שיעורי הרב שלמה אבינר

[דברי הספד בישיבה]

עלה למרומים אדם גדול, גדול וגיבור, הרב אלישע וישליצקי זצ"ל.

אדם גדול הוא אדם שאומר דברים גדולים ועמוקים, אבל לפעמים הוא נתקל בקשיים, ולא מצליח לגבור עליהם. ויש אדם שהוא גיבור, והדברים הגדולים שהוא אומר ומבין, הוא לוחם עד שמתגבר. כך כתב מרן הרב קוק את המאמר 'הגדול והגיבור' על הרב שמואל מוהליבר, אבל הוא בעצמו היה גדול וגיבור. וגם הרב אלישע, תלמיד נאמן של מרן הרב קוק היה גדול וגיבור.

זה מה שהוא לימד כל חייו, גדולה וגבורה. לכן אפשר לעשות כמו שמוזכר בגמרא בבא קמא (יז, א) על חזקיהו מלך יהודה לשים ספר תורה על ידו ולומר קיים זה מה שכתוב בזה. מה שהרב אלישע למד הוא קיים, מה שהוא לימד הוא קיים.

כל החיים שלו הוא לימד תורה בכל מקום. לימד בבית מדרש למורים. לימד בגרעינים תורניים. לימד בתנועת אל עמי להפיץ תורה בארץ. לימד בישיבת מרכז הרב הרבה שנים אמונה. לימד ברדיו האינטרנטי. כתב ספרים רבים.

לצערנו המילה 'קידוש השם' נעשתה מילה זולה. מדביקים אותה על כל דבר טוב. אבל החיים שלו היו באמת קידוש השם. כמו שכתוב בגמרא סוף יומא (פו, א): מה זה קידוש השם? זה אדם שלומד תורה, ויחד עם זה דיבורו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה, כלומר בישרות, ומה הבריות אומרות? אשרי האיש שלמד תורה, ראה זה שלמד תורה כמה מעשיו מתוקנים, ונמצא שם שמיים מתקדש, שנאמר "ישראל אשר בך אתפאר". וכן ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה.

הוא היה ענק במידות טובות. ענק שלא מוצאים הרבה. ענק בענווה. לפעמים בצורה נדירה, העירו לו רבותיו שאמר דבר לא נכון, על המקום פרסם זאת ברבים שהוא טעה.

ולכן לו יאה ולו נאה ללמד כל חייו תיקון מידות הנפש, שזה היה הדבר העיקרי שהוא לימד. תיקון מידות הנפש של הפרט ושל הכלל, של ארץ ישראל ושל ירושלים, שבמדינה ושבעם. העיקר: מידות טובות. זה יסוד הכל.

הוא לימד וקיים לא להסתנוור על ידי דברים חיצוניים. את עיירות הפיתוח שבצפון ושבדרום הוא כינה 'עיירות טבעיות', ותושביהם יהודים טבעיים, שלא נמשכים אחרי החיצוניות שבמערב. את העיירות שבמרכז הוא כינה 'עיירות פיתוח', כי הן צריכות הרבה פיתוח, פיתוח של מידות הנפש.

הוא היה באמת תלמיד נאמן של רבנו הרב צבי יהודה, שהדגיש תמיד - מידות טובות. וכך לימד כל חייו, וקיים כל חייו, מידות טובות ויראת שמיים ועומק אמונה.

לעולם לא התעייף. לעולם פעל בזרוע נטויה וביד חזקה. אפילו כפשוטו, כשהוא נתן יד למישהו הוא כמעט ריסק לו את היד, למען דעת שצריך יד חזקה.

הגיבור נפל. אבל כוח גבורתו וגדולתו לא נפלו והם חיים בתוכנו.

תהיה נפשו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים הישרים.

• פורסם בשאילת שלמה 580