שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־18:10, 10 בדצמבר 2018

ל"ג בעומר והרשב"י

יום ל"ג בעומר הוא יום שמחת רבי שמעון בר יוחאי: יש אומרים שהוא יום פטירתו של הרשב"י, ויש אומרים שבו ביום רבי עקיבא התחיל לשנות לחמישה תלמידים והרשב"י בכללם, ויאור להם שחזרה עטרה ליושנה (ראה שו"ת יחוה דעת ה, לה בהערה).

ביקור בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר

יש מנהג שהוזכר בספרי הפוסקים לבקר בקבר רשב"י בל"ג בעומר וכן נהגו גדולי הרבנים והמוני העם (עטרת זקנים על השו"ע או"ח תצג. מג"א שם סק"ג. הרח"ו בשער הכוונות דף פז ע"א), ויש גם מי שמתנגדים למנהג זה (שו"ת חתם סופר יו"ד ס' רלג. שו"ת שואל ומשיב מהדורא חמישא ס' לט), ואפילו אלו שסומכים על המקבלים את המנהג הכול תלוי על מה שקורה שם בענייני צניעות, כשרות וכו', ויש להיזהר שלא יֵצא שכרו בהפסדו (שו"ת יחוה דעת ה, לה. ילקוט יוסף - מועדים עמ' תלד-תלה. עיין עוד בעניין בשדי חמד אסיפת דינים מערכת א"י אות ו. המועדים בהלכה ח"ב עמ' שסא-שסד).

ביקור בקבר רשב"י במירון בל"ג או לימוד תודה

מסופר שכמה אברכים גדולי תורה מובהקים מכולל "אהל תורה" בירושלים נסעו למירון בל"ג בעומר להשתטח על ציון התנא רשב"י, ובדרך חזרתם עברו דרך בני ברק ונכנסו אל החזון איש. התעניין החזון איש אצלם מה הם עושים אצלו באצמע הזמן... וכשהושב שהיו במירון, הגיב בתמיהה בערך בהאי לישנא: וכי סוגרים את הגמרא ונוסעים למירון?! (מעשה איש ח"ה עמ' סח-סט. ח"ז עמ' יב).

כאשר שוחחו לפני הגרי"ש אלישיב על ה"עניין של הנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר, הגיב מיד: רבי שמעון? הוא נמצא כאן! [והחווה בידו על הגמרא. כאומר בשביל להגיע לרבי שמעון ביומא דהילולא לא צריך לנסוע לקברו. אדרבה יש ללמוד את תורתו ולא להתבטל] (השקדן ח"ב עמ' 109-108). ופעם אחרת, נשאל הגרי"ש אלישיב: האם מומלץ לעלות למירון בל"ג בעומר? והשיב: שאם רוצים ללמוד בזמן זה, זה עדיף, אבל אם יודע שבזמן זה לא ילמוד, יסע למירון. וכשביקר אחד מהגדולים בבית הג"ר אלישיב, ודנו בענין עליית הכהנים למירון, התבטא הרב: אני לא מבין מה כל הבלגן מסביב מירון, מירון זה לא ענוגה שצריכים להתיר אותה... (וישמע משה עמ' קסח והערה רל).

וכשנשאל הג"ר חיים קניבסקי: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה? השיב: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה. ונשאל שוב: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י? וענה: אנו לא האר"י.

[ויש להזכיר מה שכתב הג"ר יצחק זילברשטיין בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' שטז) שהאדמו"ר מקלויזנבורג הקשה פעם ביום ל"ג בעומר, שרבבות פוקדים ביום ל"ג בעומר את ציון הרשב"י ולא חוששים לדבריו, למשל דברי רשב"י במסכת נדה (יז, א) המזהיר על כמה דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, ובכללם מי שאוכל ביצים קלופות, שום קלוף ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה. וביצים הרבה נמכרות ככה ומאפיות עושות מהן עוגות לציבור הרחב, ואמר הרבי שלפחות בל"ג בעומר יש להיזהר מאוד שלא לעבור על דברי רשב"י ואזהרותיו.

וכדומה, מעשה בהאדמו"ר מקלויזנבורג, שהתפלל פעם מנחה לאחר פלג המנחה על קברו של רבי יהודה בר עילאי, שציונו נמצא בין מירון לצפת. לאחר התפילה לא נח ולא שקט לבו של הרבי, מאחר שהתנא רבי יהודה הוא המאן-דאמר הסובר שאסור להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, ואם כן יש בכך משום המראת פיו של התנא. ביום שלאחר מכן לקח האדמו"ר מניין אנשים ועלה שוב על קברו של רבי יהודה בר עילאי והתפלל מנחה לפני פלג המנחה, וכל אותו יום עבר על האדמו"ר בתשובה ותפילה.

