שיעורי הרב שלמה אבינר

הרב, השר והכופר (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הרב, השר והכופר

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: התפרסם שהרב הראשי הרב דוד לאו אמר על שר אחד: "חושש אני שהוא לא שאל רב לפני שהלך לקונסרבטיבים, אם היה שואל, הייתי אומר שאסור לו ללכת". ואותו שר הגיב: "נאמרו היום דברים חמורים שאסור שייאמרו על ידי מנהיג ציבור בכיר. קירוב יהודי העולם הוא משימה קיומית. אמשיך בכך". על הצד שהדיווחים נכונים,מי צודק?

ת: אין כאן שאלה. איש על מחנהו ואיש על דגלו. רב עוסק בהלכה ואין שר עוסק בהלכה. והרב הראשי לישראל הוא הקובע את המהלכים ההלכתיים הכלל-ישראליים.

ש: אבל ב"ה זהו שר דתי?

ת: ב"ה. יחד עם זה יש מדרגות בחכמה, ולא חרבה ירושלים אלא מפני שהשוו קטן וגדול. אדם ירא שמים צריך קצת ענווה וקצת שכל כדי לדעת שאינו בדרגת רב ראשי. אמנם בימינו ,אנשים רבים מתנשאים לחשוב שהם מבינים בכל הנושאים, אבל אנחנו למדנו ענווה מאברהם אבינו, ממשה רבינו ומדוד מלכנו. יתר על כן, הרב הראשי הוא שהתמנה על ידי האומה לענייני הלכה של האומה, ולא שר זה או אחר.

ש: אבל לגופו של עניין, האם אין מצוה לקרב יהודים?

ת: השאלה היא לקרב למה? אם זה לקרב לחוצפה כלפי רבנים ראשיים ותלמידי חכמים, הקונסרבטיבים אינם צריכים שיקרבום לכך, הם עושים זאת ביזמתם כבר שנים רבות.

ש: ננסח זאת אחרת: הרי יש מצוה לאהוב כל אדם מישראל כולל קונסרבטיביים?

ת: בודאי. ואהבת לרעך כמוך, כולל עבריינים, אבל אין זאת אומרת שיש לתמוך בדעותיהם העברייניות. מרן הרב קוק מזכיר באגרת ב תקמא :"אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" – אבל לא להתחשב בדעותיהם העברייניות.

ש: ביקור במוסד שלהם נקרא תמיכה?

ת: כן. זה מתן לגיטימציה, מה שנקרא בהלכה שאסור לחזק עוברי עבירה. בגמרא גיטין כתוב שאם רואים אדם חורש בשנת שמיטה, אסור לומר לו: יפה אתה חורש. קל וחומר מי שחורש מזימות לפורר את הקרקע של המציאות הישראלית.

ש: למה הם מפוררים? הרי הם מאמינים התורה מן השמים?

ת: נכון. אך זה שטר ושוברו בצידו. אמנם התורה מן השמים, אבל אנחנו המוסמכים לפרשה כפי רצוננו "להתאים אותה לזמן", ובזה כמובן בטל כל ערכה. אדרבה, יש להתאים את הזמן לתורה.

ש: אבל יהודים רבים הם ממילא רחוקי תורה. אז רק הקונסרבטיבים יוכלו לשמור אותם בתוך האומה?

ת: המספרים מכחישים זאת, יש שם נישואי תערובת בלי סוף. בארה"ב מצב נישואי התערובת עומד אצל הדתיים והחרדים על 2%, אצל הקונסרבטיבים על 27% ואצל הרפורמים על 50%, ואצל חסרי דת על 69%.

אם אנחנו מתרגמים את המספרים האלה לצפי של ילדים בדור שני ושלישי. אז הדתיים והחרדים על כל 100 יהודים בדור הראשון, יהיו 295 יהודים בדור השני ו2588 בדור השלישי.

אצל הקונסרבטיביים ל100 יהודים יוולדו 62 ילדים יהודים ו24 נכדים יהודים. ואצל הרפורמים המספרים גרועים עוד יותר: על כל 100 יהודים ישארו 51 יהודים בדור השני ו13 בלבד בדור השלישי.

הרי הנך רואה שהקונסרבטיבים והרפורמים מביאים שמד על עם ישראל, ד' יצילנו מהם.קודם הזכרנו אהבת ישראל,אך מי יודע איזה מהם באמת ישראל...

