שיעורי הרב שלמה אבינר

הלכות סוכות לחייל

[מקורות – רשם מ"צ]

סוכה

זמן בניית סוכה

ש: מתי יש לבנות סוכה?

ת: זריזים מקדימים (רמ"א או"ח תרכה א. כה"ח סק"ה). ויש נוהגים במוצאי יום הכיפורים להתחיל אך לא חייבים (רמ"א או"ח תרכד ה. ילקוט יוסף מועדים קיח).

ש: מי שלא הספיק או מגיע למקום חדש בחול המועד, מותר לבנות אז סוכה?

ת: כן (שו"ע או"ח תרלז א). אך למעט במלאכות דאורייתא כמה שאפשר (כה"ח סק"ד).

ש: מותר לפרק סוכה בחוה"מ ולהחזירה לאפסנאות?

ת: לא, בגלל איסור מלאכה ובזיון המצוה, אלא אם כן היחידה עוברת למקום אחר (באהלה של תורה ב פט. הלכות צבא עג ו-ז).

ש: האם סכך שעף ביום טוב מותר להחזירו?

ת: אסור מדין בונה (מ"ב תרלז סק"א. כה"ח סק"ה. המ"ב התיר על ידי גוי, אך כה"ח אסר).

גודל סוכה

ש: מה הגודל המזערי של סוכה?

ת: 7X7 טפחים = 56 ס"מ (שו"ע או"ח תרלד א). גובה 10 טפחים = 80 ס"מ (שו"ע תרלג ח. ילקוט יוסף מועדים קכ).

מקום סוכה

ש: באיזה מקום יש לבנות סוכה?

ת: תחת השמים ולא תחת מרפסת או עץ (שו"ע תרכו א. מ"ב סק"א). ולא במקום בו יש ריח רע או זבובים ויתושים שמפריעים לחיות (שו"ע ורמ"א או"ח תרמ ד).

ש: האם מותר לבנות סוכה על גבי רכב?

ת: כן. אם יש שיעור והיא יציבה (שו"ע או"ח תרכח ב), והיא כשרה גם בשעה נסיעה (שעה"צ שם ס"ק יא. ילקוט יוסף מועדים קכא). מותר לעלות בשבת ויום טוב אם אין זה גורם לפעולות חשמלות (עיין שו"ע או"ח שח ג שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו).

דפנות הסוכה

ש: כמה דפנות צריך?

ת: שתי דפנות שלמות, ובשלישית יש כמה דינים להקל (שו"ע או"ח תרל ב-ג. מ"ב ס"ק יח).

ש: מאיזה חומר אפשר לעשות דפנות?

ת: מכל חומר, עץ, קיר של בית, קירות של תעלת קשר, או רכב (שו"ע או"ח תרל א).

ש: מה הגובה המזערי של דופן?

ת: 10 טפחים = 80 ס"מ (שו"ע או"ח תרל ט).

ש: האם מותר שיהיו בדפנות רווחים פתוחים?

ת: כן. פחות מ"לבוד" = 3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרל ט).

ש: האם אפשר לעשות דפנות מבד?

ת: כן. יש מחמירים למתוח חבלים במרחק פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ בגלל שהדפנות תמיד מתנדנדות. אבל מן הדין די שתהיינה קשורות היטב בלי אפשרות של ניתוק (שו"ת אגרות משה ה מ אות ב. חזו"א או"ח עז סק"ו. שו"ת משנה הלכות ה עז. שו"ת שאילת שלמה ד קכו).

סכך הסוכה

ש: ממה עושים סכך?

ת: מן הצומח בתנאי שהוא תלוש ולא כלי או דבר שהיה חלק הכלי כגון כסא או סולם (שו"ע או"ח תרכט א).

ש: האם אפשר לעשות סכך מקרשים?

ת: כן. אפילו שמשו לבניין, כי בית אינו כלי. אבל בתנאי שהם רחבים פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח).

ש: מותר להשתמש בסכך שריחו רע?

ת: לא (שו"ע או"ח תרכט יד).

ש: מותר סכך שנושר כל הזמן ומפריע?

ת: לא. אבל אפשר למתוח יריעת ניילון סמוכה לו (שו"ע או"ח תרכט יט).

ש: מותר סכך לנצח?

