משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
הלכות טיול בארץ ישראל (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
לב הארץ
ירושלים
קריעה על הר הבית בזמן הזה.
מובא בטל חרמון (- מועדים עמ' 218): "רבנו הרב צבי יהודה חידש להלכה, שבימינו, כיוון שהר הבית בשליטתנו, אף הרואה את מקום המקדש אינו קורע. שהרי אך נרצה בכך, נוכל לבנות המקדש ואין מי שיעכב בעדנו. אמנם איננו בונים ואף איננו רוצים לבנות משיקולים שונים, תורניים, מדיניים ואחרים, ואולם, בין שהשיקולים נכונים, בין לאו, מכל מקום זו החלטה שלנו, ולא שגויים מעכבים בעדנו מלבנות, ולכן אין קורעין על ראיית מקום המקדש החרב" (עיין שיחות הרב צבי יהודה - יום העצמאות ויום ירושלים עמ' 90 - מאמר ליום ירושלים שנת תשלב).
מסופר על רבנו הרב צבי יהודה בספר 'רבנו' (עמ' 211) שכך נהג בעצמו: ביום שחרור ירושלים, היו הרב צבי יהודה ו"הנזיר", הג"ר דוד כהן, יחד בכותל. למחרת הלך הרב צבי יהודה אל הג"ר דוד כדי להביא לו את ספרו, 'לנתיבות ישראל חלק א', שיצא לאור באותו כ"ח באייר תשכ"ז. אמר רבנו הרב צבי יהודה, שבמעמד מול הכותל, הוא לא קרע בראותו את מקום המקדש, משום שרק כאשר "הישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן" (ש"ע או"ח תקסא, מ"ב ס"ק ב), ויסוד זה שנאמר לגבי ערי יהודה נכון גם לגבי מקום המקדש.
"הנזיר" הנהן בהסכמה והוסיף: "הלא גם כבודו ראה שמרן הרב קוק היה שם בבגדי שבת והוא לא קרע" (היה לו חזון של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל). כולם נדהמו, וכל העיניים נסבּו לרב צבי יהודה. אך הוא הנהן בראשו: "כן, ודאי".
בס' פניני הלכה (סוף ח"א במהדורה השנייה) כתב הרב אליעזר מלמד שהיום גם רבנו הרב צבי יהודה היה אומר לקרוע על ראיית המקדש, לאחר חילול ד' הנורא שנעשה שם יום יום. שאלתי את הרה"ג אבינר מה דעתו לגבי פסקו של רבנו הרב צבי יהודה דאז, והשיב: "ב"ה עדיין הר הבית בשלטוננו, וב"ה נמשיך".
הנהגות בכותל
א. יש הנוהגים להתפלל אל מול הכותל המערבי ולא באלכסון אל כיוון מקום המסגד משום שמקום המקדש וכ"ש מקום קודש הקדשים הינם דברים שאינם ברורים, ויש לכוון לבו אל קודש הקדשים (ס' למקדשך תוב עמ' 241).
[הערה: פעם שמעתי שהרה"ג אבינר שאל את הג"ר שמחה הכהן קוק, יליד ירושלים ורבה של רחובות, על העניין הזה, וענה: נוהגים להתפלל מול הכותל.]
ב. יש להימנע מלהכניס אצבעות בין אבני הכותל משום איסור ביאה במקצת (מובא בשם רבנו הרב צבי יהודה בס' למקדשך תוב עמ' 12-13 אות 8. כאשר אמר לו תלמיד חכם שמנהג ישראל להכניס פתקים בתוך הכותל המערבי, השיב: יש 'מנהג' שהוא אותיות 'גהנם').
ג. נשאל הרב שליט"א בשו"ת סלולרי (עולם קטן גליון 215): האם כאשר יוצאים מהכותל יש לצעוד אחורנית? ענה: כן, כבכל בית כנסת.
עלייה לרגל לירושלים ולכותל המערבי בזמן הזה (שו"ת רדיו)
שאלה: האם קיימת היום מצוות עלייה לרגל לירושלים?
