שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הספד על הג"ר שלמה זלמן אוירבך

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מהארכיון: דברי הספד על הג"ר שלמה זלמן אוירבך

[יום השנה – כ' אדר]


הג"ר שלמה זלמן אוירבך זצ"ל היה מגדולי הדור של הדור הקודם. הוא היה מלא הערצה למרן הרב קוק. פעם הוא אמר עליו: הוא לא גדול הדור, אלא גדול הדורות. הוא גם אמר על ספר 'משפט כהן', שהוא לא ספר פסקים לדור, אלא ספר פסקים לדורות. בצעירותו, כשהיה אומר "הרב" סתם, הוא התכוון למרן הרב קוק. הוא גם היה הולך למרן הרב קוק לסעודת שלישית. אבל, משום שהיו לו קרובים קנאים שפחד מהם, הוא היה עושה זאת בהיחבא. כך סיפר בנו הגאון רבי אברהם דוב אוירבך, רבה של טבריה.

הייתה לו סייעתא דשמיא מיוחדת בפסיקת הלכה. זה מפני שהוא היה לא רק בעל שכל גדול של תורה, אלא גם בעל רגש גדול של תורה. דרך הרגש של תורה, הוא הוביל את הזרימה של השכל של תורה. רואים בהרבה ספרים שלו איך דברים זורמים, משתלשלים, סברה מתוך סברה, בלי כפייה מחשבתית שמכריחה אותך לקבל, אלא דברים זורמים.

יש בדיחה בישיבות על מס' בבא קמא בהתחלה: יש שלושה מזיקים: אונס, מפתה ומוציא שם רע. אמרו שהם ה"רוגצ'ובי", ה"אור שמח" ור' חיים בריסקר. ר' חיים הוא האונס. הוא אומר סברה ומכריח אותך בכוח לקבל. ה"אור שמח" מפתה אותך. ה"רוגצ'ובי" הוא מוציא שם רע. כלומר, הוא שולל. כמובן, שזאת רק מליצה בעלמא.

הג"ר שלמה זלמן אוירבך היה בגדר "מפתה". לאט לאט הדברים התגלגלו בסברות ישרות ועמוקות שיישבו את הדברים. יש לו ספרים שלמים שעובדים ככה, כמו "מעדני ארץ". כל זה משום שמלבד שכל גדול של תורה, הייתה לו גם הרגשה רוחנית, פנימית, תורנית, עצומה, של אמיתתה של תורה.

נלקח משאילת שלמה 220