ת: כן. עדיף שיהיה מחובר בחוטי פשתן, אבל כשר גם אם אלו חוטי ניילון וכדומה (הליכות שלמה ח ה. שו"ת שבט הלוי ו עד. שו"ת אז נדברו ב סו. ויש החמירו: הגר"מ אליהו והגרי"ש אלישיב).

ש: כמה סכך צריך?

ת: צילתה מרובה מחמתה, שהרוב יהיה סכך (שו"ע או"ח תרלא א).

ש: מה דין סוכה שיש בה חור גדול 3 טפחים = 24 ס"מ?

ת: אם הוא לא פוסל את הסכך, העיקר לא לשבת תחתיו (שו"ע ורמ"א או"ח תרלב ב. חזו"א או"ח קמד ה. שו"ת יביע אומר ד או"ח מט).

ש: מה אם יש מקום בו הסכך מאוד דליל?

ת: כנ"ל (רמ"א או"ח תרלא ב. מ"ב סק"ד).

ש: מה עושים קודם, הדפנות או הסכך?

ת: הדפנות קודם. אם הניחו את הסכך לפני שבנו דפנות, להרימו את הסכך ולהניחו שוב (רמ"א או"ח תרלה א. מ"ב סק"י. ילקוט יוסף מועדים קלב).

ש: מותר להניח סכך תחת רשת?

ת: בתנאי שרוב הרשת פתוח, חמתה מרובה מצילתה. לכן תחת רשת הסוואה אסור, כי צילתה מרובה מחמתה (שו"ע או"ח תרכו א. מ"ב סק"א).

ש: מותר להניח סכך על גבי פרגולה?

ת: בתנאי א. שרוחב הקורות פחות מ-4 טפחים = 32 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח. מ"ב תרכו ס"ק יז. כה"ח לא). ב. שהרווח ביניהן גדול מרוחב הקורות, חמתה מרובה מצילתה (שו"ע או"ח תרכו א. תרלא ט. שו"ת באהלה של תורה או"ח פה).

ש: האם מותר להשתמש בפרגולה כסכך?

ת: כן בכמה תנאים:

א. הקורות הונחו אחרי הדפנות (רמ"א או"ח תרלה א. ילקוט יוסף מועדים קלב).

ב. רוחבן פחות מ-4 טפחים =32 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח).

ג. הרווח בין הקורות קטן מרוחב הקורות. צילתה מרובה מחמתה (שו"ע או"ח תרלא א).

ד. לפתוח את הברגים שמחזיקים את הקורות כדי שיהיה לסכך דין עראי (עיין שעה"צ תרלג ו. ילקוט יוסף מועדים קכו. שו"ת באהלה של תורה או"ח פה).

ה. אם הפרגולה לא נעשתה מראש לשם סכך אלא לשם צל, זו "סוכה ישנה", לכן להרים את הקורות ולהניחן (שו"ע או"ח תרלו א).

ש: האם מותר להניח את הסכך על מסגרת ברזל?

ת: לא לכתחילה מדין מעמיד שצריך בעצמו להיות כשר לסכך, אלא להניח עליה נסרים דקים (שו"ע ורמ"א או"ח תרכט ז. מ"ב ס"ק כב. מ"ב תרל ס"ק נט. ילקוט יוסף מועדים קל).

ש: האם מותר לייצב את הסכך בחוטי ניילון, אזיקונים או מסמרים?

ת: לא לכתחילה מדין מעמיד (מ"ב תרכט ס"ק כו. כה"ח ס"ק נו).

ש: האם מותר להניח על הסכך כלי מתכת או עץ?

ת: לא, כנ"ל. אלא קורות עץ (ילקוט יוסף מועדים קל. שו"ת באהלה של תורה בפח).

ש: ואם הסכך עלול לעוף ואין לו דבר אחר כדי לייצב אותו?

ת: מותר בשעת הדחק (שו"ת בצל החכמה ה מד). מה שמותר דיעבד, מותר לכתחילה בשעת הדחק.

שינה בסוכה

ש: האם חייבים לישון בסוכה?

ת: כן גם שינת עראי (שו"ע או"ח תרלט ב).

ש: האם מותר לישון באוטובוס?

ת: כן. כי אדם גם נרדם כן מחוץ לביתו הקבוע. תשבו כעין תדורו (עיין הליכות שלמה סוכות ט יז).

