שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "המנון לנשיות (מאמר)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "לצערנו, תרבות המערב מבולבלת ומבלבלת, מבלבלת בין איש לאשה, מתכחשת למהות העצמית, סוברת שהכל...")
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־16:09, 4 בנובמבר 2019

לצערנו, תרבות המערב מבולבלת ומבלבלת, מבלבלת בין איש לאשה, מתכחשת למהות העצמית, סוברת שהכל הבנייה חברתית, שכאמור אין הבדל בין איש לאשה, חותרת לבנות גבר נשי ואשה גברית, חוזרת לחוויה האלילית המוזכרת בגמרא בשם דרכי האמורי: הוא בשמה והיא בשמו, כאשר בני הזוג מבצעים ביניהם החלפת זהויות בלילה. זהו סוג של לא ילבש, שאינו רק בביגוד, אלא גם בהתנהגות, גם בצורת הלימוד: איש לומד תורה כמו אשה, ואשה כמו איש. מרן הרב קוק כותב בספרו שמונה קבצים(א תקיד), שאיש הנעשה אשה זו תופעה עוד יותר מסוכנת מאשר אשה הנעשית איש. בין כך ובין כך, מי שיוצא מסכן, הוא הילד.

לא כן! הֶיֶה מה שאתה! גונב איש ומכרו. גונב ממנו את הגבריות. גונב אשה ומכרה. גונב ממנה את הנשיות.

כמובן גם באיש יש צד נשי, וגם באשה יש צד גברי. לכן הם מצליחים להתחתן. אך אין להגזים אותו ולנפח אותו.

ומהי נשיות? עדינות, רגישות, רכות. כמובן יש גם אלימות נשית. אך לא במקרה, כמעט כל פשעי שפיכות הדמים בוצעו על ידי גברים. אין זה משנה אם נשיות היא תופעה ביולוגית או תרבותית. אך זו עובדה. והגבר ניצל מהיות גרוע ממה שהוא, בזכות המרכיב הנשי שבו.

הפרסומת מציגה את האשה בצורה חיצונית, מעליבה, שקרית: יצור האוהב לפתות, הרוצה להיות מאוהב, המשתוקק להיות נראה. לא כן, נשיות היא אומץ, אך אומץ בלי אלימות, עוצמה בלי מלחמה, כח בלי קשיחות, מאבק בלי תוקפנות. זאת העוצמה של הנשים הצדקניות שהצילו את עם ישראל במצרים.

המאבק הפמיניסט במערב על זכויות נשים, שוויון, חופש, יש בו צד של אמת. הגברים הם גסים, מדכאים, שטלתנים, מתנשאים. אך יש להיזהר לא לאבד במאבק זה את הנשיות.

ומהי הנשיות? שלוש מילים: "אם כל חי". מילים מועטות האומרות את הכל. לא בכל נושא, יש צורך בריבוי מילים. זו קביעה אלהית, זו מתנה אלהית, יצור יותר משוכלל מהגבר, ושבזכותה הוא כבר לא לבדו, ובזכותה יש ילדים צומחים באושר. "חכמת נשים בנתה ביתה" (משלי יד, א).

האשה יותר הולכת עם ד' מאשר האיש. יש בה ענווה תמידית, ענווה עצומה, ענווה סגולית, היא אינה מחשיבה את עצמה, אינה מביטה על עצמה, דואגת לאחרים. אינה מדברת, מקשיבה. לא מרעישה, לא מחפשת לעשות רושם. אוהבת אחרים יותר מאשר את עצמה: אהבת ד' ואהבת הזולת.

בלי העדינות שלה, הרכות שלה, השירה שלה, העולם היה כולו גבריות, אלימות, כבדות, פרוזאיות.

גבר הינו מתנשא וחסר סבלנות. הינו מחפש עוצמה, מין, כסף, כבוד. כמובן, גם אשה עלולה להיות נגועה בכל אלה, אך היא מעדיפה אהבה, חיים טובים, אושר, לא שליטה אלא יכולת ויעילות.

גברים מנצחים על ידי מלחמה, נשים על ידי אהבה. לא משנה את זה מולד או נרכש, או אולי מורכב משניהם.

להרוס באלימות, הולך מהר, לתקן עם רוך, לוקח זמן. לחבק ילדים, לרפא לב שבור, לנחם. תמיד זמינה, תמיד רכה, ויחד עם זה חזקה ושקולה. אוהבת ללא תנאי. נושאת בעול, בשמחה. יודעת לצחוק, יודעת לבכות.

שמחה להיות צנועה. הצניעות אינה הכבדה עבורה, אלא אצילות. לא מעוניינת למשוך תשומת לב, להרעיש בצבעים, להרעיש ברשות הרבים.

נסיכה.

לא המציאות בונה את האשה, אלא האשה צובעת את המציאות בעדינות.

  • פורסם בשאילת שלמה 621