משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!
הלכות טיול בארץ ישראל- ב' (מאמר)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
תוכן עניינים
קדמה
נהר הירדן
ברכת 'עושה מעשה בראשית' על ראיית נהר הירדן.
נשאל הרב בשו"ת שאילת שלמה (ח"א ס' קיח): האם מברכים ברכת 'עושה מעשה בראשית' על ראיית נהר הירדן? ענה הרב שליט"א: ישנם כמה תנאים בכדי לברך על ראיית נהר:
א. הנהר צריך 'שם בעולם' (ערוך השלחן או"ח רכח ס' א). יש לירדן שם בעולם, אבל שמא אין שמו בעולם בא מחמת גודלו אלא מחמת היותו הנהר "הפנימי" של ארץ ישראל.
ב. הנהר צריך להיות מימי בראשית ולא נהר שנתהווהּ לאחר מכן (משנה ברורה ס' רכח ס"ק ד). אין מקור מפורש שהירדן קיים מששת ימי בראשית ולא נתהווה אחר כך, אך הסברא נותנת שהוא הינו נהר עתיק שבעתיקין, שהרי הוא משמש אמת מידה לעניין מדרגות קדושת ארץ ישראל, כפי שאמרו בני גד ובני ראובן שהתיישבו מעבר לירדן: "מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר, מה לכם ולד' אלהי ישראל. וגבול נתן ד' ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק בד'" (יהושע כב, כד-כה). אם כן, יש כאן גבול אלוהי.
ג. שמא תאמר שהירדן משנה כל הזמן את מסלולו ופיתוליו (ראה ב"מ שם וירושלמי חלה שם), ואין לך שום מקום שאפשר להיות בטוח שכּך היה במדויק בששת ימי בראשית - רבותינו הראשונים לא חששו לכך, שהרי פסקו שיש לברך ברכות אלה, וכנראה הניחו שהימים, הנהרות וההרים בחזקתם הם עומדים שכך היו בששת ימי בראשית (וראה שער הציון ס' ח בשם פמ"ג). ואף אם נשתנה הירדן, ודאי מדובר בשינויים קלים שאינם חשובים שינוי.
ד. אין לברך על נהר אלא במקום שלא נשתנה מסלולו על ידי מעשה בני אדם (ש"ע שם ס' ב), שהרי אין זה נקרא מעשה בראשית (מ"ב ס"ק ה). יש כמה מקומות שנעשו שינויים בירדן, כגון מעמק החולה עד מעט למעלה מגשר בנות יעקב, וכן דרומית לכינרת, שנחפרה שם תעלה, שם אין לברך. אמנם, רוב אפיק הירדן זורם במסלולו הטבעי.
אע"פ שהרב שליט"א תירץ את הקושיות הנ"ל, בכל זאת פסק שעל נהר הירדן יש לברך בלי שם ומלכות כיון שיש הרבה ספקות ופוסקים המפקפקים בדבר.
ביקור בירדן
נשאל הרב בעטורי כהנים (אב תשס"ו, גליון 263): האם מותר לצאת לטיול למה שנקרא כיום ארץ ירדן? ענה הרב שליט"א: "זה ארץ ישראל, אך לא שלטון ישראל, לכן יש להימנע מלנסוע לשם, והוא הדין לסיני".
צפונה
ביקור בקבר יוסף בזה"ז (שו"ת רדיו) שאלה: האם מותר בזה"ז לבקר ולהשתטח על קבר יוסף שנחרב ע"י הערבים ימ"ש וצה"ל אינו שומר עליו?
תשובה: לאחר שפסק הג"ר עובדיה יוסף שאסור ליחידים להשתדל להגיע לקבר יוסף בלי רשות הצבא, בנימוק שפיקוח נפש דוחה תפילה במקום קדוש, ואף אמרו הרבנים הראשיים לשעבר הרב ישראל מאיר לאו והג"ר אליהו בקשי דורון שמי שמשתדל להגיע לשם בלי רשות הצבא גורם סכנה ליחידים ולחיילי צה"ל, אמר הרב שליט"א: "אני מוסיף שבאמת אנשים אומרים שלהגיע לשם אין סכנה. והראיה: הלכנו הרבה פעמים ולא קרה לנו כלום, אנחנו מרמים את צה"ל וצה"ל לא רואה שאנחנו מגיעים. זה לא נכון. לא קרה כלום בגלל שצה"ל שומר. אמר לי חבר שמופקד על הגיזרה: 'לא נכון. לא מרמים אותנו. אנחנו רואים הכל. פעם אחת הצליחו לרמות אותנו ולא ידענו שמגיעים ובאותה הפעם נפצעו חסידי ברסלב.' לכן, נא לא להתחכם עם צה"ל ולא להתחכם עם ריבונו של עולם."
