שיעורי הרב שלמה אבינר

כיוון שרבנו זצ"ל, היה רב-פנים ורב-גוונים, נבצר מאדם להעריך את כל היקף גדולתו, אך עם זאת אמרתי אשימה בכתב הרהורי ליבי הדלים, שהרי רבנו רבי מרדכי זצ"ל היה כוח חיים כולל כלל ישראלי וכל אחד ראה בו צד מסוים. לכן אומר את הצד הקטן שאני רואה, והוא קודם כל: רבנו היה שמח לעזור לכל אחד כקטן כגדול. הוא היה מקבל כל אדם במאור פנים גדול. כל אחד היה מרגיש אצל מרן כמו בן בית, וזאת מפני שראה את הטוב שבכל אדם. רבנו היה מלמד זכות על כל אחד, כמנהיג אמיתי, כמו שנאמר לגדעון "לך בכוחך זה" – שלימד זכות של ישראל וכמו שכתב החסיד במסילת ישרים סוף פ' י"ט, שזהו "מנהיג אמיתי רועה צאן אמיתי שמגן על הדור כמו עץ".

ועתה נפל אותו שר וגדול שהיה בן בית אצל ריבונו של עולם. כי רבנו היה מוטרד יום ולילה מכבוד ד' אלוקינו, מכבוד תורתו וכבוד עמו, ודאג כל הזמן לגאולתם של ישראל, וראה איך גאולה זו באה על ידי כל תורה וכל מצווה, וכל התורה כולה הייתה חרוטה בלבו ובמוחו. על כל שאלה היה עונה מיד בלי לגמגם, דברים ברורים וחתוכים. יחד עם זאת, רבנו ברוב ענוותנות, היה מסתיר את חוכמתו הענקית, ובוודאי היה מסתיר שהינו מקובל גדול, אלא הכול בענווה כדי לשרת את ריבונו של עולם ולא כדי לעשות רושם חלילה. לכן בכל זמן ובכל מקום, רבנו הרבה לספר סיפורים ומעשים, ואין זה ביטול תורה חלילה, אלא הם הם גופי תורה, כי כל הסיפורים האלה הם יראת שמים, שהיא קודמת לתורה וכך היה בעצמו רבנו הגדול שיראתו קודמת לחוכמתו.

ומעשה ברב שפסק מה שפסק, אך הלך השואל לשאול את רבנו, לאחר שפסקו לו. רבנו סירב לפסוק ורק אמר לו בענוות חן למסור לרב הראשון: "יעיין נא כבודו עוד פעם אם אפשר להתיר". ועוד סיפור על ספר תורה שהייתה בו שאלה. אמר רב הישוב לגבאי לשאול את מרן, אך הגבאי חזר עם תשובה שמרן נמנע מלהשיב. טלפן הרב לרבנו שאמר לו בענוותנותו: "אל ישלח כבודו שאלות בלי פתק ממנו, כי אנשים שואלים את המרא דאתרא ושואלים אותי ומקבלים תושבת אחרת וגורמים לסכסוך". רב הישוב ביקש סליחה מרבנו ולמד שיעור גדול של ענווה.

כך היה רבנו תלמיד חכם גדול וירא שמים גדול, כאשר יסוד חוכמתו הוא יראתו ואמונתו. לכן על אף גדלותו הוא טרח לשמח לב נדכאים, פנה אל כל אחד בפשטות ובתמימות על אף שראה את הכול בעין חדה וחודרת. אי אפשר היה לשטות בו, אלא הוא מיד הבחין באדם, אך דיבר עם כל אדם בתמימות ובאמון. ומעשה באדם שהביא לו אתרוגים לבדיקה. ארגזים שלמים הוא העביד לפניו כשהוא מכניס גם אתרוג שרבנו כבר בדק. אמר לו רבנו: על זה כבר עניתי לך! ומעשה באדם שהביא לו שני אתרוגים. אמר רבנו: זה כשר וזה מהודר. אחרי חודש התבלבל לו האתרוגים, לכן חזר אל רבנו כאילו זו שאלה חדשה. השיב לו רבנו: כבר אמרתי לך, זה כשר וזה מהודר.

רבנו דאג לכל אחד ואחד, ויותר מכל דאג לכלל ישראל. לכן הצרות של הכלל הן שציערוהו ולא הייסורים שלו עליהם הוא הבליג, וגם הייסורים שלו היו כדי לכפר על כלל ישראל.

אוי לנו אבד לנו קברניטנו בים שקט ובים זועף. אך הקשר לא ניתק עם מי שהיה קשור לו בחייו, כמו שכתב בעל התניא בסוף ספרו, לתלמידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ולתלמידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שלעולם נשמך הקשר ומי שהיה מחובר אל רבו בחייו ממשיך לקבל שפע ממנו אחר מותו ואפילו יותר כי אין גבולות של גוף.

בוודאי בניו הגאונים של רבנו ממשיכים לקבל ממנו אורה. ועתה שהספינה היא בלי קברניט, ודאי כל רבי החובלים מתאגדים ואפילו אנו המלחים הקטנים, להמשיך אורו של רבנו לעד ולעולמי עולמים. תהיה נפשו צרויה בצרור החיים יחד עם כל הצדיקים הגדולים.