שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: למה בכל תפילה וברכה מזכירים את ניסי יציאת מצריים שהרי הקב"ה הביא את ישראל למצב של שיעבוד ולכן היה צריך להוציאם?

תשובה: זו שאלה של חירוף וגידוף. שהקב"ה לא חייב לנו שום דבר. לא כתוב בשום מקום שהקב"ה חייב לך, אלא הפוך אנחנו חייבים. אלא שיש ללמד זכות על השואל- שאלו שאלות של חוזרי תשובה, שלא למדו את החילוק בין תלמידי אברהם אבינו שמבינים שזהו עולם של מילוי חובה בין ההבנה והתפיסה של עובדי ע"ז אשר העולם בשבילם הוא עולם של הנאה. הקב"ה לא חייב לנו שום דבר וגם אם הוא הבטיח להוציא אותנו ממצרים הוא לא חייב להוציאנו אלא מדין שהנביאים דוברים אמת, והבטחה לטובה ה' לא חוזר בה.

ובהבטחה לרעה יכול לחזור בו אם עשו תשובה. כך אמר ירמיהו לחנניה בן אזור, אך זה מה. נבואה. שאם הקב"ה רוצה משיקולים שונים יכול לחזור בו מהבטחה לטובה או לרעה. וכבר היקשו שהקב"ה הבטיח ליעקב אבינו, ויעקב אבינו אמר "אם יהיה ה' עמדי" אבל הרי כבר הבטיח לך? אלא שמתרצים שמא יגרום החטא. אבל הרי הבטיח לך לטובה? אלא שזו הבטחה ליחיד. אבל גם אם אני אומר שהקב"ה הבטיח להוציא אותנו – מי אמר שהוא יוציא אותנו בניסים? אולי יוציא אותנו בייסורים. אדרבא אומרים חז"ל- ראויים היינו לבוא לשם בשרשראות של ברזל, בייסורים נוראיים, אבל הקב"ה ריחם עלינו ולכן לא באנו בייסורים. גם הקב"ה לא חייב בכלל להוציא אותנו אע"פ שהבטיח, אולי גרם החטא, לולי ה. נבואה אין לנו יכולת לדעת אם הנביא הוא נביא אמת. וליחיד לא. ויש ראשונים אשר עושים חילוקים בין ההבטחות השונות. וכן מה שמחציתנו טבעו בים סוף ולא כולם יצאו.

אבל כל זה בשביל להסביר שזה שאלה של חירוף וגידוף. אבל למה בעצם כל הזמן מזכירים את נס יציאת מצריים? א. מסביר אורחות חיים- סימן כה הכלבו שזה האמונה בבחירת ישראל ובסגולת ישראל. שהקב"ה הוציאנו ממצרים וגאלנו ולא עזבנו וזאת האמונה בסגולת ישראל, שהיא יסוד הכל, כל התורה, כל המצוות, כל ההיסטוריה, כל העתיד. זה מה שאני לומד מיציאת מצריים גם בלי ניסים. "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מיצריים" מסביר ריה"ל- שזה השגחת ה'.

עולת ראיה ב' עמ' תעא: "ובזה תקיים בלבבך יחוד השלם.." סגולת ישראל והשגחה אלוקית להוציאנו ממצרים ולגאול אותנו, והוא לא עוזב אותנו גם אם נחטא וכן הלאה. זה הדבר הראשון- סגולת ישראל. הוא אומר גם את הדבר השני שזה השגחת ה'. וכן אנו מזכירים את זה באמת ויציב כלומר אני לומד מזה אמונה בה', שה' הציל אותנו ושוב יציל אותנו. אז א' אני לא נגד סגול תישראל. וב' אני לומד שבפועל ה' יציל אותנו ויעשה לנו ניסים. ובאמת כן היה. ניסים מופלאים של שיבת ציון ובניין הארץ והקמת המדינה ומלחמות ישראל. אז אל תתיאש ואל תגיד שאנחנו אבודים. אנחנו לא אבודים שהקב"ה יחליט הוא יגאל אותנו, אז הוא גאלנו ועכשיו הוא יגאלנו.

ולכן אנחנו חוזרים כל פעם על הניסים. גואל ישראל וגאל ישראל. אוהב את עמו ישראל. זה מה שאנו לומדים. יכול להיות שהוא אוהב את עמ"י אך הוא לא גואל. ויכול להיות שהוא גואל אך לא אוהב. לא. הוא גם אוהב וגם גואל. זו הקדמה לק"ש. אתה לא יכול לומר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד אם אתה לא אומר קודם אוהב את עמו ישראל ובוחר בעמו ישראל באהבה. ומה זה קשור אמונה בה' לאוהב את עמו ישראל? כי אתה מאמין בה' שכוייח, אבל באיזה ה' אתה מאמין? שם אלוהים של בודהא או אלוהים של נוצרים? או של מי? אולי אלוהים אכזרי? אולי כזה שמספק הנאות? באיזה אלוהים אתה מאמין? כדי לומר לפני שאני אומר שמע ישראל אני צריך להסביר מי הוא. הוא הבוחר בעמו ישראל באהבה, הוא אוהב את עמו ישראל.

אורחות חיים כתר ראש אומר שזהו יסוד כל האמונה כי כשאתה אומר אוהב את עמו ישראל וממצרים גאלתנו "תקיים בלבבך הייחוד השלם..." האלוהים שאני מאמים בו זה הבחור בעמו ישראל באהבה, ולכן אתה גם אומר שמע ישראל, ולא שמע סתם אדם, אלא ישראל!

הרישא של השאלה טובה- מה כ"כ מיוחד בניסי יציאת מצריים שאנחנו מזכירים אותך בכל הזדמנות? אך ההמשך שלה כפי שהסברנו הוא חירוף וגידוף.