שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות כתב סת"ם (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הלכות כתב סת"ם

[מקורות בסוגריים: הרב מרדכי ציון]


אותיות סת"ם

שאלה: איך זה שיש אותיות ספר תורה שונות אצל אשכנזים וספרדים? מה נכון?

תשובה: הכל נכון. שו"ת הרא"ש (כלל ג סימן יא). ולכל יש סוד למעלה. אר"י ז"ל (שער הכוונות סוף דרוש ב דתפילין).


סוגי כתב סת"ם

שאלה: מה ההבדלים בין סוגי כתב סת"ם?

תשובה: יש שלושה סוגים: א. כתב ב"י - המתואר ע"י הב"י ומשתמשים בו האשכנזים הליטאיים (וזה מעניין כי הרי הב"י הוא הפוסק הספרדי!). ב. כתב וועליש - משתמשים בו הספרדים. ג. כתב האר"י - האריז"ל שינה את צורת האותיות ע"פ הקבלה ומשתמשים בו החסידים (יש גם כתב אדמו"ר הזקן "בעל התניא" שהוא מנהג חסידי חב"ד). כתב האר"י דומה לכתב ב"י מלבד האותיות א', ו', ע', צ' וש' (ויש אומרים גם ח' וט'. שו"ע הרב. שו"ת דברי יציב או"ח ח, יח, כח, לז, לט. שו"ת אור לציון ח"ב פמ"ד אות מא. שו"ת שבט הלוי ה ז. ח יא. שו"ת ויש הים להגרי"מ הלל ב ה).


שאלה: האם החסידים המשתמשים בכתב האר"י משתמשים בו גם בספר תורה, בתפילין ובמזוזות?

תשובה: מחלוקת. יש אומרים שהאריז"ל קבע שימוש בכתבו רק בתפילין (שו"ת וישב הים ב ה). וכן נהגו חסידי צאנז-קלויזנבורג (שו"ת דברי יציב שם). ויש אומרים שהאריז"ל קבע שימוש בכתבו לכל דבר. וכן נהגו רוב החסידים (עיין שו"ת שבט הקהתי להג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, דומ"ץ לחסידי בעלז בארץ, ח"ב סי' רצד).


עדיפות בכתבי סת"ם

שאלה: יש עדיפות בכתבי סת"ם?

תשובה: כל אחד צריך לנהוג כמנהג אבותיו. אם אין לו מנהג אבותיו או אם מסופק, כתב ב"י עדיף. הרי ידוע בשם הסטייפלר והגר"י קמנצקי (ר"י תורה ודעת בניו יורק) שבראשונים רק כתב ב"י מוזכר, והוא הכתב היחיד שכשר לכל הדעות. וכ"כ הגר"ח קניבסקי (פירושו על תפילין, הלכה ג ד"ה זייני"ן ווי"ן). וכן דעתו של הגרי"ש אלישיב. ומובא בשם הגר"ש הלוי וואזנר שכשהקונה מזמין תפילין מסוחר או סופר בלי לפרט שרצונו דווקא כתב האר"י, על המוכר לתת לו כתב ב"י אפילו ניכר שהקונה מהחסידים (וישב ראובן [באנגלית] עמ' 107-106).

ונשאל הגר"י קמנצקי: מותר למכור ס"ת שנכתב בכתב האר"י בכדי לקנות ס"ת שנכתב בכתב ב"י? והשיב שמכיוון שלדעת הב"י ס"ת זו הוא בחזקת מוטעה, א"כ אין זה נחשב כמכירה של ס"ת אלא כתיקון הטעויות, ומותר בלי חשש (במחיצת רבנו עמ' רכב).


ש: לבר מצוה לא ברור מה היה מנהג אבותיו ואביו קנה לו תפילין, האם עליו להחליף לכתב ב"י?

