שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

משלוח מנות לבת

ש: מאיזה דין אין לבן לשלוח משלוח מנות לבת?

ת: התרחקות. קצשו"ע קנב ח.

משלוח מנות שנתכוון השולח לצאת בו יד"ח מתנות לאביונים

ש: השולח לחבירו משלוח מנות כדי שלא לביישו והייתה באמת כוונתו בתורת מתנות לאביונים, האם יצא ידי חובת מתנות לאביונים?

ת: כן. יש לו מעשה וכוונה. ראיתי כתוב שהמצווה העיקרית היא מתנות לאביונים. הנביאים תקנו גם משלוח מנות כדי לתת מתנות לאביונים במסווה של משלוח מנות כדי שלא יתביישו (וכן ראיתי באפריון עה"ת לרבי שלמה גאנצפריד על פרשת זכור).

למקורות נוספים לחץ כאן

משלוח מנות למי שלא יברך

ש: מותר לתת משלוח מנות למי שידוע לנותן שלא יברך על המזון?

ת: מותר, כי זה לא מידי (ועי' בה"ט קסט סק"ד בשם הב"ח). גם תולים אולי לא יאכל או אולי יעביר למישהו אחר שיברך (משנה גיטין ה ט). הגרש"ז אוירבך פסק שמותר לתת משלוח מנות למי שאינו מברך כדי לקרב לבם למצוות משום שוודאי מצווה גדולה היא (הליכות שלמה עמ' שלה הערה 31). עדיף עוגה מאשר לחמנייה, כי הברכה האחרונה על הלחמנייה היא מן התורה. וכן עדיף לא לשלוח חלבי שמא יאכל אחר כך בשר.

[ועיין שו"ת שבט הלוי (א לז. ח קסה אות ז) על נתינת מזון למי שלא יטול ידיים, ומציע שיודיעו לברך. ובשו"ת משנה הלכות (יח שפז), כתב הג"ר מנשה הקטן להגר"א גרינבלט בעל שו"ת רבבות אפרים: "בדבר שאלתו, שבמקומו מחלקים משלוח מנות להרבה משפחות, וישנם ביניהם גם כאלו שאינו מברכים על המשלוח מנות וגם אוכלים בגילוי ראש, אם מותר לחלק לכולם, ואם לאו יצא בקול קורא שזה אסור, ולא יעבור משום לפני עיוור. ונראה לפי עניות דעתי שיפה עושים ואין בזה איסור, דקיי"ל (ב"מ עח ב ושו"ע או"ח תרצד ג) אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל מי שפושט יד ליטול נותנים לו. ומיהו לעצה טובה, אולי היה כדאי לאלו שמחלקים לאותם שבעוונותינו הרבים אינם יודעים לברך, שיכניסו שם מכתב קצר לבקש מהמקבלים לברך על המאכלות ברכה ראשונה ואחרונה ולכתוב להם איזה ברכה מברכים. אולי יהיה זה לתועלת לכמה מהם שיברכו על המאכל, כך נראה לפענ"ד". כן בשו"ת אות חיים (א לט) לרב חיים היימליך, דומ"ץ בק"ק "עדת ישראל" במלבורן, מביא בנידון דידן שאפשר לשים במשלוח מנות נייר עם הברכה על כל מין ומין כעצת השבט הלוי - מ"צ].

ספר או בגד למשלוח מנות

ש: במשלוח מנות אפשר להביא ספר או בגד?

ת: לא. רק מאכל או משקה (שו"ע תרצה ד מ"ב סק"כ). אבל אפשר להוסיף (ומספרים שבעל הטורים כתב את פירושו על החומש בליל פורים לתת לאביו משלוח מנות, ויש מספרים שלפני שהטור התחתן, חותנו אמר שהוא לא יכול להיות חתנו כי הוא רק יודע הלכה, לכן ישב הטור כל אותו הלילה וכתב פירושו על התורה. ושני הסיפורים קשים כי הפרפראות שנדפסו הם רק חלק קטן מפירוש ארוך. ורבי שלמה אלקבץ שלח פירושו על מגילת אסתר 'מנות הלוי' לכבוד בית חמיו, משום שלא היה בידו אפילו פרוטות מעטות. והגר"ח קניבסקי והגרב"ד וינטרוב, כשלמדו בחברותא בישיבת לומז'א בפתח תקוה, שלחו משלוח מנות להגרא"מ שך עם קושיא על כל מסכת בש"ס. סכותה לראשי א רל. מנחת תורה כו - מ"צ).

