שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הקרן הקיימת לקטיף

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:10, 23 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == הקרן הקיימת לקטיף == [הרב שלמה אבינר] עכשיו החזית על ארץ ישראל, ועל האומה, ועל התורה, וע...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הקרן הקיימת לקטיף

[הרב שלמה אבינר]


עכשיו החזית על ארץ ישראל, ועל האומה, ועל התורה, ועל האמונה, ועל המוסר, ועל הצדק, ועל היושר בין אדם לחברו, ועל 'לא תגזול אדמתו' - זה קטיף.

אבל לא די בדיבורים. דיבורים הם דבר זול. בשלושה דברים אדם ניכר, אחד מהם הוא כיסו. אם הוא מוכן לשלם ולקיים "בכל מאודך" (דברים ו ה) - "בכל ממונך" (רש"י) - אנו יודעים שהוא איש אמת. אם לא, אלו דיבורים בעלמא.

מעשה בסעודה של עשירים שכל מנה עלתה הון עתק. אמר בעל הסעודה: "תודה לאל, עשירים אנחנו, אך אל לנו לשכוח שיש משפחות עניות, שבעלוּת של מנה אחת, יכולות להתפרנס שבוע שלם. לא! לא נשכח אותן! לכן לטובת הילדים העניים, שלוש פעמים: כיפק!" זוהי מחווה זולה.

כמובן, לא שייך לחלק לאנשי חבל קטיף כסף. זה יהיה עבורם עלבון צורב ביותר. הם אינם טפילים חלילה, שחיים על חשבון עבודתם של אחרים. הם אנשים חרוצים, מופת של פרודוקטיביות, של חקלאות יצירתית, של ייצוא יציב. במדינתנו מדברים על קיצוצים בכספי העברה, כי אי אפשר שעשרה אחוז של האזרחים יפרנסו תשעים אחוז מהם. והנה גוש קטיף הוא מופת חי של אנשים המתפרנסים בעמל כפיהם בכבוד ומעשירים את המדינה. ועוד מופתים יש שם, כגון החברתיות המתוקנת של אנשים השייכים למגזרים שונים, עדות שונות, תרבויות שונות - החיים יחד באהבה ואחווה ושלום ורעות, בלי תככים ובלי עימותים. אותם אנשים עם לב זהב לעולם לא יסכימו לקבל מתנת בשר ודם. אז למה הם צריכים כסף?

כי כל החקלאות בנויה על אשראי מבנקים. זה הסדר: הלוואה, השקעה, הכנסה, החזרה. דע לך שחקלאות היא השקעה עצומה! אתה האוכל עגבניה, אינך מודע כמה השקעה של כסף ועמל יש בה, כמה דאגה וכמה יזע, כמה מסירות וכמה עבודה. ודא עקא, שעתה הבנקים אינם מסכימים לתת אשראי, שהרי ראש ממשלתנו אמר להפקיר חלקה זו של ארצנו, ואנו עדיין מחכים שיחזור בו, בעזרת ד' יתברך, בקרוב בקרוב. לכן הבנקים חוששים שמא לא יקבלו חלילה את כספם בחזרה. אמר ראש ממשלתנו: אני אדבר עם הבנקים שלא ימנעו אשראי. אך הבנקים לא השתכנעו מזה. לכן אין לחקלאים הלוואה.

אין דבר. אנו נשיג את הכסף. אנחנו לא בנק אבל יש לנו לב. כמה צריך? 250 מיליון שקל בלבד. זה לא סיפור! 250 אלף אנשים ישימו כל אחד אלף שקל בקרן. כל אחד קצת ונשים את הסכום. לא אמרתי "יתן" אלא "ילווה" לקרן הנפלאה הזאת.

וכבר היו דברים מעולם, כגון הקרן הקיימת לישראל, אשר אספה כסף לאו דווקא מעשירים, אלא גם מעניים. כל אחד נתן קצת, ונאספו סכומי עתק. יש מליצה על הפסוק "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה". "אל תבטחו בנדיבים [עשירים] בבן אדם שאין לו [=עני] תשועה!".

כשהייתי ילד, חניך בבני עקיבא, היינו סובבים מבית לבית עם קופות כחולות של הקק"ל ואוספים כספים, וגם מכיסנו הדל היינו מוסיפים פרוטות. פרוטות לפרוטות שהצטרפו לחשבון גדול. קנו את ארץ ישראל דונם אחר דונם.

אף הרצל אמר: הרעיון הציוני נפלא, אבל צריך בנק! בבנק הזה גם יהודים פשוטים השקיעו.

שמא תאמרו: מאיפה ניקח כסף? לא עשירים אנחנו! יחסר לנו! - לא יחסר מאומה, תנו רק על חשבון הבזבוז.

נולדה לך בת, מזל טוב. אין צורך לעשות קידוש ב-5000 שקל. די בבקבוק יין, כמה בקבוקי מיץ וכמה עוגיות. מחיר 200 שקל. חסכת 5000 שקל. תודיע לציבור: בחסדי ד' עלינו נולדה לנו בת, ואנו מודים לד' בהשקעה לקרן הקיימת לקטיף.

נולד לך בן ויש ברית מילה. צריך קצת יותר: 500 שקל. חסכתי 10,000 שקל. איזה תינוק חמוד! רק נולד וכבר יש לו זכות גדולה כל כך. אין ספק שיזכה לברכת שמים.

פדיון הבן: 300 שקל עוד 100 שקל לכהן, כמובן. גם כאן חסכת 10,000 שקל. הכהן יברך וד' ישלח ברכתו.

כבר חסכת 25,000 שקל. על חתונה כמה אפשר לחסוך, לא אכתוב, כי זה סכום כה גדול שאני מתבייש להזכירו. אבל אם ככה התחילו נישואיהם - בהשקעה בקרן, אין ספק שיזכו לחיים מאושרים.

אם כבר הזכרנו חתונה. אם זו משפחה עניה שעשתה חתונה צנועה ומצומצמת, זו הזדמנות לעזור לאלה, שהם צריכים באמת, אבל אם זו חתונה יקרה ובזבזנית, סימן שאינם צריכים לכספך. שלח פתק מזל טוב בצירוף קבלה מהקרן. אשרי בני הזוג שיש להם זכות גדולה כל כך.

בכלל, שיטת פתק הברכה בצירוף קבלה היא טובה לכל מיני אירועים שבהם נותנים מתנה, כולל פורים. הרי מן הדין די לשלוח מנות לאדם אחד. לשאר האנשים האהובים, טוב לשלוח פתק 'פורים שמח' בצירוף קבלה מן הקרן.

אמרנו שגם ילדים יכולים לתת. ולא דבר חדש הוא. בסביבות מבצע סיני, ילדים וילדות רבים ויתרו על מסיבת בר מצוה או בת מצוה, ואת הכסף הפנו ל"קרן מגן" לביטחון ישראל. ילדים צדיקים!

לפני כמה חדשים קיבלתי מילד מאמריקה שאינני מכיר: "היה לי יום הולדת, קיבלתי 400 דולר, תן למי שצריך". איזה ילד צדיק!

כמובן, אל תתחילו לשלוח לי כסף. אינני בנק. בקרוב יתפרסמו פרטים על הקרן אשר בראשה יעמדו אנשים חשובים ומנוסים ונאמנים.

אז כולנו נוכל לומר: יש לנו חלק בארץ ישראל. יש לנו חלק בגוש קטיף. בעזרת כספנו, אנו עושים מצוה בין אדם לחברו, בין אדם לארצו. אנו עושים קידוש השם, אנו עושים רצון ד'.