שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכות התעטשות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:54, 16 בנובמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] '''לבריאות''' ש: מדוע אנו אומרים "לִבריאות" אחרי התעטשות? ת: אמר...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


לבריאות

ש: מדוע אנו אומרים "לִבריאות" אחרי התעטשות?

ת: אמרו חז"ל שמתחילה לא היה אדם חולה כלל אלא היה הולך בשוק ומתעטש ומת, עד שבא יעקב אבינו וביקש רחמים על הדבר (עי' בבא מציעא פז א. ברכות נג א. פרקי דרבי אליעזר נב. בראשית רבה סה ט). לכן כתב במשנה ברורה (רל סק"ז): "מי שמתעטש וחברו אומר לו 'אסותא', יאמר לו 'ברוך תהיה', ואח"כ יאמר 'לישועתך קויתי ד (בראשית מט יח). המילה "אסותא" היא בארמית ופירושה רפואה. בעברית אומרים: לִבריאות.

[ורותי סופר מסר לי פנינה נפלאה על השאלה: היאך נכון לומר לחברו – "לִבריאות" או שמא "לַבּריאות"?

התשובה: הנכון הוא שיאמר: "לִבְריאות", בחיריק. ההסבר מצוי בתורה. היה רבינו הרב צבי יהודה אומר: "בראשית ברא" – בראשית בריא! נפש בריאה בגוף בריא. פוגש אדם חברו בדרך: מה שלומך? אל תשאל, צרות, כך וכך... מנחמו: אין דבר – העיקר הבריאות! לא נכון! לא העיקר הבריאות – בראשית בריא! הבריאות היא הקומה התחתונה, הגוף. בודאי צריך שיהיה בריא – אבל איננו העיקר, הוא הבסיס לָעיקר, לרוח, לנשמה. וכאן הנפקא מינה! "בראשית בריא" – לִבריאות! בחיריק. "העיקר הבריאות" – לַבּריאות! בְפַתָּח, למ"ד בכל"מ, תשלום ה"א הידוע. ומכל מקום, שיהיה לכולנו 'אסותא'! – רשם מ"צ.]


"לישועתך קויתי ד'"

ש: אני לא רואה שהרבה אומרים "לישועתך קויתי ד'" אחרי התעטשות.

ת: יש נמנעים לומר, מפני שטרוד בעיטוש ואינו יכול לכוון כראוי (כה"ח קע ג). ויש אומרים בלי שם ד' (הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה על קצשו"ע ס' סא אות ה). ויש אומרים שהחת"ס לא אמר כלל. או אמר בלי שם ד', שמא מתוך הרגל יאמר הפסוק בשירותים.

[עי' מנהגי בעל החתם סופר עמ' יג. מנהגי רבותינו והליכותיהם על החת"ס עמ' רמא – רשם מ"צ.]


לִבריאות באמצע שמונה עשרה

ש: אם אחד מתעטש באמצע שמונה עשרה, האם יש להפסיק כדי לומר לו לִבריאות?

ת: בודאי לא, כי אסור להפסיק באמצע שמונה עשרה. וכתוב בגמרא שהמתעטש בתפילתו סימן יפה לו, כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה, כך עושים לו נחת רוח מלמעלה (ברכות כד א-ב. שו"ע או"ח קג ג).

[ורש"י מסביר שם שלימוד זה היה חביב לרבי זירא לפי שהיה רגיל להתעטש. ובשו"ת קול מנחם – אהל ברכה סי' צא, הסביר האדמו"ר מקאליב שאולי זה המקור לחַלק טבק בשעת התפלה לגרום עיטוש. ובכל זאת, אמר הגר"ח קניבסקי שאם אפשר יש למנוע עצמו מלהתעטש באמצע תפלתו. שאלת רב א קכ. ונ"ל שצ"ע – רשם מ"צ.]


רק בברכת אבות או כל שמונה עשרה

ש: מה שכתוב בגמרא שהמתעטש בתפלתו סימן יפה לו, הוא רק בברכת אבות או בכל השמונה עשרה?

ת: בכל התפילה (וכן הגר"ח קניבסקי. גם אני אודך ג ד).


עיטוש מאלרגיה

ש: המתעטש מחמת אלרגיה באמצע תפילה, האם זה סימן טוב?