תשובה: היו שאמרו כך, אבל זהו מדין מנהג טוב ואין בזה חובה, כיוון שמצוות עלייה לרגל הינה עלייה לבית המקדש, הבאת קרבן וכן הלאה. היום העלייה לכותל לשלושת הרגלים היא כמעין עלייה לרגל.
עליה להר הבית
אסור לעלות להר הבית משום שאיסור הכניסה להר הבית הינו איסור חמור, משום קדושת המקום ומפני עונש כרת. וכן פסק הרבנות הראשית לישראל ופסק רבים מגדולי ישראל (ס' למקדשך טוב עמ' 175-203).
נסיעה לישראלים ולכהנים בהר הזיתים
יש להימנע מנסיעה על כביש דרך יריחו שעל הר הזיתים, ככל האפשר, ואם אין דרך חלופית או יש דרך חלופית אך מסוכנת, רשאי לנסוע כדי להגיע לקברים, אבל אסור לנסוע שם כדי להגיע למקום אחר. ובמצב שמותר לנסוע שם מותרים גם כהנים לנסוע. (שו"ת שאילת שלמה ח"א ס' שכב-שכג).
ביקור ביִמְקָ"א
שאלה: האם מותר לרוץ במגרש הספורט של ימק"א?
תשובה: ימק"א הינה אגודה נוצרית של אנשים צעירים. האם מותר לרוץ בשטח השיך לארגון נוצרי? וודאי שלא, הרי אסור ליַקֵר עבודה זרה. אסור לתת כבוד לעבודה זרה, אסור לכבד עבודה זרה. אסור לומר על עבודה זרה, 'כל הכבוד לכם.'
אמנם אינך אומר 'כל הכבוד', אלא בסה"כ הנך רץ, אך מפני שאתה רץ אתה מצביע ברגליך, דבר השווה לאמירת 'כל הכבוד'. אין לך שבח גדול מזה, שאתה מודה להם, שמח ונהנה מהדברים שעובדי עבודה זרה עשו. אעפ"י שהמגרש עצמו אינו עבודה זרה, זה סתם מגרש, בכל זאת זה מחובר וקשור לעבודה זרה. הם לא סתם עושים מגרשים, הם לא אגודה עולמית למגרשים, זה מחובר לעבודה זרה. זו השיטה הנוצרית. הם מנסים לקרב אליהם אנשים ולהראות שהם טובים ונחמדים. הם בונים מגרשים להראות שהם מדהימים, עושים טובות ועוזרים לאנשים.
כשאתה רץ בשטח הזה, אתה נותן להם לגיטימציה. זה נחשב לחיזוק עובדי עבודה זרה ועזרה לעוברי עבירה. בעבר, כאשר בריכת השחייה הנפרדת היחידה בירושלים היתה של ימק"א, יהודים יראי שמים לא הלכו לשם. קל וחומר ריצה, הרי יש הרבה מקומות לרוץ, זה אינו המקום היחיד. לכן, אסור לרוץ שם.
אם אדם חורש בשנת השמיטה, אסור לומר לו, 'יישר כוח.' אז ודאי שאסור לומר לנוצרים, 'יישר כוח שאתם כאן בארץ ישראל.' וכבר אמרנו ששימוש במגרש דינה כאמירת ישר כוח ומתן לגיטימציה. הרמב"ם כותב בפירושו על המשניות שאסור לגור בעיר שיש בה עבודה זרה. זה לא ממש אסור.
יש עבודה זרה בארץ ישראל, אבל אין ברירה, חייבים ליישב את הארץ. בתל אביב אין אף כנסייה, מצווה לגור בתל אביב, עיר גדולה ללא עבודה זרה. פעם נולד למישהו בן והרצי"ה הוזמן לברית שהתקיימה בל אביב. אמר הרצי"ה, 'לתל אביב אני הולך, אין שם אף כנסיה.'
אבל וסיבוב שערים
שאלה: אבי נפטר לפני חודש. מותר לי להשתתף בסיבוב שערים כמו שאני נוהגת מידי חודש?
