שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

העם על הגובה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:23, 20 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == העם על הגובה == [הרב שלמה אבינר] אנו מאד אופטימיים. ב"ה, העם שלנו על הגובה. אני אוהב את הע...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

העם על הגובה

[הרב שלמה אבינר]

אנו מאד אופטימיים. ב"ה, העם שלנו על הגובה. אני אוהב את העם שלנו.

מידי פעם קמים נביאי שקר בעלי נבואות קודרות:

העם עייף, הוא עומד בפני שוקת שבורה, הוא פוסט ציוני, הוא לא יצליח להתמודד עם בעיות חברתיות וצבאיות. שקר וכזב! תמיד ידענו שהמציאות הרבה יותר מאירה, תמיד הכרנו את עם ישראל לעומק. אך עתה אין כבר צורך להיות עמקן, כבר רואים אנו זאת במו עינינו. אדרבה, האומר "העם עייף", הוא הוא העייף, ונדמה לו שכולם כמותו.

הנאנחים טענו: העם חלש ואין לו מוטיבציה להילחם הוא רק רוצה לנוח. פקח עיניך וראה איזו התנדבות במבצע "חומת מגן"! יהודים שלא נקראו לדגל באו מעצמם והתחננו להתגייס, גם בעלי משפחות מרובות ילדים, אפילו מחוץ לארץ. חיילים רבו מי ייכנס ראשון לנגמ"ש. לא מדובר כאן ביחידי יחידים גדולים וצדיקים, התופעה חוצה את כל האומה, לכל שכבותיה, לכל גווניה. כולם שמחים ומתלהבים להילחם במסירות בשביל עמנו וארצנו, כולם יחד.

גם ה"כולם יחד" - הוא דבר גדול. נביאי השקר הקודרים התריעו: העם קרוע ומפולג, מפוזר ומפורד. יש קרע בעם! חלילה, אין קרע בעם. הטוען זאת, הוא הוא הקרוע! הוא העושה קרע. אותן נבואות על קרע לובשות צורה ופושטות צורה. פעם אמרו: יש קרע נורא ואיום בין אשכנזים וספרדים. - שום דבר! חסר משמעות לחלוטין! כמובן, בעם של חמישה מליונים, אם יש חמישים אלף בעלי מתח-אשכנזי-ספרדי הם רק אחוז אחד של שוליים זניחים שאינו מייצג מאומה.

יש שאמרו: העם היושב בציון הנו על סף מלחמת אזרחים עקב הפער דתיים-חילוניים שהוא בלתי גשיר. הבל גמור! הם מסתדרים יפה מאד באהבה. כמובן, גם כאן יש שוליים. עם גדול, שוליים גדולים. מעשה באדם חילוני, שונא דתיים מקצועי, שופך עליהם רעל עוקצני יומם ולילה. הנה, נעשה דתי, מאז הוא שונא חילוניים מקצועי, שופך עליהם רעל עוקצני יום וליל. הוא טיפוס של שנאה, מריבה ומחלוקת - פעם בלי כיפה, פעם עם כיפה. הוא אינו מייצג אותנו.

עוד אמרו: הבעיה המרכזית באומה היא הקרע בין הימין והשמאל. הקו הירוק יפוצץ את הכל. שווא ושקר. מסתדרים יחד, מדברים יחד, לוחמים יחד, אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד, מלבד כמה מיליטנטים מושבעים. ודאי יש חיכוכים בודדים פה ושם, אנו רק בני אדם ולא מלאכי השרת - אך התמונה הכללית היא: מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, עם אחד ומאוחד! לאמיתו של דבר, החילוניים אינם חילוניים. מעשה בפלוגת מילואים שבסיום פעילותה, הציע המ"פ החילוני: הולכים לכותל לברך הגומל. כולם הסכימו. הכותל הוא של כולם.