ש: הבעיה היא שאותו שר נותן לגיטימציה לקונסרבטיבים או שהוא שולל לגיטימציה מהרב הראשי?

ת: שניהם. קשה להחליט איזה חטא יותר חמור. אגב, איני מבין למה אתה שואל את כל השאלות האלה, הרי אתה מכיר אותם מקרוב במשך עשרות שנים לאין ערוך יותר טוב ממני. ולכן הנני לשאול אותך, מה הנך אומר על הקונסרביטים?

ש: זה נכון בהיותי רב באמריקה במשך עשר שנים, למדתי הרבה דברים על הקונסרביטים. אגיד עשרה דברים. אמנם אפשר להגיד הרבה יותר:

א. קודם כל, אני חושב כדי להבין איך להתייחס להם, יש לעיין בדברי הגרי"ד סולוביצ'יק והגר"מ פיינשטיין שהכירו היטב מי הם. מרת עטרה טברסקי סיפרה לו שאביה הגרי"ד סולוביצ'יק היה מתכתב עם ראביי קונסרבטיבי, והיא ראתה שאביה כתב באנגלית ולא בלשון קודש, ושאלה אותו על כך. ענה לה אביה הגרי"ד שאם הוא כותב באנגלית, יכול הוא לכנותו בתואר ראביי, משום דרכי שלום, אבל בלשון הקודש יצטרך לכנותו הרב דלא כרצונו (מאמר של הרב חיים ג'קטר. בית יצחק מ תשס"ח עמ' 242(. וכן בשו"ת אגרות משה, הגרמ"פ תמיד מכנה ראביי ריפורמי או קונסרבטיבי כ"ראביי", ורב אורטודוקסי כ"רב".

ב. החמיר הגרי"ד סולוביצ'יק כל כך בבתי כנסיות אשר בהם יושבים האנשים והנשים בתערובת, שזה התחיל מהכנסיות של עובדי ע"ז – להתפלל כל המשפחה ביחד, ופירסם בעיתונות איסור על הכניסה לתוכם אפילו אם המקום היחידי שאפשר לשמוע תקיעת שופר בר"ה הוא בבית הכנסת שכזה, מן הנכון להישאר בבית ולוותר על מצות שופר, כי אם ילך לשם, נכון שיקיים מצות שופר, אך באותו הזמן הרי יעבור על "לא תעשה כן לד' אלקיך". ואם ישאר בביתו, יבטל את מצות שופר, אך לא יעבור בלאו הנ"ל, ומן הנכון לומר בכהאי גוונא ששב ואל תעשה עדיף (עיין עירובין ק א. נפש הרב רלב. דברי הרב קנו-קנז). וכן הגר"מ פיינשטיין אסר להיכנס למוסדות שלהם.

ג. בעבר הקונסרביטים האמינו בתורה מסיני, אבל היום רוב הראבייס שלהם אפילו לא מאמינים בזה. לפני כמה שנים, ראביי קונסרבטיבי מפורסם אמר בדרשתו לפני פסח שיציאת מצרים לא קרתה!

ד. גם היום יש הרבה ראבייס קונבסרביטים שנוסעים בשבת ואוכלים בסעודות לא כשרות.

ה. יש גם ראבייס קונסרבטיבים עם נטיות הפוכות.

ו. רוב רובם של ה'בעלי בתים' בבית כנסת לא שומרים תורה ומצוות.

ז. בבתי כנסת של הקונסברטיבים, יש הרבה גויים או מנישואי תערובת או מגיור לא כהלכה.

ח. היום בבית כנסת קונסרבטיבי באמריקה חייב להיות שוויון בין אנשים ונשים.

ט. אמנם פעם קונסרביטיבים היו קרובים לאותודכסים, היום אי אפשר כמעט בכל התחומים להבחין בין קונסרבטיבים לבין רפורמים. ואפילו אם יש הבדל רשמי בהשקפה בין הקונסרבטיבים והרפורמים, בפועל הם כמעט אותו דבר.

י. לכן, אסיים עם דברי הרב: יש להלחם נגד הדעות של הקונסרביטיבים, שהן דבר נורא. אך לאהוב את הקונסרבטיבים שהם אחינו, יהודים.


נלקח משאילת שלמה 420