שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות טבילת כלים חדשים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: מה טעם טבילת כלים?

ת: כדי שייכנסו לקדושת ישראל, מעין גיור. רמב"ן (מובא בריטב"א ע"ז עה ב).

ש: כלים מאלו חומרים חייבים להטביל?

ת: מתכת, מן התורה. זכוכית, מדרבנן. עץ, פטור. פלסטי, פטור ויש מחמירים, בלי ברכה. חרס, פטור (עי' פירושו של הרב על קצשו"ע לז א).

ש: וחרסינה?

ת: מחלוקת. יש מחייבים, כי מצופה זכוכית. ויש פוטרים, כי הציפוי בטל, כגון הגר"מ פיינשטיין והגר"ע יוסף. בימינו, הציפוי הוא מפלסטי, אז ודאי פטור (שם).

ש: ואם הם תוצרת הארץ?

ת: אם הם תוצרת יהודים, פטורים. אך יש להיזהר, כי לפעמים השם הוא מפעל ישראלי, אך הוא קנה ממפעל גוי בחו"ל. לכן יש לבדוק היטב. אם המפעל הוא גוי, להטביל בברכה. מפעל יהודי, לא להטביל. ספק, להטביל בלי ברכה (שם).

ש: כלים מאלומיניום חד פעמיים?

ת: פטורים, כי ההגדרה של כלי היא שעשוי להכניס ולהוציא באופן קבוע. אך אם משתמשים בו כמה פעמים, יש להטביל (שו"ת אגרות משה יו"ד ג כג. שו"ת מנחת יצחק ה לב. הגריש"א אמר בלי ברכה).

ש: מה דין שימוש חוזר של כלי תוצרת חו"ל כגון צנצנת זכוכית?

ת: לכאורה צריך להטביל, אבל יש מפוסקי הדור ש פטרו, כי עד כה היה רק עשוי להוציא ולא להכניס, לכן לא היה לו גדר כלי. ועתה שנעשה להכניס ולהוציא, זה נעשה ביד יהודי, ולכן למעשה הוא יצר את הכלי, ולכן הוא פטור (שערים מצוינים בהלכה לז אות ח בשם מהרי"ל דיסקין. והגר"מ פיינשטיין בשו"ת י"ד משה עמ' קצ).

ש: אם יש כלי ואינו זוכר אם טבל אותו, מה לעשות?

ת: להטביל בלי ברכה אפילו כלי זכוכית שדינו מדרבנן (שו"ת מנחת שלמה סח ב. שו"ת מנחת יצחק א מד. שו"ת שבט הלוי י קכח ו).

ש: אם אני מקבל כלי לא כשר שיש להגעל, מה קודמת, טבילה או הגעלה?

ת: קודם הגעלה, שאם מטבילים כלי לא כשר, זה כמו טובל ושרץ בידי (שו"ע יו"ד קכא ב).

ש: האם כלי מתכת חדשים יש להגעיל שמא נמרחו בשומן לא כשר בתהליכים הלחצנות וההברקה?

ת: יש מחמירים. אך אפשר להקל, כי כמעט תמיד הוא כשר, ואם הוא לא כשר, הוא פסול לאכילה, או נפסל בתהליך החימום הגבוה (עי' שו"ת שאילת שלמה א שכד).

ש: האם יש להסיר מדבקה לפני טבילה?

ת: כן. כדי שלא תהיה חציצה. אבל אם נשאר מעט, אז דיעבד, אפשר להקל, כי זה נקרא מיעוט ואינו מקפיד. אך לפעמים אדם קונה כוס יקרה מקריסטל, והוא מעוניין שהמדבקה תישאר, לכן לא צריך להסירה.

ש: האם גר שהתגייר צריך להטביל כל כליו?

ת: מחלוקת. לכן יטביל בלי ברכה (דרכי תשובה על יו"ד הלכות טבילת כלים קכד סק"ד. שו"ת ציץ אליעזר ח יט-כ).

ש: האם זה מועיל שהמוכר מטביל?

ת: לני מנחת יצחק ושבט הלוי אין זה מועיל. הקונה הוא שצריך להטביל, כי אצלו זה לשימוש, ואצל המוכר זה לסחורה (ספר טבילת כלים עמ' פז-פח).

ש: כיצד להטביל כלי חשמלי שלא יתקלקל?

ת: א. יש פוטרים כי מחובר לחשמל ואינו כלי. שערים מצויינים בהלכה לז ז .אך הרוב מחייבים. ב. יש פוטרים את החלק החשמלי כי אינו כלי ורק טובלים את השאר. אגרות משה א נז. אך הרוב מחייבים. ג. יש מתירים לעטוף בבד לח שחוסם אבל מהווה חיבור. מנחת יצחק ב עב. אך גם זה חידוש וגם לא תמיד מועיל. ד. לכן להטביל ולייבש מול מפזר חום. ה. או לפרק משהו שיש בו מקצועיות ,ולהרכיב, וזה נחשב שיהודי הרכיב. ו. בלית ברירה להחליף שקע או לתת במתנה לגוי והוא ישאיל בחזרה (שו"ת מנחת שלמה ב סו. קובץ תשובות להגריש"א א ג).

ש: שמעתי שכלי חדש מותר לשימוש פעם אחת בלי טבילה?

ת: ודאי לא. אולי זה בלבול עם כלי חד פעמי (עיין טבילת כלים קא. ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש מקור למה שאומרים שמותר להשתמש בכלי הטעון טבילה פעם א' ללא טבילה? והשיב: אינו נכון. לבנימין אמר עמ' סד).

  • פורסם בשאילת שלמה 545

==

































==