ביקור כהנים בקבר יוסף
שאלה: האם מותר לכהנים לבקר בקבר יוסף?
תשובה: לאחר מלחמת ששת הימים היה רבנו הרב צבי יהודה יוצא לסיורים באזורים ששוחררו יחד עם תלמידיו, וכשביקרו בקבר יוסף בשכם, התלמידים נכנסו פנימה, ורבנו הרב צבי יהודה נשאר בחוץ (ספר שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל עמ' 142).
הגליל
ברכת כהנים בצפון הארץ
נשאל הרב בשו"ת שאילת שלמה (ח"א ס' סה): האם כהנים צריכים לשאת כפיהם בכל יום כמנהג הכללי שבארץ ישראל או שיש לשאת כפיים רק בשבת בתפילת מוסף כמנהג כמה מהקהילות בגליל כקהילות חיפה, צפת, טבריה, בית שאן וכו'? ענה הרב מה ששמע מפי הג"ר אברהם דוב אויערבך, הרב הראשי לטבריה, שביישובים שהוקמו על ידי ספרדים או אשכנזים תלמידי הגאון מווילנא, בהם נושאים כפיים בכל יום, שלא כמו בישובים שהוקמו על ידי אשכנזים-חסידים.
הספרדים הולכים בזה בדרך הרמב"ם והב"י, והם נושאים כפיים בכל יום בגליל עד היום הזה. לעומת זאת, ייתכן שהחסידים שהחמירו בדין טבילה, כידוע, הקלו משום כך בדין נשיאת כפיים. מכיוון שראשוני היישובים בצפון הארץ נוסדו ע"י אשכנזים-חסידים, נמשכו אחריהם האשכנזים-פרושים תלמידי הגאון. במקום שנהגו שלא לשאת כפיים אלא בשבת, קשה לשנות. וכתב הרב שליט"א "קשה, אבל יתכן שלא בלתי אפשרי". ומביא מה שכתוב בספר "האיש נגד הזרם" מאת הרב שמואל אבידור הכהן (עמ' לט) שמרן הרב נסע פעם ברכבת חיפה-צמח, וקיימו שם מניין בתפילת שחרית, והודיע הרב כי החליט לעלות לדוכן כי "בעזרת ד' יקום כאן יישוב עברי בשדות הנֹשַמִים האלה, ולכן מוטב להקדים ולברך את המקום הזה".
ברכת עושה מעשה בראשית על ראיית ים כינרת
נשאל הרב בשו"ת שאילת שלמה (ח"א ס' קיח): האם מברכים ברכת 'עושה מעשה בראשית' על ראיית ים כינרת? ענה: כתב המ"ב (סק"ו) לגבי ימים, אם המשיכו בני אדם אחד לחברו ועשוהו לים אחד, אין מברכים על אותו מקום. וציין המ"ב בשער הציון (סק"ט), כגון תעלת סואץ. תופעה זו נדירה ואינה שייכת לים כינרת, ע"כ על ים כינרת יש לברך ברכת "עושה מעשה בראשית" בשם ומלכות.
ונשאל הרב שליט"א בשו"ת סלולרי (בדף שבועי מעייני הישועה 354 גליון - פרשת שלח תשס"ח), התווכחנו בטיול האם צריכים לברך ברכה כלשהי כאשר רואים את ים הכינרת, אם כן, איזו ברכה? ענה: אם לא ראיתם את הכנרת שלושים יום מברכים "עושה מעשה בראשית" (ספר מור וקציעה).
ביקור כהנים בקבר רשב"י
נשאל הרב בשו"ת הסלולרי (בדף שבועי מעייני הישועה 398 גליון - פרשת בהר-בחוקותי תשס"ט), כהנים יכולים להיכנס לקבר רשב"י? ענה: לא.