ת: לא חייב אך כדאי אם אפשר (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישב ראובן [באנגלית] עמ' 107). הסטייפלר היה ממשפחה חסידית וקיבל תפילין בכתב האר"י לבר מצוה שלו מעולם לא החליף לכתב ב"י אך קנה לבנו הגר"ח קניבסקי תפילין בכתב ב"י. והגרש"ז אוירבך קיבל תפילין כתב האר"י לבר מצוה שלו מאביו הג"ר חיים לייב, שהיה מקובל וראש ישיבת המקובלים שער השמים, וכשנתפרסמה הוראת החזו"א שפוסלת יו"ד הפוכה באות צ', שינה אותם ליו"ד ישרה כיון שמנהגיו היו ע"פ מנהג אשכנז (מנחת צבי כ זיג).


ש: בעל תשובה דרך חב"ד עם תפילין בכתב האדמו"ר הזקן, אך אבותיו הם ספרדים, האם עליו להחליף הכתב?

ת: פעם הייתי בכנס רבנים והראשון לציון הגר"מ אליהו היה שם. מישהו שאל אותו שאלה דומה: חסידי חב"ד מחזירים בתשובה ספרדים וכך הספרדים נעשים חב"דניקים עם כל מיני מנהגי אשכנז - האם זו בעיה? הג"ר אליהו ענה: "יהי רצון שכל ישראל יחזרו בתשובה, אפילו אם יהיו אשכנזים"! אלא אם אפשר יש נהוג כמנהג אבותיו.


ספרדי ותפילין עם כתב ב"י

שאלה: האם ספרדי יוצא ידי חובתו בתפילין שנכתבו בכתב ב"י? וההיפך, האם אשכנזי יוצא ידי חובתו בתפילין שנכתבו בכתב וועליש או האר"י? והאם רשאים לברך עליהם?

תשובה: כל אחד צריך לנהוג כמנהג אבותיו. שו"ת יחוה דעת ב ג. ויש אומרים שבני אשכנזים לא יניחו תפילין של ספרדים והספרדים לא יניחו תפילין של האשכנזים (שו"ת באר משה ח"ז דיני בני א"י וחו"ל עמ' קצא-ב). ובשעת הדחק, יש להכשיר תפילין של אשכנזים לספרדים, וכן להיפך. שם (שו"ת ישיב משה א שמא, ב לג. פתחי תשובה על או"ח סי' לו. שו"ת שואל ומשיב תליתא א רמז). והסטייפלר אמר שספרדי יוצא בתפילין בכתב ב"י (דלא כהשע"ת לו סק"א בשם הברכ"י), שהרי הב"י גם היה ספרדי (אורחות רבנו א לח).


תפילין שבתוכו כתב האר"י וכתב ב"י

שאלה: מה דין תפילין שיש בתוכם גם כתב האר"י גם כתב הב"י?

תשובה: טוב וראוי להחליף אותם ולאחד את הכתב. כתב במשנת אברהם (כג פז): "כבר פסקו כל גדולי מדינת פולין שפסולין בלי ספק מחמת תרתי דסתרי". והגר"מ פיינשטיין גם כותב לפסול בזה מדין מנומר (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סוס"י ט). אמנם יש מכשירים: שו"ת רע"א (תנינא סי' ה), שו"ת שואל ומשיב (ח"א א סוס"י רכו), שו"ת מהרש"ם (ב קכ) ושו"ת השיב משה (יו"ד נא). והאדמו"ר מצאנז אמר שטוב להחליפם בכשרות ומהודרות לכתחילה (בית יציב סי' ה מקור הלכה סוף אות יא).

ופעם בא מעשה לפני הגרצ"פ פרנק בתפילין עם כתב האר"י וכתב ב"י ופסל ע"פ דברי משנת אברהם הנ"ל מטעם תרתי דסתרי. אך אמר לו הגר"ע יוסף שהרבה אחרונים התירו בדיעבד, וגם שו"ת השיב משה הנ"ל, שנאשל על ס"ת עם ב' סוגי אות צ', וכתב שמבואר בס' מצת שמורים בשם מהרח"ו והאר"י ז"ל, שהשינויים שיש בצורת האותיות בין הספרדים מאשכנזים, יש סמך לכולם בסודות עליונים , ואם כן אלו ואלו דברי אלהים חיים הם. והסכים הגרצפ"פ, והתיר. שו"ת יביע אומר (ב יו"ד כ. עיין שם באריכות).


