שיעורי הרב שלמה אבינר

הרב מנחם פרומן: בעל אלף הפנים

ידידי היקר הרב מנחם פרומן זצ"ל שעלה עתה למרומים אחרי מחלה ממושכת, כאשר הוא הסתכל בעיניים בלי פחד ובלי מורא אלא חיכה בשלוה לפרק היצרתי האחרון שבחייו – אכן היה אדם יצירתי לעילא לעילא, ולא במובן המנוון שמתיימרים בו חסרי כשרון רבים.

הרב מנחם פרומן היה איש בעל אלף פנים. בראשית חייו היה חילוני, למד בבית הספר הריאלי המפורסם בחיפה וחבר בקיבוץ האון, אך כאשר החליט לחזור בתשובה מתוך מהלך ארוך, איטי ומחושב, הוא לא מחק את עולמו החילוני העשיר. החופש החילוני והדבקות הדתית לא היו אצלו אלטרנטיביים אלא קומולטיביים.

ואכן היה צורך באישיות הענקית של רבנו הרב צבי יהודה קוק כדי להכיל ולקרב בסבלנות ובאהבה אותו הר געש, עד כדי כך שהרבנו אירח אותו בדירתו כבן בית שנים רבות.

אך גם לימוד התורה שלו לא היה שגרתי ואחרי שלמד בישיבת מרכז הרב הנושאת את דגל הציונות ברמה, הוא ראה לנכון ללמוד בישיבה החרדית איתרי, ובמיוחד עם הגאון הרב שלמה פישר, אף הוא בעל גוונים עשירים ומרובים.

ובאותו כיוון, הוא לא ראה סתירה בלימודיו באוניברסיטה העברית במחשבת ישראל. כל המקצועות חיו בקרבו באהבה ובשלום, לא רק בשכנות טובה אלא בסינתזה אחדותית מופלאה. לכן לא נתפלא לראות אותו מלמד אמונה במכון מאיר, מלמד גמרא בישיבה, מלמד חסידות - ואף בתחום מתעניין באומנות וכותב בעצמו שירה.

אנשים רבים לא היו מסוגלים להלום את האישיות רבת הפנים של אותו גאון, כי במבטם הצר כל תחום צורר את חברו ופוסל את חברו. ומה שהיה הכי קשה לחבריו וידידיו להלום הייתה התפיסה על השלום בין העולם הישראלי ובין העולם הערבי, כשדעתו הייתה שצריך להיות שלום דתי. לפי השקפתו, הקונפליקט הוא ביסודו דתי וגם הפתרון צריך להיות דתי. כאשר מנהיגי הדת של שני העמים יגיעו לעמק השווה, אנשי הפוליטיקה יתיישרו מאחריהם.

אנחנו מבינים היטב שאנשים ראו זאת כהזיה, אלא שאותו הוגה עמוק ומפתיע קיים בעצמו: "מבשרי אחזה העולם", כשם שבתוכיותו חיו בשלום אידיאות כל כך שונות ואף מנוגדות, הוא סבר שאפשר להעתיק את המודל הזה מן המיקרוקוסמוס האישי שלו אל המקרוקוסמוס המדיני.

רבי מנחם היה איש אמיץ שלא פחד מאף אדם, הוא לא חשש מאלה שהשמיצו אותו משני הכיוונים, בין מהשמאל החילוני שלא אהב את אותה דמות רבנית עם הזקן הלבן, הפאות הארוכות והכיפה הלבנה, בין מכיוון הימין הדתי הקיצוני בין שהיה עוין את האמירות שלו על כבוד הערבים, ולא נמנע להביע כלפיו החרמות ואפילו איומים ברצח. אכן הוא לא פחד מאף אחד.

אבל המתמקד באותה דמות ציבורית שציירנו כרגע יחמיץ את העיקר: תלמיד חכם גדול, בעל יראת שמים גדולה, אהבת ד' גדולה, דבקות בד', מידות טובות, ענווה גדולה, לב טוב לכל, פנים מחייכות, יחס מופלא כלפי רעייתו - המורכב מהערכה גדולה וחיבה גדולה.

בהחלט הוא לא דמות לחיקוי והוא מתרומם ביחידיותו המזהירה בשמי האומה במסר עמוק ומתוק.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים.

• פורסם בשאילת שלמה 269