שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: למה מברכים על הדלקת הנר בבית הכנסת תמה החכם צבי מובא בבאר היטב על השו"ע שכותב שמברכים? וגם מבואר בשערי תשובה. שהרי בגמ' לא כתוב להדליק בבית הכנסת אל שזה מנהג. והרי, השו"ע פוסר כרמבם שעל מנהג לא מברכים. כגון הלל בר"ח. שהרמב"ם אומר לא לברך משום שזה מנהג, ואתה לא יכול לברך "אשר.. וציוונו". ואיך זה שמברכים? שהרי זה מנהג. וזה קושיא לספרדים שהרי אשכנזים מברכים על הלל בר"ח.

תשובה: אומר בנו ומתרץ קושיית אביו- שכאן זה מיוחד, כי המצווה היא בגלל פרסום הנס, אם אתה לא מברך אז זה לא פירסום הנס, שתמיד מדליקים נרות בבית הכנסת, ולכן כיוון שההדלקה היא בגלל פירסום הנס, ובלי ברכה זה יראה הדלקה רגילה, ולכן גם כאן יודה הרבמב"ם שצריך לברך. הגריז בהלכות ברכות תמה על דבר אחר- למה ביוט שני של גלויות וביו"ט השני של ר"ה מברכים? שהרי מכח מה עושים יו"ט שני? שהרי יש לך לוח ואתה יודע..

ואומר הירושלמי שצריך להמשיך במנהג אבותיכם. ויוצא שיום שני של גלויות וגם בא"י מברכים "אשר קידשנו.." על מצוות החג. תירץ הגריז- שיש 2 סוגי מנהגים: יש מנהג שמחדש חפצא במצווה ויש מנהג שלוקח חפצא דמצווה קיים ומרחיב אותו מכח מנהג על הגברא. כלומר, לומר הלל בר"ח- מה פתאום? מה זה קשור להלל?! גמ' פסחים- הלל זה על גאולה ואיזה גאולה יש בר"ח, אלא שזהו יום של חג ושמחה אז אומרים הלל. זהו הלל ממש שונה, והעובדה שלא אומרים הלל שלם, כלומר זה הלל אחר. אסור לומר הללו עבדי ה'? לא. מותר. אבל לא כל יום, שלא יחרף שם ה'. כלומר המנהג חידש חפצא של מצווה ועל זה אי אפשר לומר "אשר קידשנו.

ויום טוב שני של גלויות- זה ספק של תורה, ואחרי שהמנהג קובע שאתה צריך לעשות יו"ט שני- אז היום השני הוא ממש מצווה, אלא שהחיוב הוא בא מכח מנהג, אך אחרי שישנו חיוב- זוהי מצווה. איך בכלל מברכים אשר קידשנו על נרות חנוכה? מתרצים זאת חכמים בגמ' 2 תירוצים: 1. לא תסור. 2. שאל אביך ויגדך. נהגו. ועל מה שנהגו מברכים. אבל איפה זה כתוב בתורה "אשר קידשנו"? "..וציוונו לשמוע לזקנים ולקיים את המנהגים". זה מה שה' רוצה, שאקיים מה שחכמים ציוו, ושאקיים את המנהגים הטובים שישנם באומה. רש"י אומר מה הטעם שהספרדים לא מברכים על מנהג? רש"י אומר כי אין בזה לא תסור. כל זה מובא בגריז.

אבל הגרי"ז אומר שהרמב"ם סובר שגם על המנהגים יש אל תסור, ומניין לו? הוא מביא ה. ממרים שהסנהדרין פוסק על מנהגים. כלומר, שהמנהגים נכללים בלא תסור. ולמה לפי הרמב"ם לא נברך "אשר קידשנו.."? אומר הגריז שהרמבם הסביר זאת בה.חנוכה ומגילה- שתיקנו ברכות תיקנו על מצוות ולא תיקנו על מנהגים. לא בגלל שיש חסרון לא תסור, אלא לא תיקנו ברכות. חכמים לא תיקנו על הכל ברכות. יש הרבה כללים אצל חכמים.

סיכום: אנחנו לא יודעים. אחרי שיש ברכות אנחנו יודעים על מה מברכים ועל מה לא. מצוות שבין אדם לחבירו- לא תיקנו ברכות. "ליישב ארץ ישראל" גם לא תיקנו. ועיין בערך ברכה באנציקלופדיה התלמודית. וכך אומר הגריז- שלא תיקנו על זה ברכה, בגלל שזהו חידוש בחפצא. אם כן לפי רשי אין לא תסור במנהגים- ולכן ברור למה ספרדים לא מברכים כי אי אפשר לומר וציוונו. "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" הקב"ה רוצה שתשמע לחכמים. ולשיטת הרמבם שלא תסור כולל את המנהגים- אם אתה לא מקים את המנהג אתה עובר על דברי חכמים, אך אין ברכה משום שחכמים החליטו שלא לתקן לזה ברכה, ואע"פכ אם לא עשית זאת עברת על לא תסור. כך מתרץ הגריז למה ביו"ט שני מברכים. שזהו לא החיוב אלא קיום המצווה. החיוב של יוט שני של גלויות הוא מכח מנהג, אך שאתה מקיימו אתה מקיים מצווה, כלומר המנהג הרחיב את המצווה. זה לא יש מאין.

הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת זה אותה המצווה- פירסום הנס. יש יותר פרסום הנס בבית הכנסת שכן יש שם המון אנשים. אבל חכמים לא אמרו בבית הכנסת?!הם אמרו שזה בשביל פירסום הנס ובבית הכנסת יש הרבה פירסום הנס. חכמים אמרו איפה תעשה פירסום הנס? בבית. ולמה דווקא בבית? איפה אתה רוצה שיתקנו בבית הכנסת?

לפעמים יש ולפעמים אין לפעמים רחוק וכן הלאה ולכן תיקנו בבית. ונהגו להדליק גם בבית כנסת, זה אותה המצווה רק בהעלמת פרטא קטן- שזה לא בית. עיקר המצווה זה פירסום הנס או עיקר המצווה זה בית? העיקר זהו פירסום הנס. כשמלדליקים בחוץ- בכלל לא רואים את זה מהבית אלא שזה צמוד לבית. ועובדה שמי שיש לו 2 פתחים לבית מדליק פעמיים, בגלל חשד. בגלל חשד מרחיבים את המצווה?! אלא שסיבת ההרחבה זה החשד, אך אחרי שאנחנו מרחיבים זה הרגיל. ולכן גם בבית הכנסת מדליקים כי הטעם העיקרי הוא פרסום הנס.

וכך מתורצת השו"ע. בשות יביע אומר יש לו תשובה ארוכה על דבר זה.