תפילין של יד בכתב בית יוסף ותפילין של ראש בכתב האר"י

שאלה: האם מותר להניח תפילין של יד בכתב ב"י, ותפילין של ראש בכתב האר"י, או יש פסול של מנומר?

תשובה: מותר כי זה לא באותו קלף.

[והגר"א נבנצל כתב לנו: "אין זה פסול".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לנו: "לכתחלה לא ילבש אבל כשר דיעבד ואין חשש מנומר".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לנו: "פסול של מנומר נאמר רק באותו קלף ובאותה פרשה, ולענ"ד אפילו בתוך ד' פרשיות בתפילין של ראש אם תהיה פרשה אחת של ב"י ופרשה אחרת של האר"י אי אפשר לפסול וק"ו בין תש"י לתש"ר. אף שלכתחילה בודאי יש להקפיד על כתב אחד זהה".

והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס 'פסקי תשובות', כתב לנו: "ע' פסקי תשובות

סי' ל"ו הערה 5 שכשרים הם".

ואמר הגרש"ז אוירבך שאם יש לו תפילין של ראש בכתב ב"י ושל יד בכתב האר"י, או להיפך, יצא ידי חובתו, אבל ראוי להשוותן שיהיו בכתב אחד (הליכות שלמה - תפילה פ"ד סעי' כב).

וכן התיר הגר"מ פיינשטיין. משום שבשתי תפילות, לא שייך הפסול של מנומר, כמו מי שמניח תפילין של כתב ב"י, וקורא בס"ת שנכתב בכתב אר"י. הוסיף עוד: לדינא אין מחלוקת בין כתב הב"י לאר"י, כל אחד מכשיר את חבירו, שאם זאת הייתה מחלוקת, היתה גם טענה שהתפילין והס"ת אינם מתאימים. אלא למעשה מקובל שהכל כשר, משום שנהגה קהילה בישראל בכתב זה, כשר הוא (מסורת משה עמ' יט. וכן מובא ברשומי אהרן ח"ב עמ' יד).

וכן בשו"ת משנה הלכות (יח מא), כתב הג"ר מנשה קליין שאין קפידא בכלל, ולכן אין כאן מקום לשאלה.

ובשו"ת נחלת פינחס (א א אות ו), נשאל הג"ר פינחס אברהם מייערס, רב של האג: האם מותר להניח תפילין של רש"י בכתב האריז"ל ותפילין של ר"ת בכתב אדמו"ר בעל התניא, או אסור מדין מנומר? והשיב שמותר שיש לכתוב הפרשיות של תפילין ומזוזה וכו' בכתב אחד. ועוד, כתב אדמו"ר הזקן מיוסד בעיקר על כתב האריז"ל, ודומה מאוד לכתב האריז"ל כידוע ליודעי דבר.]


תפילין עם כתב אחד ואות ש' בבית ראש בכתב אחר

שאלה: האם מותר שצורת האת ש' שעל הבית של תפילין של ראש שונה מצורת האותיות ש' שבפרשיות שבתוך התפילין?

תשובה: כן. האות ש' שבבית של תפילין של ראש לא חייבת להיות כתב אשורית ממש. מ"ב לב ס"ק קצא (וכן נשאל הגרי"ש אלישיב ביום אחרון שהשיב לשאלות לפני שאושפז בבית-חולים, והשיב שהאותיות ש' לא חייבות להיות זהות ע"פ דברי המ"ב הנ"ל. קונטרס אחרית דבר בסוף חוברת נר אי"ש עמ' לז).


איחוד תפילין ומזוזות

שאלה: האם צריך שכל המזוזות בבית תהיינה באותו כתב, או מותר חלק בכתב ב"י וחלק בכתב האר"י?

תשובה: אמר הגרש"ז אוירבך שאין חובה אך ראוי להשוות כל מזוזות הבית שתהיינה בכתב אחד (הליכות שלמה - תפילה פ"ד דבר הלכה ס"ק לא).