סעודת ליל פורים

ש: האם גם בליל פורים יש לעשות סעודה?

ת: להרבות קצת. שו"ע או"ח תרצה א מ"ב סק"ג.

ש: בשר?

ת: לא חייבים. ויש שאמרו שלא לאכול בשר כדי שלא יטעו לחשוב שזו סעודת הפורים. והכל כפי מנהג המקום. שעה"צ שם אות יב.

דין מוקפת חומה ביריחו

ש: לעיר יריחו יש דין של מוקפת חומה בפורים, דהא נפלה בימי יהושע בן נון? היא לא מופיע ברשימת ספק ערי מוקפות חומה בלוח ארץ ישראל.

ת: לא (וכן השיב הגר"ח קניבסקי. שאלת רב ח"ב עמ' שפב – מ"צ).

פורים בבית אל (א)

ש: מתי יש לקרוא את המגילה בבית אל?

ת: י"ד. ברור שבית אל העתיקה לא הייתה שם.

[וכתב הגר"ש ישראלי (תחומין ח"א עמ' 123) שיש לקרוא רק בי"ד. וכ"כ הג"ר זלמן ברוך מלמד, רב היישוב בית אל וראש ישיבת בית אל, והביא שכן הורה לו הגר"א שפירא (תחומין ח"א עמ' 134). הגר"מ אליהו (תחומין ח"א עמ' 112, 127) והגר"ע יוסף (שם עמ' 120) סוברים שיש להחמיר לקרוא בשני הימים, שדינה כערי הספקות. הג"ר שלמה גורן (תרומת הגורן ח"א סי' קלט. מקראי קודש להרב הררי בנספח יז) והרב יואל אליצור (תחומין ח"א עמ' 118-109, 136-135, ובספרו כי שרית) סוברים שיש לקרוא ביום ט"ו בלבד, שלפי הארכיאולוגים היא סמוך ונראה לבית אל העתיקה. ונהגו שם כמו דעתם של הרבנים המקומיים – מ"צ].

פורים בבית אל (ב)

ש: האם העובדה שמהר הארטיס בבית אל רואים את בתי הגבעה הצרפתית, הר הצופים, גשר המיתרים ועוד, לא משנה את הקביעה שבית אל דינה כפרזים?

ת: לא. אין סמוך ונראה לערים חרבות.

פורים בשכונות ירושלים

ש: מתי עושים פורים שכונות ירושלים כגון רמות, הר חומה, הר נוף?

ת: יש אומרים בי"ד בגלל שאינן מחוברות, ויש אומרים ט"ו כי הן אחת מבחינה עירונית וכן מבחינת העירוב. זו דעת רוב חכמינו, הרבנים הראשים של ירושלים, הג"ר משאש והג"ר קוליץ, וכן הג"ר שפירא, הג"ר אליהו, הג"ר ישראלי, הג"ר אוירבך וכן נהוג (עיין מקראי קודש להרב הררי ה, יא).

פורים בקבר רחל

ש: האם פורים בקבר רחל חל בי"ד או בט"ו?

ת: מחלוקת. יש אומרים י"ד, כגון הרב עמאר והרב אריאל אדרי, ויש אומרים ט"ו, כגון הרב יעקב יוסף. יש אומרים לקרוא בשני הימים ולברך בט"ו, כגון הרב עדס. אין כאן סברא של עירוב מיסי העיר, כי השטח בתחום מנהל אזרחי של צה"ל.

[ואמר לי הגר"א נבנצל שיש לקרות בט"ו – רשם מ"צ.]

