שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "הפרדת דת ומדינה (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "ש: מידי פעם עולה הנושא של הפרדת דת ומדינה, באופן מלא או חלקי, ובמיוחד לקראת הבחירות. הדוגל...")
 
 
שורה 93: שורה 93:
  
 
* פורסם בשאילת שלמה 592
 
* פורסם בשאילת שלמה 592
 +
 +
==
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
 +
==
  
 
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: הרבנות הראשית (מאמרים)]] [[קטגוריה: הלכות ציבור (מאמרים)]]
 
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: הרבנות הראשית (מאמרים)]] [[קטגוריה: הלכות ציבור (מאמרים)]]

גרסה אחרונה מ־08:03, 25 ביוני 2019

ש: מידי פעם עולה הנושא של הפרדת דת ומדינה, באופן מלא או חלקי, ובמיוחד לקראת הבחירות. הדוגלים בכך אינם נגד הדת, אלא טוענים שזה ענין הפרט, הרשאי לקיים תורה ומצוות כפי רצונו, אך המדינה בתור מדינה אמורה להיות חילונית, ושאי אפשר לכפות על הפרט שום מצוה בתורה.

ת: זו חזרה לפני אברהם אבינו, אליו נאמר ואעשך לגוי גדול. ובספר דברים מבואר כי מי גוי גדול, אשר לו אלהים קרובים אליו, ומי גוי גדול, אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת.

ש: במילים פשוטות: יהודים צדיקים.

ת: לא רק. אנשים צדיקים יש בכל העולם, צדיקי אומות העולם, חסידי אומות העולם, לפני אברהם אבינו, בזמן אברהם אבינו ואחר אברהם אבינו. אנו מדברים על אומה, ממלכת כהנים וגוי קדוש. זאת המהפכה האלהית ביחס לאברהם אבינו.

ש: למה זה כל כך חשוב?

ת: כי המין האנושי אינו מורכב רק מיחידים, אלא גם מעמים. וכמו שהאור האלהי צריך להתגלות בפרט, עליו להתגלות בכלל, כלומר מדינה שמתנהלת על פי דבר ד'.

ש: אבל מה נעשה אם יש יהודים שלא מבינים זאת?

ת: אז יש שתי אפשרויות: או להקים שתי מדינות נפרדות, אחת מדינה יהודית ואחת חילונית, או ללמוד להסתדר יחד.

ש: איך אפשר להסתדר יחד? זה מסובך...

ת: הכל מסובך על פני הכדור הארץ. לכן העם היושב בציון החליט לייצב את המצב שהיה לפני קום המדינה, מה שהרב זרח ד"ר ורהפטיג כינה סטטוס קוו Status Quo. זאת אומרת מדינה יהודית, אמנם לא לגמרי, אלא מבחינה מסויימת.

ש: האם על פי ההלכה יש מקום לוויתורים בתחום זה?

ת: ודאי לא. אך יש מקום לסבלנות. אך ברור שאין לבטל את הסטטוס קוו או לכרסם אותו.

ש: אבל אם העם לא רוצה, כיצד אפשר לכפות עליו?

ת: רוב העם מסכים. יש רק שלוש קבוצות מיעוט שמתנגדות מסיבות שונות. א. חרדים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד המדינה. ב. חילונים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד התורה. ג. דתיים-לאומיים ליברליים המעוניינים למצוא חן בעיני החילונים.

ש: מה קבע הסטטוס קוו?

ת: בהתחלה ארבע נושאים: שבת (במוסדות ממשלתיים ובעסקים פרטים), כשרות (בארגונים ממלכתיים וקביעתה במדינה על פי הרבנות הראשית), נישואים (רק על פי תורה, וכן גירושים), חינוך (עצמאות לחינוך דתי). במשך הזמן עלו עוד סוגיות כגון מיהו יהודי (בנוגי לגיור ולחוק השבות),צניעות בצבא,מעמד הרבנות הראשית.

ש: קודם הזכרנו את הביטוי מדינה יהודית. אבל הרצל קרא לספרו: מדינת היהודים ולא המדינה היהודית...

ת: אנו לא פוסקים הלכה על פי הרצל. על כל פנים, נכון שכך הוא שמו בעברית וכן בגרמנית Judenstaat, אבל בשפות אחרות הוא נקרא המדינה היהודית, כגון באנגלית The Jewish State, בצרפתית L'Etat Juif, וביידיש די יידישע מדינה.

ש: נחזור לענייננו. במדינה יהודית, גם בתבניתה העכשווית, יש חילונים שסובלים.

ת: נכון. יש גם דתיים שסובלים. במדינה, אי אפשר לעשות כרצון איש ואיש, כמו שרצה אחשוורוש. אי אפשר לעצב את המדינה כרצון איש ואיש. כבר אמרו: חוק זכויות הפרט הוא חוק צרת הכלל. וכבר הסביר הרמב"ם במורה נבוכים שגם חוקי הטבע אינם עושה כרצון איש ואיש. השמש היא טובה מאוד, אך לפעמים הפרט סובל ממנו. מים, הם טובים, אך לפעמים הפרט סובל מהם. הוא אומר שכן הוא בתורה: טובת הכלל קודמת לטובת הפרט. יש פרטים שמופלים לרעה ויש פרטים שמופלים לטובה .אבל הכלל מרוויח (מורה נבוכים ג לד).

ש: אבל למה שהחילונים יסכימו עם זה?

ת: רובם מסכימים מתוך אחריות לאומית. למשל ,אם תהיה הגדרת מי יהודי וגיור לא על פי ההלכה, יהיו כאן שני עמים, וזה יהיה אסון. וכן אם יהיו גירושים לא על פי ההלכה, יתרבו ממזרים וגם יווצרו חלילה שני עמים.

ש: אך האם אין זה סותר את הדמוקרטיה?

ת: לא פוסקים הלכה על פי דמוקרטיה, אלא על פי תורה. כלומר אפשר לקבל דמוקרטיה אם אינה סותרת את התורה. לא מדינה דמוקרטית-יהודית אלא יהודית-דמוקרטית.

ש: אבל, בין כך ובין כך, יש כאן סתירה במילים: אם היא יהודית, היא אינה יכולה להיות דמוקרטית, כלומר שהעם מחליט בכל דבר?

ת: תלוי כיצד מגדירים דמוקרטיה. יש גם מושג של דמוקרטיה הסדרית, ש: מה זה?

ת: מושג שקיים כבר 50 שנה, של הפילוסוף ארנד ליפהרט Arend Lijphart, כלומר Consociationalism.

ש: מה זה?!

ת: מה שקורה בארצנו במידה מסויימת. וגם בכמה מדינות בעולם המערבי. אצלנו, ליתר דיוק, זו דמוקרטיה תאגודתית.

ש: ובסיכום?

ת: ודאי לא הפרדת דת ומדינה. זה רעיון של ג'ון לוק John Locke, שכנראה הביא ברכה לגויים, אבל לא לנו הוא, לא לנו. וכן באמריקה הפרדת הכנסיה והמדינה של ג'פרסון Jefferson: Separation of Church and State.

ש: בעצם, למה אצלנו זה שונה?

ת: כי היהדות אינה דת לחוד או לאום לחוד. אלא דת-לאום.

ש: סיכום נוסף...

ת: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

  • פורסם בשאילת שלמה 592

==

























==