שיעורי הרב שלמה אבינר

זה לא מוזכר בגמרא ובראשונים וברמב"ם ובשו"ע, ולא באחרונים. אע"פ שר' יוסף קארו בעצמו היה נוהג צומות כמבואר בספר מגיד מישרים. אבל לשאלה האם לצום או לא יש 2 צדדים:

א. דברי הארי ז"ל שלא נפסקו הם לא מחייבים, הם הדרכות ליחידי יחידים, ולא בשביל כל אדם. אע"פ שבשוע עצמו תקסח צומות של צדיקים. רשימה של ימים ואין שם שובבים תט. על כל פנים אין זה מחייב, רק יחידים.

ב. אמרו תלמידי הבעש"ט לא רק שלא חייבים אלא לא לצום. לא מסיבות עקרוניות, שיש מי שאומר שצומות זה לא טוב, אלא מסיבות גופניות. שאנשים לא עומדים בזה וזה ימעט תלמוד תורה, ולימוד תורה זו מצווה ברורה וגדולה ומביאה הרבה ברכה ורוממות לאדם. ואם אדם צם אז הוא נחלש. הארי זל כתב כמה צריך לצום. בגלל עבירת תיקון הברית צריך פ"ד צומות וכן הלאה. זה קשה. מי שרצח צריך תתש"י צומות. אלה צומות קשים. אולי פעם אנשים היו חזקים, עכשיו הם לא יכולים.

כתב המגיד ממזריטש- אזהרה שלא להתענות בצומות וכך מובא בספר. וכן בעל התניא- "לא באלה חפץ ה' לא כן קיבלתי מרבותי הקדושים. האדמור מסוכוטוב בספר שם משמואל בפ.ויחי. במקום צומות תשנור תורה ומצוות, זה יותר טוב. ההולך בדרך התורה אמר הרבי מקוצק במקום סיגופים תלמד תורה, שלפעמים זה ממש קשה יותר מסיגופים וכן זה עדיף. לא שחולקים על הארי זל אלא אומרים שאנו לא יכולים

גם בא.התשובה- היה ראוי לצום כדי למרק את הכוח של היצר הרע, אבל יש לשקול את הכוח הנפשי והגופני של האדם. אבל מה יהיה עם היצה"ר? הקב"ה יעזור. אתה תעשה עד קצה היכולת, והשאר הקב"ה ישלים.

אם יש אדם גיבור וזה לא ממעט אצלו לא תפילה ולא תורה אז זה טוב ואין שאלה בכלל. אבל באופן פשוט זה ממעט, ועיין ביום צום ואפילו קצר ביותר יותר ממחצית בחורי הישיבה הולכים כפגרים, ובקושי מצליחים להזיז את עצמם.

היו שהציעו במקום זה תענית דיבור. תענית דיבור זה לא מוזכר בשום מקום. במשנה ברורה מובא שכתוב בספרים על התענית דיבור. מי שהרחיב את העניין הוא בעל קונטרס . וכך התפשטה תענית הדיבור בארץ. גם הנזיר היה מתענה תענית דיבור כל חודש אלול. אבל גם זה חידוש גדול. צריך לדבר. לדבר אבל לא לשון הרע. יש כל מיני גוונים- תענית שעות תענית שעות וכן הלאה. כמובן שמותר להתפלל בקול וכן ללמוד בקול. שכן לימוד תורה הוא הלימוד השלם. ע"פ הגרא על לימוד במחשבה מברכים, וע"פ השו"ע אין מברכים עליו. אבל גם השו"ע והגר"א מודים שלימוד בדיבור הוא לימוד שלם. להתפלל כן ללמוד תורה כן אז מה לא? דברים בטלים או דברי חול. מה זה דברי חול? לך למכולת. אבל זה מסובך. כשאנו לומדים תורה אנו מכניסים דברי חול, בלי כוונה, אלא שזה נכנס בתוך דיבורנו. זה מסובך מאוד לצמצם. הארי זל לא העביר דברי מוסר בבית הכנסת, שהוא ימשיך מתוך דברי המוסר לדברי חול. בבית כנסת אסור, בבית המדרש מותר.

הקיצור תענית דיבור זה גם המצאה חדשה. מי שרוצה יכול, אבל זה גם בא על חשבון דברים אחרים. לפעמים צריך לדבר. העצה היא להכין פתק "סליחה אני בתענית דיבור".

ואולי יקבל על עצמו בלי נדר? אפשר. תמיד זה טוב לקבל בלי נדר. אבל צריך לשקול, כמו שתענית זה מחליש את הגוף והנפש גם התענית דיבור מחלישה את האדם. אפשר לקבל על עצמו שלא לדבר לשון הרע, ולא דברי עלבונות ולא דברי ליצנות וכן הלאה וזה יהיה דבר גדול!