רמת הגולן
ברכת עושה מעשה בראשית על ראיית הר החרמון נשאל הרב בשו"ת שאילת שלמה (ח"א ס' סה): האם מברכים עושה מעשה בראשית על ראיית הר חרמון? ענה: לא הגובה הוא המדד הקובע, אלא הר העושה רושם חשוב על האדם בראייתו. וודאי גם בארץ ישראל ישנם הרים וגבעות שמברכים עליהם, וודאי לא קבעו חז"ל ברכה זו רק לחוץ לארץ. א"כ נראה שהחרמון נכלל בקטגוריה זו של הרים משונים המעוררים התפעלות ויש לברך עליו.
יש להוסיף כאן מה שנשאל בדף שבועי עולם קטן (גליון 183) בשו"ת הסלולרי, האם מותר לטפס לאוורסט למרות הסיכון? וענה, "אסור. אין להיכנס לסיכון אפילו מועט בשביל בילוי. מותר רק בשביל פרנסה או בשביל מצווה".
נגבה
ביקור בסיני
נשאל לגבי טיול בסיני (שו"ת שאילת שלמה ח"ג ס' שיב), וענה: אין לטייל שם בשל כמה סיבות:
א. אין לטייל למקומות שאינם בתחום מדינת ישראל, אע"פ שהם חלק מארץ ישראל המובטחת. לפני קום מדינת ישראל הייתה מצווה גדולה לגור בכל ארץ ישראל או לטייל בה, כפי שכתבו הפוסקים שגם לטיול יש ערך, אך עכשיו שיש מדינת ישראל, המצווה בשלמותה מתקיימת במדינת ישראל ולא בארץ ישראל שמחוץ למדינת ישראל. בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד ס' סו),
כתב הרב יהושע מקוטנא שעיקר מצוות יישוב ארץ ישראל לכלל ישראל הינה כאשר עם ישראל גר בארצו, ויחיד שגר בארץ בלי לא מקיים את מצוות יישוב הארץ בשלמותה. לכן, מי שיוצא לסיני שתחת שלטון עם זר, חדל באותו זמן לקיים מצוות יישוב הארץ בשלמותה.
ומצאנו שכאשר תלמידי חכמים היו מלווים חבריהם לחוץ לארץ, "בעכו הוו מפטרי משום דאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ" (גיטין ע, ב). על אף שגם החלק של עכו שהיה בארץ ישראל היה תחת שלטון גוי, בכל זאת היה שם יישוב יהודי ומוסדות יהודיים, ולחלק של עכו שהיה לגמרי בנוכחות גויית, לא יצאו. קל וחומר בימינו שיש לנו שלטון גמור במדינת ישראל.
סימן לדבר, מה שאמרו חז"ל שכל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים (כתובות קי, ב), והביאו ראיה מדברי דוד: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" (שמואל א כו), והרי דוד לא יצא לחוץ לארץ אלא לגת, שהיא ארץ ישראל, אלא שהיתה תחת שלטון פלישתים, לכן אינה נחשבת באותו רגע לנחלת ד', וכל הדר בה, כעובד עבודת כוכבים.
ב. אין זה מוסרי להוציא כסף ולתת אותו למצרים, במקום לתת אותו לארץ ישראל, בה יש כל כך הרבה עניים מרודים.
ג. יש סיכון מסויים בטיולים אלה, כפי שראינו בעבר.
ברכה על ראיית תעלת סואץ
נשאל בשו"ת שאילת שלמה (ח"א ס' קיח): האם מברכים ברכת 'עושה מעשה בראשית' על ראיית תעלת סואץ? הרב שליט"א מביא דברי מ"ב (רכח ס"ק ו) שלגבי ימים, אם המשיכו בני אדם מאחד לחברו ועשוהו לאחד אין מברכים על אותו מקום, וציין מ"ב בשער הציון (ס"ק ט) כגון תעלת סואץ.
לארכה ולרחבה
ברכת עושה מעשה בראשית על שני דברים
שאלה: אם אני מתכנן לראות כמה ימים או כמה הרים ביום אחד, אפשר לכוון בברכת 'עושה מעשה בראשית' על כל הראיות?
תשובה: אי אפשר לכוון על הכל, כי היא ברכת ראיה.