משלוח מנות ע"י שליח

ש: האם חייבים לשלוח משלוח מנות ע"י שליח?

ת: יש אומרים כן (שו"ת בנין ציון א מד. מובא במ"ב תצה יח), אבל רוב הפוסקים אומרים שלא צריך (וכן אמר החזו"א שאין צריך שליח למשלוח מנות. דינים והנהגות ממרן החזו"א כב ח. אורחות רבנו ג נג. הליכות שלמה יט הערה מד. שו"ת אז נדברו ה מ. שו"ת אבני ישפה א קלג. והסביר הגראי"ל שטיינמן בשיעורים על הפסוק "והמשלח את השעיר לעזאזל", שהנה הפסוק קורא לו משלח אף על פי שהוא הולך בעצמו עם השעיר, ומשמע שאפשר לקרוא משלח לא רק כששולחים על ידי שליח, וכדעת החזו"א. אעלה בתמר – מתורת החזו"א עמ' לה-לו).

[והרבי מסטמאר מסביר סברתו של הבנין ציון, שיש לומר שכשאדם אינו לפניו ושולח משלוח מנות ע"י שליח, זה הוא אות זכרון שדעתו עליו שמתוך כך זוכרהו, אבל אם הוא לפניו ונותן לו, אין ניכרת אהבתו, כי זכרו רק כשראהו. שו"ת דברי יואל סד אות ב – רשם מ"צ.]

מיסים על משלוח מנות

ש: כתוב בספר ובחרת בחיים (עמ' סח) של הרב חיים ראזעבערג, שהגר"י קמנצקי נהג להפריש מיסים לממשלת ארצות הברית אף ממשלוח מנות (מובא בשו"ת רבבות אפרים ו, שפט). האם גם אנו צריכים לנהוג כך?

ת: לא חייב. הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה.

[בדומה לזה פעם נשאל הרב, האם כהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן? וענה: "לא. זו מתנה, והיא נדירה” – רשם מ"צ.]

סעודת פורים בערב שבת

ש: מתי קובעים את סעודת פורים כשחל פורים בערב שבת?

ת: אנו מבינים שצריכים להיכנס לסעודת שבת בתיאבון. לכן, קיימים שלושה פתרונות:

א. הרמ"א (או"ח תרצה, ב) אומר שיש לאכול לפני חצות. הפתרון הזה הינו 'חלק' מבחינה הלכתית, אבל יש בו בעיה מבחינה מעשית, שהרי אנשים עסוקים במשלוח משלוח מנות וכו'.

ב. לאכול אחרי חצות, אבל אז צריך להתפלל קודם מנחה, כי לא נכנסים לסעודה גדולה לפני שמתפללים מנחה. יש אומרים שצריך לסיים את הסעודה כשלוש שעות לפני השקיעה ואף לא לאכול יותר מדי כדי שישאיר מקום בבטן. הפתרון הזה נוח לאנשים מבחינה מעשית, אבל יש בו בעיה מבחינה הלכתית, שהרי נכנסים לשבת בבטן מלאה ובשכרות. אמנם יהודים מצפון אפריקה נהגו כל ערב שבת לקיים סעודה שנקראת "בואי כלה", לפני שהלכו לבית הכנסת, ואף אחד לא אמר שנכנסו לשבת כשהם שבעים.