ת: אמר הגר"א נבנצל: אם הוא מרגיש נחת רוח מהעיטוש מסתבר שזה סימן יפה לו (חוברת עיטוש בהלכה סח-ע. ואמר הגר"ח קניבסקי: יתכן).


לִבריאות באמצע סעודה

ש: האם יש לומר לִבריאות באמצע סעודה?

ת: לא, שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה (תענית ה ב. שו"ע או"ח קע א).


לִבריאות בזמן לימוד תורה

ש: האם יש לומר לִבריאות באמצע לימוד תורה?

ת: כתוב בגמרא ברכות (נג, א): "של בית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני ביטול בית המדרש". וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רמו יז). ויש אומרים שזה היה בימיהם דוקא, שלא הסתכלו מחוץ לספריהם, וכל שכן שלא היו משיחים, אבל עכשיו שבלאו הכי אין נזהרים, מותר לומר לִבריאות (פרישה מובא בט"ז סק"ו. ערה"ש שם ס' לג). ויש אומרים שבכל זאת צריך להימנע, שמא יימשך מזה דבר מגונה, שהשומע יסבור: שמשהותר עכשיו לומר רפואה לעיטוש, הותרה הרצועה לגמרי, וישיח גם כן שיחה בטלה (ט"ז שם). ונראה שראוי להחמיר (שו"ת שאילת שלמה א קא).

[ואמר הגר"א נבנצל: "לומר אסותא בביהמ"ד נהגו להקל, אבל נלענ"ד שהדעה נוטה להחמיר" (משנה ברורה ביצחק יקרא ח"ו בסוף עמ' ה).

וכשהיה לומד הגאון מטשעבין, הג"ר דב בעריש ווידנפלד, והיה החברותא מתעטש, היה הגאון מטשעבין מצטט את לשון ההלכה: "אין אומרים אסותא מפני ביטול בית המדרש", והרוויח בזה שיצא את כל הדעות, שכן הט"ז מביא את דעת הפרישה שדין זה שאין אומרים אסותא באמצע הלימוד נאמר דוקא בימיהם, אבל בזמנינו שבלאו הכי אין נזהרין שלא לדבר, אומרים רפואה. והט"ז משיג על הפרישה שלא היה לו לכתוב דבר זה ולבדות קולא מלבו. והגה הגאון מטשעבין עצה להביא לשון ההלכה ובזה לצאת ידי שניהם (שר התורה עמ' 186).]


לִבריאות בשירותים

ש: האם מותר לומר לִבריאות בשירותים?

ת: כן, אך לא "לישועתך קויתי ד'" למי שנוהג לומר, כי הוא פסוק (עיין שו"ע או"ח פה ב).

[ויש אומרים שאין לומר בשירותים ע"פ הרמ"א או"ח ג ב ונו"כ שם שאין לדבר בשירותים. חוברת עיטוש בהלכה נה. אבל אפשר לחלק בין אמירת "לִבריאות" לבין דיבור בעלמא – רשם מ"צ.]


לִבריאות בשבת

ש: האם יש לומר לִבריאות בשבת?

ת: חסידי בעלז נוהגים לא לומר אסותא בשבת על עיטוש מפני ששבת היא מלזעוק (שולחן רבותינו עמ' רסז בשם בצילא דמהימנותא עמ' קד). אבל באופן פשוט, מותר.

[מסופר בס' חִכו ממתקים ח"ב עמ' קפו שאצל חלק מאנשי ירושלים קיים מנהג ביציאה מן המקווה, לאחל איש לרעהו: "שיהיה לרפואה" או "לאסותא". חכם אחד שאל את הגרש"ז אוירבך, האם גם בשבת ניתן לאחל כך, והגרש"ז השיבו בפשטות שאפשר, ואין בכך שום שאלה – רשם מ"צ.]


לִבריאות איש לאשה

ש: אשה המתעטשת, מותר לאיש לומר לה "לִבריאות", ולהיפך?

ת: כן, אין זו שאילת שלום אלא ברכה ותפילה, כמו שמותר לומר לאשה מזל טוב (עיין חזון עובדיה ד' תעניות שלא).


לִבריאות לאבל

ש: האם מותר לומר "לִבריאות" לאבל?

ת: כן, כמו שכתב הגרצ"פ פרנק שמותר לומר "חיים ארוכים" לאבל (שו"ת הר צבי יו"ד רצ).