ש: ומה אם אדם נרדם בבית הכנסת וכדומה?

ת: אין חובה להעירו. כנ"ל (שם).

ש: האם מותר לישון תחת השולחן?

ת: אם הוא בגובה פחות מ-10 טפחים = 80 ס"מ (מ"ב תרכז סק"ג. כה"ח סק"ה).

ש: מה הדין אם קשה לישון בסוכה, בגלל רעש, חום, זבובים, רוח חזקה, גשם?

ת: פטור. תשבו כעין תדורו. מצטער פטור. אבל מראש יש לבנותה במקום ראוי (שו"ע או"ח ורמ"א תרמ ד. ביה"ל מפני הרוח).

ש: האם חייל חייב ללכת למרחק כדי לישון בסוכה.

ת: אותו מרחק שהיה הולך כדי לישון בביתו. תשבו כעין תדורו. אבל אם זה טורח עבורו, או יפגע בכושרו הצבאי, פטור כי העוסק במצוה פטור מן המצוה (שו"ע או"ח תרמ ז. מ"ב ס"ק לו, לח. כה"ח ס"ק סד).

ש: האם חייל בפעילות צבאית חייב בסוכה?

ת: פטור, כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, אלא אם כן יש לו סוכה בלי טרחה (שו"ע או"ח תרמ ח. מ"ב ס"ק מו).

ש: האם מותר לחייל להישאר בחג במקום בו יש סוכה אם אחר כך יצטרך לנסוע בחג לתפקיד צבאי?

ת: כן. כי מותר לאדם להיכנס למצב שיצטרך אחר כך לחלל שבת משום פיקוח נפש (שש"כ לב הערה קד. מ הערה סד. שו"ת משיב מלחמה א, נח).

ש: מותר לנסוע בחג עם רכב לסוכה או ללכת ברגל מחוץ לתחום?

ת: לא (מ"ב תרלט סק"א. כה"ח סק"א).

אכילה בסוכה

ש: האם חייל בפעילות צבאית חייב לאכול בסוכה?

ת: פטור. העוסק במצוה, פטור מן המצוה, אלא אם כן יכול לקיים בנקל בלי שזה יפגע בתפקיד (שו"ע או"ח תרמ ז, ט. מ"ב לח, מו. כה"ח ס"ק סד).

ש: האם בבסיס עצמו חייל חייב לאכול בסוכה?

ת: כן. אם אין זה פוגע במילוי תפקידו (שו"ע או"ח תרלט ב. ילקוט יוסף מועדים 142-143).

ש: האם חייל שנוסע לחופשה מן הצבא או חוזר חייב לאכול בסוכה?

ת: פטור. הולכי דרכים (שו"ע או"ח תרמ ח. מ"ב ס"ק לט, מ. כה"ח ס"ק סו-סז).

ש: על איזה מזון חייבים בסוכה?

ת: לחם. עוגה. תבשיל מחמשת מיני דגן (מ"ב תרלט ס"ק טו. כה"ח ס"ק מא). על כל השאר, המחמיר תבוא עליו ברכה (שו"ע או"ח תרלט ב. מ"ב ס"ק טו. שו"ת יחוה דעת א סה).

ש: ובלילה הראשון?

ת: חייב לאכול כזית לחם = 29 סמ"ק (שו"ע או"ח תרלט ג. מ"ב ס"ק כג. ילקוט מועדים קלט).

ש: על איזו כמות מזון מברכים לישב בסוכה?

ת: לחם כביצה = 58 סמ"ק. על עוגה 4 ביצים = 232 סמ"ק (שו"ע או"ח תרלט ב. מ"ב ס"ק טו-טז. ביה"ל ד"ה אם. שעה"צ ס"ק לה. שו"ת יחוה דעת א סה). ויש מברכים על כביצה עוגה = 58 סמ"ק (מ"ב תרלט ס"ק טז. כה"ח ס"ק לג).

ש: אם בסוכה יש חום או קור, רעש או גשם, זבובים או יתושים, האם חייב לאכול שם?

ת: פטור. מצטער פטור. אבל מראש יש לבנותה במקום נוח (שו"ע או"ח תרמ ד).

ש: אם חייל אוכל בשטח בלי סוכה מה נוסח קידוש?

ת: רגיל מלבד לשבת בסוכה (עיין שו"ע או"ח תרמא).