ברכת מציב גבול אלמנה על ראיית יישוב ישראל בארץ
נשאל בשו"ת שאילת שלמה (ח"א ס' קיט): האם מברכים ברכת מציב גבול אלמנה על ראיית יישוב ישראל בארץ קדשנו? ענה: אמנם שיטת רש"י היא שמברכים ברכה זו על בית המקדש, אך ברור שאין זו 'הלכתא למשיחא', שאלמלא כן ברכה זאת לא היתה מודפסת בעשרות הסידורים שערכו גדולי ישראל (עיין ברכות נח, ב ובית יוסף או"ח רכד) לכן, יש לברך ביישוב חדש כשיטת רש"י השנייה, שהארץ שהיתה כאלמנה, שגבולותיה נשלטו על ידי עמים אחרים, חוזרת לעצמאותה.
אמנם ודאי יותר מעולה לברך אם יש גם בית כנסת ביישוב, כדי להתחשב בדעתו של הרי"ף (וכדעת מ"ב רכד ס"ק י). וכן נהגו למעשה גדולים אחרים.
מסופר על הרב מרדכי גימפל יפה רבה של יהוד, אחד מראשוני המתיישבים בארצנו הקדושה, שסיפרו לו שבמושבה מסוימת ישנם עדיין עיכובים בשלמות קיום המצוות שבין אדם לד'. ובביקורו שם אמר: "אמנם זו אלמנה חצופה, אבל בכל זאת, בא"ה אמ"ה מציב גבול אלמנה".
דעתו של רבנו הרב צבי יהודה מובאת בשיחותיו (שיחות הרב צבי יהודה - ויקרא שנערכו ע"י הרב שלמה אבינר עמ' 288-291). הוא שאל, האם ברכת מציב גבול אלמנה נקבעה על ויליאסבורג או שטרסבורג? והשיב, ודאי לא, כמובן, הכוונה היא לבתים בארץ ישראל, יישוב הארץ.
מצבנו העכשווי דומה למצב שהיה בזמן בית שני (כרש"י). אמנם אין לנו רוח הקודש כפי שהיה אז, אבל מבחינה כלכלית אנו במצב הרבה יותר טוב: במספר היהודים, בריבונות מדינית וכו'. משמעות הביטוי "כגון ביישוב בית שני" הוא, שקיים סדר של גאולה שאינו נִסי כמו זה של יציאת מצרים. 'יישוב', הוא בניגוד לשממה. מופיע הקץ המגולה, וקללת השממה נפסקת. גבולות הארץ נחרבו על ידי חורבנות ומלחמות. כשחוזר המצב לקדמותו, מיתַקן ומתייצב, אלמנה זו שגבולה נהרס חוזרת ומתייצבת. כלשון הפסוק במשלי (טו, כה): "ויצב גבול אלמנה".
היה מי שחשש לברך בגלל דברי הרי"ף וכתב רבנו הרב צבי יהודה שאין נוסחתו של הרי"ף מוזכרת ברש"י, ברמב"ם או בש"ע (שמעתיק דברי רש"י כלשונם), אם כן, אפשר לסמוך על שלושה עמודי עולם אלה ולברך. גם הוסיף שאפילו לדעתו של הרי"ף לא ייתכן שכוונתו לברך על בתי כנסת בחו"ל כיון שהברכה כתובה בלשון ברורה: 'מציב גבול אלמנה'. אם כוונת הרי"ף לבית כנסת שבחו"ל, על איזו אלמנה מדובר כאן, ועל איזה גבול? רק בא"י חזרו הגבולות ונתייצבו.
אמר רבנו הרב צבי יהודה שישנם מצבים בהם פחד מברכה לבטלה נמשך מחסרון שלמות אמונה. ספקות בברכות שווה ספקות באמונה. "הוודאי שמו כן תהילתו" (פיוט לראש השנה). והעיד על עצמו שמספר פעמים זכה להיות מוזמן ביישוב חדש לאספה או לחגיגה. ולכתחילה היה ראוי לברך מיד, משום הידור מצווה ומכל מקום התעכב קצת, "מכיוון שעל פי רוב מבקשים ממני לדבר", ואז, בירך בקול רם וברבים, בשם ומלכות, בשביל הפרסום. והודיע שמי שרוצה, יכול לצאת ידי חובה בברכתו.
==
==