שיעורי הרב שלמה אבינר

הלכות ראש השנה לחייל (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הלכות ראש השנה לחייל

[מקורות – רשם מ"צ]


סליחות

ש: האם בלית ברירה אפשר לומר סליחות ביחידות?

ת: כן. מלבד שלוש עשרה מידות, שאין לומר או לומר במנגית טעמי המקרא (שו"ע או"ח תקפה א), וכן אין לומר כל הבקשות בארמית כגון רחמנא דעני (שבת יב ב. מ"ב תקפא ד. שו"ת יביע אומר א או"ח ל).


ש: ספרדי שאומר סליחות ביחידות, יכול לתקוע בשופר בשלוש עשרה מידות?

ת: לא. כי אינו אומר אותן דרך תפילה אבל יכול לתקוע בשופר בסוף התפלה.


ש: מתי לומר סליחות?

ת: אלו סדרי העדיפות לפי האפשרות:

א. בסוף הלילה (שו"ת אגרות משה או"ח ב קה. שו"ת יחוה דעת א מו).

ב. אחר חצות הלילה (שו"ת יחוה דעת שם).

ג. בבוקר לפני שחרית (ערוך השולחן או"ת תקפא ד).

ד. במשך היום, כגון מנחה (שו"ת יחוה דעת שם).

ה. לפני חצות הלילה (שו"ת אגרות משה שם. משיב מלחמה ב קלו. ועיין הליכות שלמה – מועדים פ"א הערה 9).


ש: חיילים שקשה להם לומר סליחות בגלל העומס הצבאי, מה יעשה?

ת: יקצרו אותם, ודי אפילו סליחה אחת וי"ג מידות (מלומדי מלחמה צ). וישתדלו במיוחד בשני וחמישי (ילקוט יוסף מועדים י).


ש: האם יש לשליח ציבור להתעטף בטלית בשעת סליחות?

ת: ספרדים לא. אשכנזים כן, ואם אומרים בלילה, אז לא יברך אז, וטוב שילבש טלית של חברו שעליו אין מברכים (מ"ב תקפא ו). אגב, אם טלית קטן נפסל, יש להורידו מיד, ואם אין זה אפשרי, יתן אותו מתנה לחברו ואז פטור מציצית.


ש: התחילו סליחות בעשרה ובאמצע יצאו חיילים ואין מנין. מה עושים?

ת: אין אומרים יותר י"ג מידות (הגר"ח קניבסקי באשי ישראל מה הערה נה) אבל אומרים קדיש בסוף הסליחות (מ"ב תקפא ד).


התרת נדרים

ש: חייל שלא יכול לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, יש תשלומים?

ת: כן. אפשר בכל זמן. גם בלילה. לספרדים נהגו בעשרה (ילקוט יוסף מועדים כב), אך אם אין, די בשלושה (שו"ע יו"ד רכח א).


טבילה ערב ראש השנה

ש: האם חייבים לטבול ערב ראש השנה?

ת: כן, נהגו (רמ"א או"ח תקפא ד).


ש: מתי זמן טבילה?

ת: אחרי הצהרים (מ"ב תקפא כו). ויש מתירים מהבוקר (עמק הלכה ב כה). וכן יש לנהוג אם צפוף מאוד במקוה אחה"צ.


ש: מה יעשה חייל שאין לו מקוה לטבול?

ת: ישפוך תשעה קבין שהם 12.5 ליטר (מ"ב תקפא כו) או מקלחת עם זרם חזק רצוף (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב).


מנין בראש השנה

ש: האם חייל רשאי לצאת לחופשה אם בגללו לא יהיה מנין?

ת: רשאי. הוא אינו אשם בזה (עיין מ"ב נה ע).


סימנים בסעודה

ש: חייל שאין לו כל הסימנים כגון תמר, רימון בסעודת ליל ראש השנה, מה יעשה?

ת: יקיים את המנהג כפי יכולתו (עיין שו"ע תקפג א-ב). אם יש חשש חרקים בפירות, לא יאכל.


זמן מוסף

ש: האם מותר להתפלל מוסף מוקדם?

ת: לכתחילה יש להתפלל מוסף אחרי שלוש שעות ביום, בערך 8:30 (שו"ע תקצא ח. מ"ב יד), אבל בלית ברירה אפשר להקדים (בשם הגר"א נבנצל).


תפלה מקוצרת

ש: חיילים שאין להם זמן עקב פעילות צבאית, מה המינימום שיש לומר?

ת: ברכות השחר, ברוך שאמר, אשרי, ישתבח (שו"ע או"ח נב א. מ"ב ה. ילקוט יוסף נב א-ג) עד סוף שמונה עשרה בלי פיוטים בברכות קריאת שמע, חזרת הש"ץ בלי פיוטים (שו"ע ורמ"א או"ח סח א), ואפשר גם שש"ץ יגיד יחד עם הציבור שלוש ברכות ראשונות בקול עם קדושה ואחר כך ימשיכו בלחש (רמ"א או"ח קכד ב. ילקוט יוסף שם ה). אם הזמן דחוק ביותר, אפשר במוסף לדלג על אמירת הפסוקים של מלכויות, זכרונות ושופרות (רמ"א או"ח תקצא ד. מ"ב י-יא).