פטורים מסוכה

ש: האם חולה חייב בסוכה?

ת: פטור אם לא מרגיש טוב (שו"ע או"ח תרמ ג).

ש: האם חיילת חייבת בסוכה?

ת: פטורה (שו"ע או"ח תרמ א). ואם רוצה, יכולה. ספרדיות לא מברכות (ילקוט יוסף קלה). אשכנזיות ועולות מצפון אפריקה מברכות (מ"ב תרמ סק"א).

ש: האם היחידה עושה טיול בחול המועד או החייל באופן פרטי, האם חייב בסוכה?

ת: לא. הולכי דרכים. אלא אם כן בנקל משיג סוכה. או יאכל דברים שלא מצריכים סוכה (שו"ת שאילת שלמה א רלח. שו"ת באהלה של תורה ב צג).

ש: חייל שחוזר מפעילות בחול המועד ואז יושב לראשונה בסוכה האם יברך שהחיינו?

ת: כן (מ"ב תרלט ס"ק לו).

דברי חול בסוכה

ש: האם מותר לעסוק בדברי חול בסוכה כגון שיחת חולין או הרצאת חולין?

ת: כן, עושים הכל בסוכה. הסוכה היא ביתו. מלבד דברים של בזיון (שעה"צ תרלט סק"ד).

ארבעה מינים

חובת לולב וד' מינים

ש: האם חייל בתפקיד מבצעי חייב בלולב?

ת: העוסק במצוה פטור מן המצוה, אלא אם כן, אין זה מפריע למילוי תפקידו (סוכה כה א).

ש: האם יוצאים ידי חובה בלולב של חברו?

ת: ביום הראשון, חברו יתן לו במתנה והוא יחזיר במתנה. בשאר הימים, אפשר בלולב שאול (שו"ע או"ח תרנח ג-ה).

ש: מה דין לולב ציבורי שסיפקה הרבנות הצבאית?

ת: יוצאים ידי חובה גם ביום הראשון, כי מראש הותנה שהוא שייך לכל מי שנוטל אותו. אבל אם אפשר, עדיף שיקנה לעצמו (שו"ע או"ח תרנח ט. מ"ב ס"ק לט, מב. ילקוט יוסף מועדים קעג, קעט).

ש: האם חיילת חייבת בלולב?

ת: לא. אבל אם רוצה, יכולה ליטול. אשכנזיות ועולות מצפון אפריקה מברכות (מ"ב תרנד סק"א). ספרדיות לא (שו"ת יביע אומר א או"ח מב).

זמן לולב

ש: מתי זמן לולב?

ת: ביום ולא בלילה (שו"ע או"ח תרנב א).

ש: ואם איחר?

ת: 13.5 דקות אחרי השקיעה, יטול בלי ברכה, ויש מתירים לברך (שו"ת יביע אומר ו יו"ד כג. ילקוט יוסף מועדים מז, קסט).

ש: מותר לאכול לפני נטילת לולב?

ת: טעימה בעלמא מותרת. ואם נצרך לאכול לפעילות הצבאית, יאכל רגיל (שו"ע או"ח תרנב ב. מ"ב סק"ז. ילקוט יוסף מועדים קסה).

תחבושת

ש: מה יעשה חייל שיש לו תחבושת על כף היד?

ת: זו חציצה. לכן אם חלק היד גלויה, יאחוז בחלק הגלוי. אם הכל מכוסה יסיר התחבושת. אם אי אפשר, יטול ככה ויברך (נשמת אברהם או"ח תרנא ה).

שיעור

ש: מה הגודל המזערי של ד' מינים?

ת: ערבה, הדס, 3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרנ א. מ"ב סק"א. כה"ח סק"א). אתרוג כביצה = 54 סמ"ק (שו"ע או"ח תרמח כב).

חיבוט ערבה

ש: האם בהושענא רבה אפשר להשתמש בערבות שחברו כבר חבט בהן?

ת: כן אם אין לו אחרת (שו"ת שבט הלוי ב נח. שו"ת יחוה דעת ג מח).

ש: האם מותר להשתמש לחיבוט ערבה בערבה שבד' מינים?

ת: אם אין לו אחרת (ילקוט יוסף מועדים קפג. ובמ"ב תרסד ס"ק כא משמע שמותר אף לכתחילה).

• פורסם בשאילת שלמה 247