ש: מותר כתב אר"י בתפילין וכתב ב"י במזוזות?

ת: אמר הגרש"ז אוירבך שמזוזות ביתו אין חובה שתהיינה באותו כתב של פרשיות התפילין, ובפרט אם יש לו תפילין בכתב האר"י רשאי לקבוע מזוזות בכתב ב"י, שהרי יש אומרים שגם לאריז"ל יש לכתוב במזוזה בכתב הב"י (הליכות שלמה שם). והאדמו"ר מצאנז, בעל שו"ת דברי יציב, הורה שתפילין כותבים בכתב האר"י, אבל ס"ת מזוזה ומגילה כותבים בכתב ב"י. וכן נהג בעצמו (שו"ת דברי יציב או"ח סי' לד. אות יציב ה א ה).


שכירת דירה עם מזוזות בכתב אחר ממנהג אבותיו

שאלה: האם אשכנזי השוכר דירה והמזוזות בכתב וועליש צריך להחליף למזוזות בכתב ב"י? או חסיד השוכר והמזוזות בכתב ב"י?

תשובה: לפי רוב הפוסקים, חובת השוכר לקבוע מזוזות היא מדרבנן, ולכן אפשר להקל. וכשנשאל הסטייפלר שאלה זו, אמר שבדיעבד אפשר לסמוך על המזוזות שם (אורחות רבנו א לח). וכן הגרי"ש אלישיב אמר שלכתחילה יש להחליף את המזוזות, אך אפשר להקל משום שדעת רוב הראשונים שהשוכר בית אינו מחויב במזוזה אלא מדרבנן (עי' תוס' מנחות מד א ד"ה טלית ועוד. רש"י ב"מ קא א. שו"ת רעק"א סי' סו. שו"ת וישמע משה ב רנ, שדמ).


עליית אשכנזי בס"ת בכתב וועליש וספרדי בס"ת בכתב ב"י וכיוצ"ב

שאלה: האם מותר לאשכנזי לעלות לס"ת עם כתב וועליש, או ספרדי בס"ת בכתב ב"י וכיוצ"ב?

תשובה: יש לכל עדה לנהוג כמנהג אבותיה (שו"ת יד הלוי יו"ד קנט. שו"ת משפטי עוזיאל יו"ד יז. שו"ת יחוה דעת ב ג). ובית כנסת של עדה אחרת, כתב בשו"ת חכם צבי (סי' צט), שהאומר שאין לאשכנזי לעלות לס"ת ספרדי, לא ידע ולא כלום בהוראה. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא יו"ד סי' קעא). וכן כתב בשו"ת צמח צדק מהאדמו"ר מליובאוויטש (יו"ד סי' רה), שהכתב הספרדי בספרי תורה כשר גם לאשכנזים, הוא הדין להיפך. אמנם יש כמה פוסקים ספרדים שמפקפקים לגבי עליית ספרדי לס"ת עם כתב ב"י (ברכ"י או"ח לו ב ועוד). אך הגר"ע יוסף דחה אותם ע"פ פוסקים רבים שצורות האותיות השונות, אלו ואלו דברי אלהים חיים, ועינינו הרואות שהמנהג פשוט בארץ ישראל ובחו"ל שהספרדים עולים לקרוא בתורה בס"ת של אשכנזים, וכן ההיפך (שו"ת יחוה דעת ב ג. חזו"ע שבת ח"ב עמ' שטז. וכן שו"ת באר משה ח"ז דיני בני א"י וחו"ל עמ' קצא-קצב). וכן בשו"ת מים חיים (ב קלח אות ג), כתב הג"ר יוסף משאש - רבה של חיפה: "ומעשה עדיף מכמה רבנים גדולים מהספרדים, שעולים לס"ת של האשכנזים ומברכים עליו, ודבר בהפכו, רבנים אשכנזים עולם לס"ת של הספרדים, ומברכים עליו, כי תמונת האותיות לא נזכרה בש"ס, וכל שלא נזכר בגמרא אינו מעכב". וכן שו"ת השכל עבדי (בהשמטות ח"ז י' יד) והג"ר מאיר מאזוז (אסף המזכיר עמ' שמו).