וכן סיפר הג"ר זילברשטיין שכמה רבנים נהגו בהגיעם לקראקא, עירו של הרמ"א, שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, מפני שכך היא דעתו של הרמ"א (או"ח תקנא, א), ובעירו יש להקפיד שלא להמרות את פיו, עכ"ל.]

ביקור כהנים בקבר רשב"י

היתה קבלה אצל חלק מגדולי א"י שקבר הרשב"י היה בנוי כך שיתאפשר לכהנים להיכנס (הברכה המשולשת ב, לא), אבל הקבלה לא נמצאת אצלנו ומשום כך גדולי דורנו אסרו לכהנים להיכנס לשם (נטעי גבריאל - הלכות אבלות [ח"ב צא, ב] בשם אדמו"רים מהר"א מבעלז, סטמאר ולובביץ', והגר"ז מינצברג, הג"ר משה פיינשטיין, בעל מנחת יצחק והג"ר שלמה זלמן אוירבך. עי' שו"ת פאת שדך ב, מא).

ארועי ל"ג בעומר שחל במוצאי שבת בקבר רשב"י במירון

בל"ג בעומר שחל במוצ"ש, יש אומרים לדחות את כל ההדלקות לשעה מאוחרת על מנת למנוע חילול שבת הן ע"י המוני בית ישראל הן ע"י המשטרה. וכן נהג האדמו"ר מבויאן. ויש אומרים להדליק ביום ראשון ביום כדי למנוע חילול שבת (וכ"כ הגרז"נ גולדברג המובר בשו"ת שערי ציון ס' יד מהג"ר שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי ומקומות קדושים בא"י). ועכשיו הרבנים הראשיים הגר"ש עמאר הגר"י מצגר הציעו לדחות את ההדלקות ממוצאי שבת עד מוצאי ל"ג בעומר.

וכן פסק הגר"ע יוסף. ונכון הדבר, שההדלקה אינה מצוה מן התורה ולא מצוה דרבנן ואפילו לא מנהג מחייב אלא מנהג לא מחייב, והרבה תלמידי חכמים לא עושים מדורה בכלל (עיין דברי הגרי"ד סולוביצ'יק במפניני הרב ריח-רכ). והרי אפילו שופר ולולב, שהם מהתורה, מבטלים בגלל חשש לחילול שבת של כמה יחידים. וכן המדינה דוחה יום הזכרון ויום העצמאות למנוע חילול שבת. על אחת כמה וכמה במקום שידוע בבירור שיהיה חילול שבת של רבים הייתה חובה לדחות את המדורות למוצאי ל"ג בעומר.

שמא תאמר איך לדחות ל"ג בעומר, אז הוא כבר ל"ד בעומר? אבל עובדה שדוחים את ט' באב שחל בשבת לי' באב.

ורבנו הרב צבי יהודה היה מדגיש, כי שנה שדוחה יום העצמאות משום חילול שבת, זה גופא יש קידוש ד' גדול, כי בכך יש הוכחה שמדינה יהודית נמנעת מחילול שבת, ויש בכך קידוש ד' כלפי הכלל. וכן לגבי ל"ג בעומר.

רשב"י הצטער מאוד על חילול השבת שעשו כביכול לכבודו.

ברכת עושה מעשה בראשית על ראיית הר מירון

מי שמתרגש מצורתו ובריאתו של הר מירון עליו לברך עושה מעשה בראשית בשם ומלכות (שו"ת שאילת שלמה ב, נ. פניני הלכה ח"ג עמ' 54 הערה 2).

אבל בל"ג בעומר

שאלה: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?

תשובה: שום דבר.

מדורה בל"ג בעומר בחצר משותפת

כתב הג"ר יצחק זילברשטיין בס' טובך יביעו (ח"ב עמ' תקלא-תקלב): אסור להדליק מדורת ל"ג בעומר בחצר המשותפת כשאחד השכנים מתנגד. וגדולה מזו, אפילו מחוץ לחצר אסור להדליק, כאשר היא גורמת צער או נזק לשכנים (עיין הערה ד: העשן הוא נזק חמור ואין בו חזקה כמבואר בב"ב דף כג. ויעויין חו"מ קנה, לז שאפשר לעכב אפילו כשאינו תדיר. אמנם הרמ"א כתב שם דיש אומרים דאי אפשר למחות בו אך הש"ך שם ס"ק יט חולק ופוסק כדעת השו"ע).

אסיפת קרשים לל"ג בעומר

שאלה: כשאני אוסף קרשים למדור. ל"ג בעומר, כיצד אדע אם לא שייכים למישהו?

תשובה: אין לך לקחת אלא מה שאתה בטוח מאה אחוז שזה הפקר.

שאלה: אבל אי אפשר להיות בטוח?

תשובה: אז אסור לקחת.