העם לא עייף, לא מפולג - וגם לא פוסט ציוני. אולי אתה פוסט ציוני. ראה איזו התלהבות, איזו התעוררות ציונית. פתאום מדברים על המדינה, על המולדת ועל הציונות. לפני כן השיח הזה היה נחשב בלתי אופנתי. סתם טמטמו, סיממו והשתיקו. עתה כולם אומרים בקול: זו ארצנו זו מולדתנו, לא נקים כאן מדינה פלשתינאית. אנחנו מתעוררים מהתרדמת המזויפת הזאת ונהיים יותר ציוניים מתמיד.

אופטימיות אינה 'נביאיות' שטחית, אלא מבט אמיתי, הכולל שתיים א. הטוב גובר על הרע, האור גובר על החושך. הסתכל על הכל, וראה במו עיניך כמה העם היושב בציון מלא אורה. שפוט בישרות מדעית. ב. המבט הדינמי התנועתי: הדברים הולכים ונעשים יותר טובים. כמובן, ישנם צרות ומשברים, אבל בסך הכל אנו מתקדמים!

התחזיות הקודרות של נביאי השקר התבדו. כיצד טעו? הם הסתכלו על נתונים חלקיים בהווה והחליטו שזה מה שיתפשט בעתיד. טעות כפולה

1. יש להתבונן במכלול.

2. בעיקר יש להתבונן במה שטמון פנימה, במה שנמצא בגניזה. הנה שדה בור ללא כלום, התחזית: לא יצא ממנו מאומה. טעות! הזרעים מחכים מתחת לקרקע ויופיעו בגשם הנבטה הראשון.

שְפוט לא רק על פי מה שנמצא בפועל אלא בעיקר על פי מה שנמצא בכוח, וראה איזה דור גדול! איזה דור מצוין! איזה דור מלא יצירה ועשייה! איזה דור נפלא שאין לו דוגמא בכל ההיסטוריה! ראו מה עשה הדור במאה ועשרים השנים האחרונות: הפך שממה לגן ד'! לארץ עשירה! יש בעולם מדד חשוב: גלובליזציה, המודד את כל המרכיבים הכלכליים, והחברתיים וגם המהותיים של כל מדינה. מתוך מאתיים מדינות בעולם, המדד בוחר את עשרים המדינות המובילות, ואנו ביניהן. בשנה שעברה היינו במקום ה19-, השנה - 18.

העם חוזר לציון! אנו מונים מיליונים! איזה צבא מעולה יש לנו! התורה חוזרת לארץ ישראל!

ודאי יש קשיים. אך ראה הכל בפרופורציה, בפרספקטיבה. אל תיתפס לסעיף צדדי כדי לעשות ממנו חזות הכל. מידה רעה היא זו שיש לחזור עליה בתשובה.

גם האומר כי העם עייף, עליו לחזור בתשובה. במקום לראות את כל הדברים המופלאים ההולכים ונעשים הוא מתמקד בפירור של עייפות.

לומר: יש קרע בעם, זו מידה רעה, לשון הרע ומוציא שם רע! במקום להתפעל מכל גילויי האחדות שבאומה, לשבח ולהלל אותה, נתפסים לכמה אנשים שוליים. אין זה מדעי, אין זה אמיתי, אין זה מוסרי. ראה את הכל!

"יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל" (ברכות ק"ש). אבל בפסוק כתוב: "ובורא רע"?! (ישעיה מה). אכן, יש במציאות גם רע. אך אם מסתכלים בכל והרע משתלב במשבצת של הכל, אז הוא לא כל כך רע, הוא בטל ברוב, בטל בשישים, הולך ונעשה טוב.

בזמן מלחמת יום הכיפורים, רוח נוראה פקדה רבים. דבר גדול עשתה מזכירות עולמית של בני עקיבא, והוציאה לאור לקט שבועי, הכולל רק דברים טובים שבעיתונים, מלאי עוז וגבורה, שמחה ויושר, אהבת הבריות ואהבת הטוב. זה היה לקט שמן ועבה! אין צורך בעיתון חדש. רק ללקט הטוב מכולם וזה העיתון האמיתי של עמנו הגדול.