תשובה: סיבוב שערים זה מצוה, אבל זה בעייתי. כשאת הולכת את פוגשת בכל מיני חבר'ה. הבעיה אינה הסיבוב שערים עצמו, אלא הפגישה המשמחת בידידות וחברות. אם את רוצה, לכי לבד. לא ממש לבד, אלא לפני כולם או אחרי כולם.
בית לחם
קריעה על ראיית בית לחם שהועברה ל"אוטונומיה"
שאלה: האם יש לקרוע על ראיית העיר בית לחם שהועברה ל"אוטונומיה"?
תשובה: הלכה ידועה בש"ע היא (ס' תקסא), "הרואה ערי יהודה בחורבנן - קורע"., וכתבו על זה הבית יוסף, ב"ח, מג"א והאחרונים שהכוונה ל"שלטון גויים". אף אם עדיין גרים שם יהודים, "שלטון גויים" הינו חורבן לאומי. אמנם בית לחם אינה תחת שלטון גויים - זו רק אוטונומיה. התמעטות שלטוננו, חילול ד' גדול וטומאה גדולה, אבל זה עדיין לא תחת שלטון הגויים, זו עדיין המדינה שלנו.
לכן, לא ברור שחייבים לקרוע. אלא מה, אפשר לקרוע. אני לא אקרע את החולצה. אם אקרע, אקרע את הגופייה שתחת החולצה. אנו עם מכובד וחזק ולכן איננו קורעים החולצות, אך על האסון הגדול של האוטונומיה קורעים גופיות.
ביקור כהנים בקבר רחל
מובא בשו"ת שאילת שלמה (ח"ג ס' שכט:) "יש פוסקים שהתירו לכהנים להיטמא לקברי צדיקים, כי צדיקים במותם נקראו חיים, אך ההלכה המקובלת היא שאסור. יש שהתירו את קברי האבות במערת המכפלה, וכן קבר רחל אמנו, כי הם בנויים בצורה כזאת שאין טומאה, אך גם על זה ההלכה המקובלת היא שאסור. לכן למעשה, אין לכהנים להיכנס לקברי צדיקים, אך אלו שנוהגים כן, אפשר ללמד עליהם זכות ובייחוד בקבר רחל ומערת המכפלה".
וסיפר הג"ר מרדכי אליהו (דף שבועי קול צופיך גליון 279): "ואמרתי בזמנו לרה"ג צבי יהודה הכהן קוק ע"ה שכתוב בספר 'קונטרס היחיאלי' שמותר לכהנים להכנס לקבר רחל. והוא שאל אותי מה אומרים שם, ואמרתי לו שקוראים שם פסוקים של רחל אמנו, והוא נסע לשם, אבל לא נכנס אלא עמד בדלת. וכשחזר שאלתי אותו מדוע לא נכנסת? והוא ענה לי: אבא שלי לא נכנס, גם אני לא נכנס".
חברון ביקור כהנים במערת המכפלה
שאלתי את הרב על המחלוקת האם מותר לכהנים להיכנס למערת המכפלה, והשיב שמרן הרב קוק אמר שאין להיכנס. אחר כך ראיתי בירחון עטורי כהנים (סיוון תשס"ו גליון 261), שנשאל, האם מותר לכהן להיכנס למערת המכפלה? וענה, "מחלוקת. ומרן הרב קוק לא נכנס." וכן בדף השבועי 'עולם קטן' (גליון 169), נשאל בשו"ת הסלולרי, האם מותר לכהן להיכנס למערת המכפלה בשביל אמירת סליחות? וענה, "מחלוקת. הרב קוק לא נכנס".
וכן בשו"ת שאילת שלמה (ח"ג ס' שכט), נשאל על ביקור בקבר רחל ומערת המכפלה, והשיב, "יש פוסקים שהתירו לכהנים להיטמא לקברי צדיקים, כי צדיקים במותם נקראו חיים, אך ההלכה המקובלת היא שאסור. יש שהתירו את קברי האבות במערת המכפלה, וכן קבר רחל אמנו, כי הם בנויים בצורה כזאת שאין טומאה, אך גם על זה ההלכה המקובלת היא שאסור. לכן למעשה, אין לכהנים להיכנס לקברי צדיקים, אך אלו שנוהגים כן, אפשר ללמד עליהם זכות ובייחוד בקבר רחל ומערת המכפלה". ופעם דיברתי עם הרב שליט"א בשאלה זו ואמר לי שהוא למד בישיבה בחברון ולא נכנס למערת המכפלה.
