שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־09:17, 11 במרץ 2019

זכיתי ללמוד תורה מהרב אפשטיין בהיותי ילד בעיר פריז. הזכרונות שלי מעורפלים, כי זה לפני 65-60 שנה בערך, אך אני זוכר את דמותו האצילית, הסבלנית, הגאונית. הוא לימד אותי שיעורים פרטיים בגמרא וברמב"ם, והיה מסביר בצורה בהירה עד שהבנתי, ובעיקר היה מדובב אותי ושואל אותי מה אני חושב איך צריכה להיות ההלכה במקרה זה או זה, עד שהוציא ממני הקטן את הדברים. הוא היה פעמים רבות מאחר, בהיותו עסוק בדברים רבים, אך הורי קיבלו זאת באהבה. הוא גר במלון קטן 20 מטר מביתנו, ברחוב Montholon בפריז רובע 9, באותו רחוב היתה חנות של ספרים משומשים, והיה קונה משם ספרים בלי סוף וקורא אותם. היה לו חדר קטן בבית המלון, עם מיטה באמצע, ומסביב למיטה כל הרצפה מלאה ספרים עד גובה חצי מטר בערך. היתה לו השכלה רחבה אדירה, מלבד שהיה גאון בגמרא וברמב"ם. הוא נתן שיעורים פרטיים לילדים וגם לימד בבתי ספר יהודיים, ביסודי, בתיכון ובתכניות מיוחדות לגמרא אחרי התיכון. אבל לא ידע לנהל כספיו, היה לווה כדי להחזיר חובות, לווה כדי להחזיר. הרבה אנשים הלוו לו כסף ולא דרשו בחזרה, וראו לעצמם זכות עצומה שנתנו לו כסף. סך הכל הוא חי באורח חיים מאוד צנוע ודל. אבל הוא הכיר בפריז את כל האנשים בקהילה היהודית, שמאוד העריכו אותו, ואפילו סופר של צרפת פעם רצה לעשות יחד איתו תכנית בטלוויזיה.

הוא היה איש קרוע, התלבט כל חייו שם אם לחזור לארץ או לא, אם לחזור לאשתו שנשארה בארץ כאשר נסע לאמריקה או לא. הוא מאוד אהב אותה ושלח לה מכתבי אהבה. הוא גם היה קרוע כי הרגיש שלא מיצה את עצמו. היו לו כשרונות עצומים בקודש ובחול. הוא ידע את ביאליק. הכיר אישית את עגנון. ידע עברית, אנגלית, צרפתית, ערבית. הוא היה אומלל, נישואיו הראשונים היו אומללים, השניים היו מלאי אהבה, אך למעשה הוא חי לחוד מאשתו.

הוא גם היה אדם מאוד מוסרי, אהב לספר אנקדוטה. אדם נפטר. הרב הספידו: הוא לא בא לבית הכנסת, הוא לא בא לבית המדרש. דברים לא מתאימים לומר בהספד. אתם יודעים למה? שאל הרב, כי הוא יומם ולילה טיפל ביתומים ובאלמנות...

פעם באמצע שיעור פרטי בגמרא, הוא ראה דרך החלון שבעלה של שומרת הבית, איש שיכור יומם וליל, נפטר, ושכנים יורדים לתת כבוד אחרון כאשר מביאים אותו לבית הקברות. אמר: נפסיק את הגמרא כדי לכבדו – עבור גוי שיכור שלא הכירו.

איש גאוני, עדין מאוד מוסרי, רק בסוף ימיו הכירו את גדלותו.

• פורסם בשאילת שלמה 549