ג. מוזכר בריש פרק ערבי פסחים (ק, א) ובשו"ע (או"ח רע"א, ד) בהלכות שבת על מה שנקרא "פורס מפה ומקדש". כלומר, עושים סעודה אחת גדולה וכפולה שהיא גם סעודת פורים וגם סעודת שבת, כך לא נכנסים לשבת שבעים, כי היא סעודה אחת. כך עושים: מתפללים מנחה, אוכלים סעודת פורים, כשמגיע זמן של קבלת שבת (כארבעים דקות לפני השקיעה בירושלים, עשרים וחמש דקות לפני השקיעה בתל אביב וכן הלאה) מפסיקים את הסעודה, מדליקים את נרות השבת, מקבלים את השבת, ניתן גם לומר "לכו רננה" וקבלת שבת, לוקחים מפה ומכסים את הלחם, עושים קידוש על היין באמצע הארוחה אבל לא מברכים בורא פרי הגפן שהרי כבר ברכנו על היין וסומכים על הברכה שברכנו לפני כן, אוכלים לפחות כביצה פת כדי שיהיה סעודת שבת , גומרים את הסעודה, מברכים ברכת המזון עם רצה אבל לא עם 'על הנסים', ואחר כך מתפללים ערבית. יש פוסקים שאומרים ששיטה זו טובה לכתחילה, יש אומרים שרק בדיעבד יש לעשות כן. מה זה בדיעבד? אוכלים סעודת פורים והיא נמשכה לתוך השבת. האריז"ל אמר שלא לעשות כן לכתחלה משום שצריך לעשות לפי הסדר, קודם ערבית ואחר כך קידוש. סיכום השיטות: לפני חצות, אחרי חצות וע"י הצמדת שתי הסעודות.

[ועיין שלחן רבותינו (עמ' רנב) שמביא מלוח תמידים כסדרם (תשס"ה): יש נוהגים גם השנה (כשחל פורים בעש"ק) להמשיך סעודתם (של פורים) לתוך הלילה, וכשקידש היום צריכים להפסיק בפריסת מפה ולקדש וכדלהלן (עי' מג"א תרצה סק"ט), אמנם ע"פ קבלה אין נכון לעשות כן, שמהפך הסדר הנעשה בליל שבת שמתחיל מקבלת שבת ועברית ואח"כ קידוש (כה"ח רעא ס"ק כב), וכן בבעלזא לא נהגו לעשות כן כלל.]

ש: וראיתי בשיחות הרב צבי יהודה (ח"א עמ' 301-300) שמרן הרב קוק הקדים סעודת פורים קצת מהרגיל בפורים שחל בערב שבת, אבל יש הרבה פוסקים שאומרים שעדיף בבוקר. איך לנהוג?

ת: אכן עדיף בבוקר, אך לא חייבים.

אבל בפורים

ש: מה ההלכה אומרת לגבי אבל בחג פורים?

ת: אסור במסיבת פורים. סעודת פורים במסגרת המשפחתית. אסור לאחרים לשלוח אליו מנות אך הוא חייב לשלוח (אמנם הגר"ע יוסף פוסק שמותר לשלוח משלוח מנות לאבל. ילקוט יוסף אבלות מג ז).

שתיה בפורים

ש: האם אדם חייב לשתות בפורים אם עקב זה יעשה שטויות?

ת: לא. נביאים ראשונים לא ציוו אותנו אלא לשמחה של הודאה לד' ולא של הוללות וסכלות. ואין עושים מצוה על ידי עיברה, כגון ביטול תפילה. ביה"ל תרצה בשם מאירי וחיי אדם. נ"י ומהרש"א מגילה ז ב. פס"ת תרצה ד. אלא במצב זה רק ישתה יותר מהרגלו

[וסיפר הג"ר עקיבה יוסף שלזינגר: "שמעתי מעשה מהרמ"א ז"ל אשר מת בן ל"ג שנים ומת בל"ג בעומר ועשה ל"ג ספרים והספדן סיפר עליו ל"ב שבחים והיה מצטער עצמו למצוא עוד שבח אחד להשלים מנין ל"ג עד שבא זקן אחד ואמר שמנהג רמ"א ז"ל היה בכל פורים ללבוש פרצוף ולהנכר עצמו בבגדים אחרים וצעק בכל בית צו מעריב בזמנו, וזה היה שבח ל"ג שלו" (לב העיברי דף ב עמוד ב בהערה). וסיפר הסטייפלר שפעם אחת השתכר בפורים, ואחר כך החליט להימנע מזה. אשכבתיה דרבי א קסד. עיין שו"ת שאילת שלמה א רעד, רפו. ג קנט. ד קל – רשם מ"צ.]