בספר כחיצים ביד גיבור (ח"ג עמ' 108), נשאל הג"ר אביחי רונצקי, כעת הרב הראשי לצה"ל, האם חייל כהן יכול להיכנס למערת המכפלה בתור סיור כדי להכיר את המקום, לקראת פעילות אפשרית של היחידה במקרה של פיגוע חבלני? ענה, מותר להשתתף באותו סיור משלושה נימוקים:
א. פשוט וברור שכח העומד לפני ביצוע משימה צריך להתאמן לקראתה כראוי.
ב. כלל לא ברור שאכן קברי האבות נמצאים בדיוק מתחת לרצפת אולמות התפילה וגם אם הדבר כך יתכן שהטומאה אינה בוקעת ועולה כלפי מעלה, מפני שאפשר וישנם חללים של יותר מטפח שחוצצים בין הרצפה למקום הקברים כפי שקיים בהר הבית (מס' פרה פרק ג).
ג. ישנם פוסקים ראשונים שקברי צדיקים אינם מטמאים, והרב אליהו התיר לכהנים להיכנס לקברי צדיקים. אעפ"י שרוב הפוסקים אוסרים, נראה שאפשר לצרף את דעת המקילים לטעמים האחרים. בהערה לתשובה הנ"ל, כתב הרה"ג אבינר, "יש לדעת שהנימוק הראשון הוא הינו הנימוק העיקרי, ואילו השני והשלישי הינם רק סניפים. ויש לציין זאת, כדי שלא ילמדו אחרים היתר גורף בענין זה". ואמר לי הרה"ג אבינר שליט"א שהוא לא היה נכנס למערת המכפלה בעת לימודיו בחברון.
כבוד הורים (שו"ת סלולרי)
שאלה: אני בן 15 ורוצה לנסוע למערת המכפלה אך הורי לא מרשים בשל המצב הבטחוני. המותר ללחוץ או יש לוותר?
תשובה: לנסות לשכנעם ואם אי אפשר יש לוותר לפנים משורת הדין.
חיפה ביקור בגנים הבהאיים בחיפה
בירחון עטורי כהנים (ניסן תשס"ו גליון 259): נשאל הרב, האם הבהאיים הינו עבודה זרה? אפשר לבקר שם ולעבוד שם? וענה, מותר, זו לא עבודה זרה, אלא ארגון אוניברסאלי הומאניסטי ממקור מוסלמי. גם נשאל פעם בתוכנית רדיו: האם מותר לבקר בגנים הבהאיים בחיפה ולהיכנס למקדש שלהם? וענה, וודאי אסור להיכנס לבית עבודה זרה וגם למקום השייך להם, אבל הבהאיים אינם ע"ז אלא ארגון אוניברסאלי כללי ממקור מוסלמי.
המושגים שלהם הינם אהבת כולם, כבוד הבריות, אחדות, וכל מיני ערכים אוניברסאליים. הם אינם שונאים אם ישראל ואינם לוחמים נגד עם ישראל, זה סימן טוב שיש להם יחס טוב לעם ישראל החוזר לארץ ישראל. המקור של הבהאיים מוסלמי, אבל הם לא מוסלמים. גם איסלם אינו ע"ז, אבל בכל זאת יש בעיה כי איסלם אומר שהתורה בטלה. לכן זו אינה דת אמת אלא דת שקר.
ככה כתב הרב יוסף אלבו בתחילת ספר העיקרים, שאיסלם הינה דת של שקר, שהרי היא מחקה את התורה. אבל הבהאיים אינם מוסלמים, זו כת שפרשה מהאיסלם. לכן, מותר להיכנס.
==
==