שיעורי הרב שלמה אבינר

בשבת בעונג שבת נענה על תשובות לשאלות, אנא ממי שרוצה שיכתוב שאלות.

הלכות בין המיצרים, עד א באב, כי בא' באב יותר חמור.

למעשה רק 2 דברים אסורים: נישואים תספורת וגילוח.

נישואים- לאשכנזים, ספרדים- מעיקר הדין יכולים להתחתן, אבל לא ראיתי ספרדים שמתחתנים בזמן הזה. על כל פנים אם הוא מוזמן לחתונה- הוא יכול ללכת, כי מכיוון שהם מתחתנים זהו יום חגם ומצווה לשמחם. כמובן שאין לשמחם באיסור, אבל פה זה לא לשמח באיסור, אלא שאחרי שהם מתחתנים מותן לשמחם. וכן מותר מוזיקה וריקודים וכן הלאה. אפשר להחמיד לבוא רק לחתונה ממש. אירוסין מותר, רק בלי ריקודים ומוזיקה. אגב אנשים כבר יש תעשיה שלמה של שאלות על אירוסין. קוראים לזה "להציע נישואים". הבחור מציע נישואים לבחורה, האם חייבים טבעת? מה מחירה? איפה כתוב בכלל טבעת?! הפוך- מי שמביא טבעת הוא נכנס לספקות שהיא מקודשת, שיש בגמ' דיון על סבלונות האם היא מתקדשת בזה או לא, ולכן עדיף בלי טבעת. אבל מדין אחר אולי זה בסדר. האם חייבים לכרוע ברך? זה כבר חוקות הגויים.

תספורת וגילוח- אשכנזים לא מתגלחים ולא מסתפרים, ספרדים מסתפרים ומתגלחים. ספרדים שהולכים ע"פ הבן איש חי- לא מסתפרים ומתגלחים.

אשכנזי יכול לספר ספרדי. גם אשכנזי יכול להסתפר מה שמעכב את האכילה, כלומר השפם נכנס לו לפה ומפריע לו לאכול. וכן אדם שעובד במקום מכובד- אז שיסתפר. וחייל שוטר ופקיד ממשלתי- גם יכול.

אלו הדינים. יש מנהג לא לברך שהחיינו. זה כתוב בשו"ע שאנשי מעשה לא מברכים שהחיינו, זו חומרא. כי איך אתה יכול לומר "שהחיינו והגיענו לזמן הזה" אבל הרי זה הזמן הזה שקניתי כך וכך ולכן זו חומרא. ויש כאלו שהלכו הלאה ולא קונים דברים חדשים כמו שולחן כיסא וכן הלאה. אבל זה גם רק חומרא. וכן יש בגדים אשר אף אחד לא מברך עליהם שהחיינו. יש גם דבר שלא מברכים שהחיינו אלא הטוב והמיטיב, שאם קנית שולחן לבית ואתה שמח זה טוב גם לאישתך ולכן מברכים הטוב והמיטיב. יש מתירים לברך שהחיינו בשבת לכבוד שבת. יש מקילים ויש מתירים לגמרי, בייסוד זה חומרא.

ללכת לים. יש אנשים שאומרים שאם הוא כבר הלך לים לפני כן אז הוא יכול ללכת ואם לא אז לא. מאיפה המציאו את הדבר הזה? 9 הימים זה דין אחר, אבל עכשיו מותר ללכת לים. האם מותר ללכת לחוף בלי להיכנס לים, או רק להכניס את הרגלים. מותר לשחות בים ובבריכה. כמובן נפרד.

ומה דין טיולים? אין איסור לעשות טיול. קטב מרירי וכן הלאה מה שמובא בהלכה זה שאסור להסתכן. אבל זה כל השנה צריך להיזהר. אל תלך למקומות אשר לא מאושרים. כל שנה יש מטיילים שנעלמו במדבר וכן הלאה. אסור להסתכן בשביל טיול, כך מובא באגרות הראי"ה. מחנה נוער- אין בעיה.

מוזיקה- זה לא קשור לבין המיצרים, אלא אסור כל השנה, זה הלכות של חורבן בית המקדש, אלא שכל השנה מקילים ע"פ השיטה הכי מקילה- כמו הרמ"א, שכולם מתירים כמותו מוזיקה כל השנה, בתנאי שזה לא על היין, ובתנאי שזה לא כמו מלכים שקמים והולכים לישון עם מוזיקה או כל היום עם מוזיקה. גם הרמא שהוא הכי מתיר לא בטוח שהוא יתלהב ממופעי מוזיקה כבדים.. הרבה פוסקים חרדים אוסרים את זה, שמותר לשמוע מוזיקה אבל בלי כל הפעלולים השטויות והצעקות. זה לא זכר לחורבן אלא זה בעצמו חורבן. הקיצור בין פסח לעצרת ובין המיצרים לא להקל יותר מידי.

הכי מחמיר זה הרמב"ם שבאגרות הוא אוססר אפילו לשיר. אבל הוא מחמיר מאוד. הרמ"א הכי מיקל והרמב"ם בהלכות מול הרמב"ם באגרות סותר. איפה זה כתוב? זה כתוב בשות אגרות משה וביחוה דעת. אנחנו לא שאנחנו עכשיו מחמירים אלא אנחנו עושים כדין. בכל השנה אנחנו מקילים ועכשיו אנחנו עושים ע"פ הדין. זה לא חידוש. החידוש הוא מה שאנחנו עושים בכל השנה. בדידי עבדא עובדא- התחתנתי ואמרה לי אישתי שלא צריך תזמורת בחתונה, עד מלחמת ששת הימים אנשים לא היה להם תזמורת בחתונה החמירו בזה, אז היא אמרה שאנחנו נחמיר כמו אחרים.

אנשים יכולים לשיר לבד וכן זה חוסך כסף. זה היתרים דחוקים מאוד. אז בסר 3 שבועות אז כתבו ככה האחרונים הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה. אתה מתווכח איתם? וגם אחרים אסרו אבל מנימוקים אחרים. זה לא שהרב פיינשטיין המציא את האיסור אלא שהוא המציא את הנימוק. קודם כל כתוב בלי ריקודים ומחולות. אז הם אמרו שזה אותו הדבר וק"ו למוזיקה. ותסתכל בתשובות נוספות של גדולי האחרונים שאסרו מסיבות אחרות. אסור השאלה היא למה. לא שמענו על מישהו שהתיר.

יש אומרים שזה קשה לא לשמוע מוזיקה זה נותן הרגשה של אבילות. יופי! זה טוב...

==

==