שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות טרמפים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר


[הרב שלמה אבינר]

כלל גדול שממנו מסתעפים כל הפרטים – רכבו של אדם הוא ביתו, ועליך להתנהג בהתאם. כל אשר יאמר לך בעל הבית, עשה. ואין זה מכבודך אם עלינו לומר לך זאת, כי היה עליך להבין מעצמך.

א. אל תעמוד על הכביש, זה לא מה שיכריח אותו לעצור לך, להפך, זה מעצבן את הנהג, וזה גם מסוכן, וגם אסור על פי החוק. עמוד על המדרכה.


ב. אל תנופף בתנועות גדולות, הוא רואה אותך היטב גם אם ידך מורמת קצת בענווה. אנשים לא אוהבים כאלה שאוהבים להתבלט.


ג. כבד את התור וכן כבד את הרבנים ואת הזקנים, ותן להם זכות קדימה, וכן לאמהות עם ילדים ולנשים הרות, ולכל מי שזקוק יותר ממך לחסד. שמא תאמר: אם אכבד את כל הקדימויות האלה, לא אסע לעולם?! תשובה: אל תיסע לעולם, בשביל זה יש אוטובוסים.


ד. אל תשאל את הנהג לאן הוא נוסע, זו כניסה לחייו הפרטיים. אלא שאל אותו בנימוס אם הוא נוסע למקום פלוני או לכיוון פלוני, וכל זאת אחרי שאמרת לו תודה על עצם הסכמתו לעצור. אל תפתח את הדלת, אלא חכה שיפתח את החלון. אלא אם כן הוא אינו פותח את החלון ומחכה שאתה תפתח את הדלת. אם אין הטרמפ מתאים, בכל זאת אמור תודה, וסגור את הדלת בעדינות.

אם נכנסת, סגור את הדלת בעדינות ואמור תודה. אל תיגע בכל מיני חפצים שם, אל תקרא בכל מיני עיתונים וספרים המצויים שם, בוודאי אל תאכל שם. אין צורך לומר שלא תעשן, גם אל תבקש רשות לעשן, ואם עישנת קודם, דאג לשים תרסיס בפה, המיועד לסילוק ריחות לא נעימים, או גומי לעיסה המיועד לכך.


ו. אל תטלפן בסלולרי, ואל תבקש רשות לטלפן. אם זה נחוץ, עשה זאת לפני כן, וכבה אותו ברגע שאתה נכנס. אם אתה עולה עם חבר אל תשוחח אתו.


ז. אם המוזיקה מעצבנת אותך כי היא לא יפה, לא צנועה, רעשנית, וכדומה, אל תבקש לכבות או להוריד את העוצמה. זו חוצפה, שאתה מתערב במה שאדם עושה בתוך ביתו. אם לא מוצא חן בעיניך, אתה יכול לרדת. גם היית צריך לקחת זאת בחשבון מראש. גם אל תבקש ממנו להדליק רדיו כדי לשמוע חדשות וכדומה.


ח. אל תשאל את הנהג שאלות על חייו הפרטיים, אל תתערב בשיחה המתנהלת בינו לבין אשתו או בינו לבין חברו. יתר על כן: אל תקשיב. אבל אם הוא שואל אותך על עצמך, ורוצה לפתוח בשיחה, היענה לבקשתו. זה המעט שאתה יכול לעשות עבורו כדי לגמול לו קצת על טובתו. ואם אינך אוהב לספר על עצמך או לשוחח, קח זאת בחשבון ואל תעצור טרמפים. כאמור לעיל, יש אוטובוסים.


ט. אם הנהג נוסע בחוסר זהירות, אל תעיר לו הערות. אתה לא מורה שלו ולא רב שלו. אלא בקש לרדת מיד. כמובן, אל תעליב אותו, אלא מצא איזה תירוץ ששכחת משהו.


י. אל תיתן לו עצות ביחס למסלול, הוא לא ביקש ממך, אלא אם כן הוא מבקש, כמובן.


יא. כשאתה מגיע אמור שוב תודה, וסגור את הדלת בעדינות.


יב. אם טרמפיסט אחר יורד ואתה אמור לרדת כק"מ אחד אחריו, רד עתה כדי לא להטריח את הנהג. לך ברגל. זה בריא מאוד. וכמובן אל תעצור טרמפים למרחקים קצרים של עד קילומטר. וכבר אמרנו שללכת ברגל זה בריא מאוד.


יג. ובכלל עדיף שלא תעצור טרמפים. יש אוטובוסים. איזה מנהג זה להיות טפיל ולחיות מחסדי הזולת. הרי אתה מתפלל בברכת המזון: "אל תצריכנו למתנת בשר ודם" איזו מין צורת חיים היא לחיות על חשבון אחרים. כמובן איננו מדברים על ישובים קטנים שבהם יש הסכם חברתי מובן מאליו שכולם לוקחים את כולם. ובוודאי איננו מדברים על מקרים יוצאי דופן שבהם אתה נקלע ללא תחבורה, כלומר שתכננת לנסוע בתחבורה ציבורית אך קרתה תקלה, או שיש כאן הכרח לנסוע בטרמפ, וכידוע ההכרח לא יגונה. אבל גם לא ישובח.


יד. זה הכלל, יש לך הזדמנות לעבוד את ד' וללכת בדרכיו ולהידבק במידותיו. וכבר כתב הרמב"ם: "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר... בהילוכו" (דעות ה א) – ובנסיעתו.

ארבעים שנה נסענו במדבר ולא עצרנו טרמפים מעבר להכרחי, ואז התנהגנו באורח מופתי.


ועיין: "הלכות טרמפיסט".












.