שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

המדינה שחיכינו לה- האם זו מדינתנו?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:47, 25 בינואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מ"מקור ראשון"]


האם זו המדינה שחיכינו לה?

על שאלה זו אנו משיבים: זאת בדיוק המדינה אשר קיוינו לה.

האם זאת הגאולה עליה דברו נביאינו? וזאת מנין לנו?

כיון שרבנו הגדול הרמב"ם, כותב בסוף הלכות מלכים שכל הענינים הנוגעים לגאולה, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. על כן, כשהדברים נהיים, הם בדיוק מה שציפינו, שהרי לא ציפינו לדבר מוגדר. רק ידענו באופן כללי, שעם ישראל יחזור לארצו, שהארץ שהיתה שממה - שוב תפרח. שתהיה לנו עצמאות, שאויבינו כבר לא יוכלו להכות אותנו ואם ינסו אז אנו נכה אותם שוק על ירך, שתורת ארץ ישראל תחזור. אך הפרטים אינם ידועים לנו, כמה זמן זה יקח, ובאילו סיבוכים נצטרך לעמוד. על כן , יתכן בהחלט שהגאולה באה בנתיבים לא צפויים, כדברי חז"ל שמשיח בא בהיסח הדעת, אם הכל מסתבך ומסתבך, אין להתייאש. נדע שרבונו של עולם לא עזב את עמו, וממשיך לקדם את תחית האומה. על כן, אין לנו להחליט מראש איך יהיו הדברים, פן ננחל אכזבות.

מעשה בחפץ חיים שאנשים התלוננו בפניו שהעם היושב בציון אינו עסוק בלימוד תורה. השיב להם: ראו מה כתוב ביחזקאל סוף פרק כח: "בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפוצו בם ונקדשתי בם לעיני הגויים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב. וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אותם מסביבותם". הרי קיבוץ גלויות, יש. בתים, יש. כרמים, יש. ישיבה לבטח, יש. על ישיבות לא מדובר, סיים החפץ חיים. כמובן, הוא מאד השתוקק שתהיינה ישיבות. בימינו ודאי היה שמח במה שיש ישיבות בארצנו, ישיבות נקים בכל מקום, בעיר ובכפר, וגם אולפנות. מרכז התורה עבר לארץ ישראל. אמנם, יש טוענים שאיננו יושבים לבטח בארצנו. אין כפיות טובה גדולה מזו. ארץ ישראל היא המקום היחיד בעולם בו אנו יושבים לבטח. נכון שלפעמים אויבינו מבחוץ ומבפנים מטרידים אותנו, אך אנו עושים שפטים בכל שאטים אותנו. יש שני אופנים של ישיבה לבטח. האופן האידיאלי הוא שגר זאב עם כבש, והזאב נהפך לכבש, ונעשה כולו עדין. אופן שני הוא שהכבש קונה לו אקדח, וכך מבטיח את בטחונו.

איננו יודעים פרטים ותאריכים. חכמים מוסרים לנו ציור שבא משיח, והיהודים אומרים לו: האיך אנו נגאלים, אין זה מתאים לחשבון, משיב להם משיח: הואיל והקדוש ברוך הוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט על החשבונות, כמו שכתוב מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שיר השירים ב ח), מקפץ על הקיצים ומדלג על החשבונות (שיר השירים רבה שם). אי אפשר להכניס בכח את מהלך הגאולה הכל כך מסובך בתוך מיטת סדום המצומצת של מחשבותינו.

אך ברוך השם, יש לנו מדינה. אילו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקים להודות. כמה זה נפלא שאנו עצמאיים ואין גויים מחליטים עבורנו. בעבר היה מצב נורא שגויים ישבו בארץ ישראל ויהודים בחוץ לארץ, ואותם גויים היו מחליטים איזה יהודי ייכנס לארץ, והיינו חשופים לפוגרומים ולשואות תחת שלטונם של עמים אכזריים.

יש אנשים שבמקום לשמוח, מתלוננים יומם וליל על כל מיני הפגמים שהם רואים במדינה. לא אמרו כלום, מלבד דבר אחד: טרם הגענו לגאולה השלמה וצריך להמשיך ללכת. היינו צריכים לקבוע יום עצמאות כל יום. נכון שיש צרות, אך יש לראות את הדבר בכלליותו. חז"ל אומרים שהיצר הרע דומה לזבוב. מסביר הגאון מוילנא שכוונתם ליצר של לשון הרע. אם חדר כולו נקי, אלא יש פרור של לכלוך, דוקא אליו מגיע הזבוב. כך יש חולניות נפשית להתעלם מכל מה שטוב ויפה ולהסתכל על כל פירורי הרע דרך זכוכית מגדלת. הרוב הוא טוב. יש לראות הכל בפרופורציה. זאת ועוד, כל צרותנו הן צרות של עם נגאל, של עם חרותי. משל למה דבר דומה, לאם שמצטערת מפני שילדה הקטן חולה, אך יש גרוע מזה, זו אשה עקרה, זו צרה נוראה. גלות זו צרה, פוגרומים זו צרה, שואה זו צרה, התבוללות זו צרה. כל יום מתבוללים חמש מאות יהודים, כלומר מאה חמישים אלף לשנה, ומליון וחצי כל עשר שנים. בארצנו, יש לנו "צרות טובות". אלפיים שנה התפללנו מתי סוף סוף תהיינה לנו צרות של עם חופשי בארצו. מתי סוף סוף תהיה לנו ממשלה שנוכל למתוח עליה ביקורת, ואפילו לפני קום המדינה היו לנו צרות, והרבה דאגו אם בכלל תקום המדינה. מה שקורה לנו עכשיו אינו נקרא צרות. על כל קושי קטן, יש מתיאשים ומפחדים ונלחצים. צריך לראות את כל המהלך הגדול. וגם אם יש בעיות בלתי פתירות, יש לדעת שלא כל בעיה ניתנת להפתר באופן מידי אלא יש להתאזר בסבלנות ולקוות שהעתיד יושיט פתרונות. על כן, מאז קום המדינה אנו במצב תדירי של שמחה. גם כשיש צרות, אין זה משבית את שמחתנו. בשוב ד' את שיבת ציון, היינו שמחים. אי אפשר למחוק את החיוך משפתינו. עם הבעיות אנו מתמודדים מתוך שמחה.

אשרינו שזכינו!


  • פורסם בשאילת שלמה 334