וכן גדולי ישראל נהגו לכתחילה. ובסי' סת"ם כהלכתן (פרק ז), הגר"מ שטרנבוך מביא שמועה שבביהכנ"ס של הגר"א היה ס"ת בכתב וועליש. והעיד הגאון רבי יוסף זונדל סלנט על הגר"ח מוולואין: "גם העידו בשם רבינו הגאון הגדול אדמו"ר נפש החיים זלה"ה שאמר שב' הכתבים כשרים הן תמונות אשכנזים הן תמונת הספרדים, והעידו שקראו בס"ת וועליש לפני אדמו"ר נפש החיים ז"ל... גם אני מעיד בתורת עדות שאני בעצמי קריתי בוולאזין בביהמ"ד בשבת פ' מו"מ בס"ת הכתובה בכתב וועליש... וגם היה לאדמו"ר הגאון מוהר"ח מוולאזין מגילת שה"ש כתב וועליש והיתה חשובה מאד בעיניו" (תולדות רבי יוסף זונדל מסלאנט עמ' מה-מו). וכתוב בשו"ת ר' אליהו גוטמאכר (או"ח סי' ה) ובספר מכתב מאליהו (דף סט) שבקהילת של הגרעק"א בפוזן היו להם כמה ס"ת בכתב וועליש. וכן כתב הגר"ש קלוגר שהיה ס"ת בכתב וועליש בקלויז הגדולה בעירו (קנאת סופרים סי' קכא). והגרי"ד סולוביצ'יק אמר שזקנו הגר"ח מבריסק היה נוהג הרבה פעמים להיכנס לבתי-הכנסת של החסידים שבעירו כדי לצאת ידי קריאת התורה, ולא חשש כלל לעניין זה שהחסידים כותבים צד"י הפוך כהאר"י ז"ל ולא ישר כהב"י (צדקת הצדיק עמ' פד. ומובא בהליכות הגר"ח עמ' ח). והרבה פעמים הסטייפלר הגיע לשמוע קה"ת אצל חסידי ויז'ניץ בבני ברק שהס"ת שם בכתב האר"י וגם עלה לתורה ובירך (אורחות רבנו א לח). ונשאל הגרי"ש אלישיב: אשכנזי שנקלע לבית כנסת שיש בו רק ס"ת ספרדי שכתוב בכתב וועליש, האם יש בעיה לצאת שם חובת קריאת התורה? והשיב: "גם הכתב של הספרדים הוא כתב גמור, וגם הרמב"ם כתב בכתב זה" (וישמע משה א שא).

ועיין סי' סת"ם כהלכתן (פרק ו-ח) שהגר"מ שטרנבוך מביא הרבה טעמים למה הקילו כ"כ כל גדולי האחרונים דוקא לקרות מס"ת בכתב וועליש משא"כ בתפילין ובמזוזות.


ספר תורה עם האות צ' עם י' הפוכה

שאלה: האם מותר לעלות לס"ת עם האות צ' עם י' הפוכה? הלא החזון איש פסל ס"ת כזה?

תשובה: אכן החזו"א חשש לפסול בזה (סנהדרין בליקוטים סי' נד). אולם בס' צדקת הצדיק, פסק להצדיק את האות צ' שנכתבה כן, ואסף דברי הראשונים והאחרונים שאין לפסול בזה כלל. ובשו"ת מנחת יצחק (ד מז) מעיד שאף החזו"א חזר בו (וכן באורחות רבנו א לח-לט. ועיין שו"ת תשובות והנהגות א לו).

