שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הריגת גוי- מותרת? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

אחד כתב ספר, בו נכתב שאפשר להרוג גויים.

תשובה: לא.

מדוע? לא צריך כל דבר לבאר מדוע ולמה. כשמבארים למה, מיד מתחילים הפלפולים. כך ענה הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב ס' קעד) לבעל ה"מנחת יצחק" ששאל האם השתלת לב מותרת. ענה הג"ר פיינשטיין: "איני רוצה להאריך בראיות ובסברות ובפלפולא, כי אני אומר שכל המוסיף לפלפל ולהביא ראיות הוא כגורע שמשמע שצריך ע"ז ראיות משום שלא פשוט כל כך ויבואו להקל לומר שאיכא למיפרך ואף שיהיו בדברי הבל מקליש זה כבר ויאמרו כי הרבנים חלוקים בזה שלכן שייך להקל ח"ו. ולכן אני אומר בתשובה להלכה ולמעשה דבר ברור ומוחלט ולא שייך כלל לדון ולפלפל בזה" (אמנם היום המצב השתנה ויש פוסקים רבים המתירים השתלות לב).לכן, אנו לא מתפלפלים במצוות "לא תרצח", והתשובה שלנו בנידון הינה: לא.

אף יותר מכך. כתוב במכילתא, ומובא בכסף משנה על הרמב"ם, הלכות רוצח (ב, יא): "איסי בן עקיבא אומר קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכת דמים לאחר מתן תורה שהוחמרו הוקלו?" כלומר, לפני מתן תורה, בזמן שבע מצוות בני נח, היה אסור להרוג גוי כי כולם היו גויים. לשבדי אסור להרוג נורווגי. לאחר מכן, קיבלנו תורה. התורה באה להחמיר ולהוסיף משבע מצוות לתרי"ג מצוות. התורה לא באה להקל ולבטל דברים שהיו אסורים לפני כן, זה דבר פשוט.

זמן מלחמה זה דין אחר. כתוב בתוספות במסכת עבודה זרה (כו, ב ועיין בית יוסף יו"ד קנח): כיצד כתוב "טוב שבגוים הרוג" כשאסור להרוג גוי? וענה: מדובר בשעת מלחמה. ברם, בזמן מלחמה, מי הורג? הצבא! לא כל אחד. בזמן מלחמה אסור לאדם פרטי לעשות אפילו מעשים טובים אם לא קיבל על כך פקודה מפורשת.

הוכחה: בפירוש הנצי"ב על שאילתות דרב אחי גאון (קמב), העמק שאלה, מובא שיונתן נידון כמורד ע"י שאול, כי אכל דבש, ושאול אמר שלא לאכול. בסוף, העם פדה את יונתן (עיין שמואל א יד). כלומר, יונתן אכן עשה מעשה צודק ונכון, אך לא מפירים פקודה. אמנם יש דבר הנקרא פקודה מוטעית בעליל, אולם בעיקרון לא מפירים פקודה. לכן, במלחמה הורגים גויים, אפילו טוב שבגויים. אם המפקד אומר: תירה, אך אני רואה בכוונת שאני מכיר את הגוי הזה, והוא גוי טוב, כיון שהוא לוחם נגדנו, צריך להרוג אותו.

לכן, אסור להרוג גוי סתם, והרג מותר רק במלחמה, ע"י צה"ל.

מעשה בזמן המנדט, שאמר מרן הרב קוק לנציב העליון: אתם לא מגינים עלינו מפני הערבים, ואתם לא מרשים לנו להחזיק נשק, או זה או זה. אמר הנציב העליון: אם ארשה לכם להחזיק נשק, אצטרך לאשר גם לערבים, למען האיזון.

אמר לו מרן הרב קוק: זה אינו דומה! הערבים רוצים נשק בכדי לרצוח. אנו רוצים נשק כדי להגן עלינו. אמר לו הנציב העליון: כבודו מכיר רק את הנוער הדתי. הנוער הדתי לא ירצח סתם, אבל הנוער החילוני ירצח. אמר מרן הרב קוק: לא נכון, כל עם ישראל שמע "לא תרצח", הציווי טמון בעומק האומה הישראלית (לשלשה באלול ח"א אות ק).