירה ברדיו, בפייסבוק, וואצאפ וכדו'. צריך לשקול בדיוק מה לומר ומה לכתוב, אך צריך להוכיח בתפוצה הכי גדולה ובהשפעה הכי גדולה שאפשר.

הבעייתיות בהפגנה

אחד מדרכי המחאה היא ההפגנה. יש לדעת, הפגנה היא חרב פיפיות. רבים המקרים בהם ההפגנה מתדרדרת לעלבונות ולמכות, ולעיתים ישנם אף פצועים משני המחנות. לאמיתו של דבר מעטות מאוד ההפגנות בהם אין עלבונות כגון 'נאצי' 'בוגד' 'רשע' ודחיפות. בהפגנה לא כולם ממושמעים. לעיתים ההתדרדרות מתחילה בטעות, אחד דוחף בטעות השני מחזיר וכך זה מתגלגל כפי שקרה בעבר בפבסטיבל המוזיקאלי בערד שם נהרגו אנשים וכן כפי שמסופר בגמרא על 'פסח מעוכין' (פסחים סג ב), בו זקן אחד נמחץ. הדברים עלולים לצאת משליטה.

בנוסף, יש אנשים שמעוניינים להתסיס את האוירה מתוך אידאולוגיה. לפי דעתם, המדינה הזאת פסולה, יש צורך למחוק אותה ולהקים חדשה. לשם כך צריך להגביר כמות מוקדי החיכוך. ככל שהמדינה מכה יותר אנשים, זה מזרז את התמוטטותה . לכן יש אידיאל להחליף מהלומות מול אמצעי התקשורת על מנת להראות כמה מדינה זו רעה ולזרז את כליונה. לכן הם ינסו להתסיס ולגרום למאבקים פנימיים בתוך המדינה. יש לדעת שמלחמת אזרחים הינה חמורה יותר מהריסת בית כנסת. יהודי הוא גם בית כנסת, גם בתוך היהודי השכינה שורה. כך גם, יש לדעת שישנם פרובוקטורים שבאים בכוונה תחילה להתסיס, לדוגמא לבוא עם שלט בו יש תמונה של מנהיג מדינה עם בגדי נאצי. הוא לא מפגין, הוא פרובוקטור.

אנו כבר מכירים את המציאות של מלחמת אזרחים. בעבר אמר בגיןף אם פעם יזכרו לי משהו, אני רוצה שיזכרו לי שמנעתי מלחמת אזרחים. בזמן המחתרות תנועת ההגנה התנכלה לאצ"ל בצורה מחפירה והאצ"ל תמיד הבליג ומנע מלחמת אזרחים. גם בפרשת אלטלנה, בה ירו מהחוף על הספינה, בספינה כיוונו תותחים על מנת להחזיר. בגין רץ ועמד בחרטום הספינה וצעק אם יורים, יורים בי. העיקר לא מלחמת אזרחים.

קל לפתוח מלחמת אזרחים, תגרה פה תגרה שם והמצב מידרדר. לאחרונההופנו שאלות רבות בסגנון: "מי שהורס את בית הכנסת האם הוא רשע?". השאלות הללו מגיעות ממקור מסויים,שמעונין להפיץ דעות כאלה. על כן יש סכנה רבה שהדברים יתדרדרו. פעם בהפגנה על התנחלות הייתה קטטה עם חיילים, כאשר חזרו ,שאל רבינו הרב צבי יהודה: אתם הרמתם יד על חייל? ניסו להתחמק. חזר והרעים קולו: הרמתם יד על חייל? הרמתם יד? בסוף הודו שהייתה קטטה . אמר: הכל מבוטל, יותר אין כלום. לבסוף אחרי תחנונים רבים, הסכים רבינו שימשיכו בעליה לאותו המקום. כיצד אפשר להרים יד על חייל?! או אפילו להעליב אותו?! זה טירוף! זה יותר חמור מלהחריב בית כנסת.

אומרים חז"ל שהקב"ה העדיף להשליך את כעסו אל עצים ואבנים, כלומר בית המקדש ,מלהחריב את עם ישראל. כך גם פחןת גרוע לפגוע בבית כנסת מביהודי.

אם כן, יש בעיה של הגרירה, מדרון החלקלק.

חילול השם

הדבר החמור ביותר הוא חילול השם. מדינת ישראל היא בית מזכוכית, כל הכתבים בעולם מצלמים ומסקרים מה קורה בה. כיצד נעיז להציג לכתבים אירוע כזה, בו הורסים בית כנסת בישראל, ויהודים מכים זה את זה?! זהו חילול השם עצום. יותר חמור מהכל.

אם הדבר היה תלוי בנו, ואין אפשרות לבטל את רוע הגזירה, האידיאל היה לתת לצבא להרוס את בית הכנסת באמצע הלילה, שאף אחד לא יראה, שהדבר לא יסוקר בשום מקום, הכתבים יקומו בבוקר ויראו שהדבר כבר בוצע. לדאוג שהדבר לא יבוצע לעיני המצלמות של כל הערבים השמחים למשבתנו. כפי שאומר דוד בקינתו (שמואל ב, א כ): "פן תעלוזנה בנות פלישתים". זה מה שהערבים רוצים לראות, שאנו רבים זה עם זה ומפוררים את המדינה. חילול השם הוא הדבר החמור ביותר.

כיצד נשכנע את עם ישראל?

עם ישראל מתחלק לשלושה חלקים, המשוכנעים שזה מעשה פסול, המשוכנעים שזה מעשה חשוב, ואלו שמתלבטים ואותם יש לשכנע.

תהליך השכנוע הינו פשוט, אם אני מעוניין לשכנע אדם מסויים לעשות דבר ג', אני שואל האם אתה מסכים אם נתון א'? כן. עם נתון ב'? כן, אם כן יוצא מכך שאתה מסכים עם נתון ג'. דוגמא: מיצי הוא חתול, לחתול יש ארבע רגליים, אם כן למיצי יש ארבע רגליים. אם אני מעוניין לשכנע שהריסת בית כנסת הוא דבר לא טוב, עלי לקשר אותו לדבר לא טוב.

לדוגמא, אדם שמעוניין למכור מקרר במרכז תל אביב, ישים מודעה גדולה עם מקרר וישים לידה תמונה של אישה נאה. כיון שהאדם אוהב את האישה הוא קונה את המקרר. אך אם המודעה תיתלה במאה שערים, אף אחד לא יקנה את המקרר. לעומת זאת במאה שערים מודעה של מקרר עם תמונה של רב לידה תעזור למכירתו.

עם ישראל אוהב הכי הרבה את צה"ל. לכן, מי שפוגע או מטריח את צה"ל עושה לעצמו גול עצמי, הוא גורם לכך שמיד הציבור ישנא אותו. שהרי הציבור אוהב את הצבא. לכן אסור לגרום להתנגשות עם הצבא, הדבר גורם לתוצאה הפוכה, במקום לגרום לאנשים להיות נגד ההריסה, הם יהיו בעדו.

מה כן לעשות?

אם כן, הדרך העיקרית בה עלינו להילחם היא דרך הפה והעט. לכתוב מאמרים לעיתונים ולכתבי עת, להתקשר ולדבר ברדיו וכיוצא בזה. לדבר על כך הרבה, שהדבר יצוף בחברה הישראלית.