שופר

ש: מתי אפשר לתקוע הכי מוקדם?

ת: יש לחכות שלוש שעות, אבל אם אי אפשר, אז מיד בנץ החמה. ובלית ברירה מעלות השחר (שו"ע או"ח תקפח א. מ"ב ב).


ש: אם אין זמן לתקוע, מה המינימום ההכרחי?

ת: יש לתקוע שלושים קולות (שו"ע או"ח תקצ א-ב). ואם הזמן דחוק ביותר, יש לתקוע עשרה קולות (קשרי מלחמה ד כח. ואין לברך כלל משום הספק. הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז אוירבך).


ש: מי שיש לו רק זמן קצר, מה עדיף שמונה עשרה בציבור או תקיעת השופר?

ת: תקיעת השופר, כי היא מן התורה, ויתפלל ביחידות (מ"ב תקצה ב). אך דין זה גם ביום שני של ראש השנה שהתקיעה מדרבנן (שם).


ש: האם בעל תקיעה מותר לו להתאמן בראש השנה?

ת: אסור כמו בכל שבת ויום טוב ומותר רק לשם קיום המצוה (שו"ע או"ח תקצו א).


ש: ובערב ראש השנה?

ת: נהגו לא לתקוע כדי להבדיל בין תקיעת מנהג ותקיעות חובה, אבל במקרה כזה מותר בחצר סגור (מ"ב תקפא כד).


ש: מותר לצאת מתחום אלפיים אמה להגיע לישוב בו תוקעים?

ת: התירו תחומין לחיילים (משיב מלחמה א ד).


ש: מותר לצרף שופר לנסיעת רכב בטחוני?

ת: מותר אם אינו מוסיף נסיעה (משיב מלחמה א ד. כחיצים ביד גיבור ב 42).


ש: האם מותר להצטרף לנסיעה בטחונית כדי לשמוע שופר?

ת: כן, אם אינו מוסיף נסיעה (משיב מלחמה ב כב. כחיצים ביד גיבור ב 42-41).


ש: חייל ששומר ושומע תקיעות מבית הכנסת יצא ידי חובה?

ת: כן. התוקע בבית הכנסת מתכוון להוציא מי ששומע בכל מקום שיהיה. ובתנאי שהשומע התכוון לצאת ידי חובה (שו"ע או"ח תקפט ט).


ש: ואם הוא בעמדה תת-קרקעית?

ת: יצא בתנאי ששמע את הקול עצמו לא מעורב בהד (שו"ע או"ח תקפז א).


ש: מותר לאכול לפני תקיעת?

ת: אסור. בשעת הצורך אפשר להקל, רק ינקוט באמצעים שלא ישכח (שו"ע או"ח רלב. תרנב).


ש: מה הדין אם דיבר באמצע תקיעות?

ת: אינו חוזר דיעבד אלא אם כן דיבר בין הברכה לתקיעות (שו"ע או"ח תקצב ג).


ש: מה אם באמצע תקיעות בעל התקיעה נקרא לתפקיד?

ת: מישהו אחר יחליפו באותו מקום. וכן אם תוקע לא מצליח לתקוע יותר (שו"ע או"ח תקפה ג).


ש: חייל שהגיע אחרי השקיעה יכול עדיין לתקוע?

ת: כן, תוך 13 וחצי דקות אחרי השקיעה, בלי ברכה.


תשליך

ש: האם אומרים תשליך בראש השנה שחל בשבת?

ת: ספרדים כן אם זה בתוך העירוב (שו"ת יחוה דעת א נו), אשכנזים דוחים ליום שני (מ"ב תקפג ח).


ש: האם מותר לטלטל מחזור מחוץ לבסיס כדי לומר בו תשליך?

ת: כן, אם לא חל בשבת (שו"ע או"ח תקיח א). גם מותר להחזיר את המחזורים (מ"ב תקיח ו).


ש: האם מותר להתרחק מן הבסיס עבור תשליך?

ת: עד אלפיים אמה, 1 ק"מ, ולא לצאת מחוץ לתחום (סידור צה"ל נוסח אחיד עמ' 758).


ש: באיזו שעה אומרים תשליך?

ת: אחרי מנחה, לפני שקיעה, אך אם לא ניתן, אפשר בכל זמן (רמ"א או"ח תקפג ב. מ"ב ח. כה"ח ל, לד).


ש: מה לעשות אם אין שום מקור מים?

ת: יש מתירים בשעת הדחק על יד גיגית מים או כיור עם מים (דרכי הלכה לגר"מ אליהו קכט כט. מקראי קודש יד ח). ויש אוסרים (קובץ הלכות תשרי בשם הגרי"ש אלישיב).


ש: מי שלא אמר תשליך ביום ראשון של ראש השנה, יש תשלומים?

ת: ביום שני (כה"ח תקפג לג. ילקוט יוסף מועדים לה), ואף בכל עשרת ימי תשובה (אשי ישראל מה הערה רכד).


  • פורסם בשאילת שלמה 245