גזל עצי ל"ג בעומר

שאלה: אנחנו, קבוצת ילדים, אוספים עצים למדורת ל"ג בעומר כבר שלושה שבועות, וכל פעם באים אחרים וגונבים עצים מהמקום שבו אנו מרכזים אותם. האם זה נחשב לגניבה?

תשובה: בוודאי שאסור לגנוב עצים, וזה איסור תורה כמו אכילת חזיר או חילול שבת, אלא יש לטרוח ולאסוף מן ההפקר, ולוודא שזה הפקר. אז השלהבת הינה נקייה וטהורה, משמחת אנשים ואלוהים.

הזכרת ל"ג בעומר לפני ספירת העומר

טוב להיזהר שלא להזכיר מהשקיעה עד הספירה שהיום ל"ג בעומר שלא יכנס אח"כ בספק ברכה (לוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי בשם הרנ"צ ווייס).

וכתב בשו"ת תשובות והנהגות (א, שיא) והואיל וספירת העומר מועיל בכל לשון, הנה מצוי שבהגיע ליל ל"ג בעומר אומרים לפני הספירה בלשון המדוברת שהיום ל"ג בעומר, ויש לחשוש שבזה שאמר כן יצא כבר ידי ספירה ושוב לא יוכל לספור בברכה, ע"כ צריך להזהיר הציבור על כך. וראיתי מחלוקת באחרונים אם מועיל לספור בנוסח: "היום יום ג' בעומר" או צריך לומר דוקא במלואו :שלישי, ומובא במ"כ סימן תפ"ס בביה"ל ד"ה מונה ונראה כיון שמועיל בכל לשון שאינו אלא כמו פירוש וביאור ודאי מועיל לספור גם בר"ת כשמשתמשים כל ללשון, דלא גרע מסופר בכל לשון ולכן נראה שיצא( ומיהו במ"ב (תפט ס"ק כב) מקיל בדיעבד כשאמר היום ל"ג בעומר ולא הזכיר שבועות שיוכל לספור בברכה, וכן ממשיך לספור בברכה שלמ"ד מצוות צריכות כוונה הלוא לא יצא באמריתו וא"כ לא יצא וסופר בברכה, וכן למ"ד אין צריכות כוונה כתב הט"ז דזה הוי כמכוין שלא לצאת.

ובפרט כשאמר ל"ג בעומר ולא אמר "היום" כ' הט"ז ומג"א דלכו"ע שפיר דמי וכ"פ במ"ב סקכ"ה, עי"ש בשעה"צ דאף שיש מפקפקים בזה מ"מ כן נקטו האחרונים לדינא, אבל לכתחילה בודאי ראוי ליזהר כמו שהעלינו שלא לומר היום ל"ג בעומר אף שאינו מכיון בכך לספירה, וכן מצאתי בלוח ארץ ישראל מהגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל שהזהיר על כך (עיין עוד בשו"ת משנת יוסף ז, צג).

ונשאל הגרי"ש אלישיב: מצוי הדבר שאנשים אומרים בליל ל"ג בעומר "היום ל"ג בעומר", האם מותר להם אח"כ לספור בברכה? והשיב: נכון לצאת ע"י אחר (וישמע משה עמ' קסט).

גילוח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת

כתב הרמ"א (או"ח תצג, ב): "מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב. מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת". ונשאל הגרי"ש אלישיב: האם יכולים לכתחילה להסתפר בערב שבת או שעדיף להמתין לל"ג בעומר? והשיב: שאפשר להסתפר בערב שבת, ואין ענין להמתין (וישמע משה עמ' קסז).

שאלה: האם מותר להתגלח בערב בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת משום שמותר להתגלח בערב שבת או צריך לחכות לבוקר כרגיל כשנה רגילה? והרי אפילו בשנה רגילה כתב המשנה ברורה (ס"ק יא) יש מאחרונים שמקילין להסתפר מבערב.

תשובה: לא להתגלח בערב כי זה לא לכבוד שבת כמו שכתב בס' בין פסח לשבועות מהרב צבי כהן (עמ' רנ) בשם הג"ר משה פיינשטיין והגרי"ש אלישיב.

[וכן מובא בפסקי תשובות ח"ה עמ' שה ובהערה 92, שכן דעתם של הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ והגר"מ שטרנבך כמובא בגליון הלכה ומעשה. ודעתו של הג"ר אלישיב גם מובא בס' אשרי איש ח"ג עמ' תל.. ועוד נשאל הגרי"ש אלישיב: כשחל ל"ג בעומר במוצ"ש שמותר להסתפר בערב שבת משום כבוד שבת, מי שהסתפר ורוצה להסתפר עוד פעם במוצאי שבת [לפעמים כבר צומח כמה שערות], האם מותר? והשיב: אסור, כיון שמגלה בזה שמה שהיסתפר בערב שבת לא היה טוב, וא"כ זה לא היה לכבוד שבת (וישמע משה עמ' קסח).]

==

==