וסיפר הגרי"ד סולוביצ'יק ששמע בילדותו מהדיין הג"ר שמחה זעליג, שכשנתמנה הגרא"מ הורביץ לרב בעיר פינסק ראה היאך שכל ספרי התורה דשם היו כתובים ע"י סופרים חסידים בכתב אר"י, עם הצד"י עם היו"ד הימנית ההפוכה, ובדעתו היה לצוות להסופרים שיתקנו את צורת כל הצדי"ן. וכששאל להגר"ח בזה השיבו שאין מן ההכרח לתקן, שאין כל זה מעכב, מאחר שסוף כל סוף ניכרת היטב צורת האות, דאין כל הפרטים ופרטי הפרטים שבנוגעים לצורת האותיות מעכבים בדיעבד, כל שבאופן סוביקטיבי ניכרת האות להקורא. והגריד"ס אז בילדותו הקשה להדיין מהגמ' מנחות, דמבואר דקוצו של יו"ד מעכב, אעפ"י שניכרת היטב צורת האות אפילו בלא"ה (נפש הרב עמ' טז. שיעורי הגריד"ס להל' תפילין עמ' קיב-קיג. והוסיף הגרי"ד בעניין שתי צורות הצ' המחלוקת תלויה בסתירה שבס' בזוהר. האות צ' יש לה מלעלה שני ראשין, ולפי הזוהר היא סמל לדו-הפרצופים של אדם וחוה קודם שנפרדו, ומה שיש הבדל בין כתב ב"י לכץ ומובא בהליכות חיים עמ' ח).


ספר תורה עם כתב אחד וכתב אחר לשם ד'

שאלה: האם מותר לקרוא בספר תורה שנכתב בכתב אחד ושם ד' בכתב אחר?

תשובה: מעשה שמאנטוופן התקשרו אל הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס (מו"ץ דחסידי בלעזא ומח"ס שו"ת שבט הקהתי) שנכתב ס"ת לבית הכנסת לפני כמה שנים, באותו זמן שם אחד אל לבו שהס"ת נכתב בכתב ב"י, והשמות הם ע"פ האר"י, האם הס"ת כשר? הג"ר גרוס סבר שזה כשר, אבל חשב שהגרי"ש אלישיב מחמיר בזה. שאלוהו, ואמר הגריש"א שאי אפשר לשנות כבר את השמות (כי אסור למוחקם), לכן מותר לכתחילה להמשיך לקרוא בו (וישמע משה א שג).


פרשת זכור בס"ת בכתב אחר

שאלה: האם אדם יוצא ידי חובת פרשת זכור בס"ת בכתב אחר ממנהג אבותיו?

תשובה: לפי הגרש"ז אוירבך, מותר אפילו לכתחילה (הליכות שלמה - תפילה פ"ד אורחות הלכה הערה 66. אמנם אחד ששהה בטבריה והיו שם רק ס"ת בכתב אר"י עם הצ' עם ראשו הפוך, לא כמנהגו, שאל את הסטייפלר אם יוצא ידי חובת פרשת זכור בהם, והשיב: תצא יד"ח זכור בקה"ת בפורים בבני ברק. אורחות רבנו עמ' לג).


עלייה לספר תורה עם כתב אחד בתפילין בכתב אחר

שאלה: האם מי שמניח תפילין בכתב האר"י או בכתב וועליש יכול לעלות לס"ת בכתב ב"י, או ההיפך?

תשובה: אין בעיה בכלל. אמנם כתב במשנת אברהם (כג פז) שאין לעלות במקרה כזה משום תרתי דסתרי. וכן כתב בשו"ת אבני קודש (סי' לא), שבימי החול שמניחם תפילין בכתב אשכנזי, אם יעלה לס"ת בכתב ספרדי, הוי כעין תרתי דסתרי, וכעין מה שכתב הב"י (סי' לב) בשם מהר"י די ליאון לגבי הסתירה בפרשיות בין הרמב"ם להרא"ש (כלומר, פרשה פתוחה וסתומה). ורק בשבת מותר לאשכנזי לעלות לס"ת ספרדי, הואיל ואין בזה תרתי דסתרי.אך גדולי ישראל דחו דבריו. וכן בשו"ת יחוה דעת (ב ג בהערה), הגר"ע יוסף כותב שאין לחוש בזה כלל לתרתי דסתרי, ששתי הצורות יסודם הררי קודש, ויש על מה שיסמוכו, ואין זה דומה כלל לנידון הבית יוסף. וכן נהגו גדולי עולם.


  • פורסם בשאילת שלמה 381