שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הלכה מול כיבוד הורים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מה לעשות בהתנגשות הלכה עם כיבוד הורים?

תשובה: כיבוד הורים צריך הרבה כבוד וסבלנות כמו שכתוב בגמרא ונפסק ברמב"ם ושו"ע. היה אביו לוקח ארנקים שלו וזורק לים- לא יכלימנו. יכול לתובעו לדין תורה- זה נושא אחר. וכן הלאה. ואיך יכול להיות זה מעצבן? אומר הרמב"ם שאם היה עומד מול מלך גדול והוא היה עושה לו את זה- הוא לא היה מגיב ככה, וכאן זהו מלך מלכי המלכים. ולכן סובל את כל העלבונות וכן הלאה. הרמב"ם ב8 פרקים ד מסביר שהתורה לא מצווה אותנו להיות סגפנים. יש שמסבירים אחרת- שצריך האדם להכניס את עצמו למצבים בהם יבוא לידי עלבונות וכן צריך להסתגף וכך ילמד ענווה, אך הרמב"ם לא מסביר כך. האדם צריך לכבד את הוריו ומוריו וכך ילמד ענווה.

וצריך הרבה הכרת טובה, כמה שההורים קשים ומצערים וכן הלאה, הם גם עשו דברים טובים. וצריך הכרת הטוב על הדברים הטובים. כמו מצריים אשר מקבלים אותם בקהל- בגלל שקיבלו אותנו במצרים. והרי עינו אותנו? מה שלא התעללו בנו יותר מכך צריך להכיר על כך טובה. לכן צריך הכרת טובה. ומובא בספר החינוך על הכרת טובה שאדם שאין לא הכרת טובה הוא לא שווה מבחינה מוסרית. גם בין גנבים יש הכרת טובה. פרופסורים הבודקים את מידת ההבנה של האדם הפסיכוטולוגית בודקים זאת ע"י מידת הכרת הטובה שלו.

ומה בעניין כיבוד הורים המתנגד עם ההלכה?

צריך למשוך את החבל של ההלכה עד הסוף. כל מה שיש איזה היתר בשעת הדחק ושיטות על מה לסמוך- להתעלם. להטיף להם מוסר על מה שהם עושים- זה בוודאי שלו. ובכלל לא צריך להטיף מוסר לאחרים אלא לעצמו. ואם רוצה להטיף מוסר לאחרים צריך לנהוג כמו שנוהגים מעבר לים הרחוק ולשאול "האם אתה רוצה לדבר איתי על זה?" ואם כן אז ידבר, ואם לא- אז לא ידבר ויעיר. אדם לא צריך להכנס לבית של חברו בלי לדפוק כך מובא במסכת דרך ארץ, וכך לא יכנס לשכל של חברו בלי לבקש רשות. אל תטיף מוסר, אם הוא רוצה הוא ישאל אותך, אם אתה רוצה- תבקש רשות.

כל דבר שיש על מה לסמוך- תסמוך. גם דעת יחיד. בשעת הדחק- סומכים על דעת הדחק. וכל דבר שמותר בשעת הדחק- מותר. זה שעת הדחק. הרב ש"ך אמר כל דבר שמותר בהפסד מרובה מותר מטעם כיבוד הורים. שאין הטעם בהפסד מרובה בגלל הכסף חוץ ממקרים יחידים אלא זה מותר בגלל שיטות הפוסקים שמתירות את הדבר. כל הדברים האלו הם בדיעבד והם מותרים במצבים כאלו.

ש. אדם לא נברא כדי להיות כאבן שאין לה הופכין? ת. זה נכון כלפי כל אדם, אבל לא כלפי ההורים. ההורים הם לא כמו כל אדם. אתה חייב לכבדם. וצריך הכרת טובה אחרת אתה לא בן אדם.

ש. איך יכול להיות מצב שישנה התנגשות? שהרי שתי הדברים האלו הם רצון ה'! ת. נכון. זו הגמ'. הכל זה רצון ה', אך אנו לומדים ע"פ הנתיבים אשר ה' הדריכנו בהם למצוא את רצון ה' המדוייק. יש הרבה התנגשויות כאלו והגמ' מסדרת אותם.

וכך זה בצבא- אשר נוהגים בכל הקולות האפשריות. הולכים עד קצה קולת ההלכה.

צריך לדעת איפה להחמיר. "תכלית חוכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהיה אדם עוסק בתורה ובועט באביו ובאימו ובמי שגדול ממנו". לכן אדם צריך מאוד מאוד לכבד את ההורים, בעוד שלפעמים הם מעצבנים אותו מאוד מאוד. ואגב, מי שלא מכבד את ההורים שלו- הילדים שלו גם לא יכבדו אותו. ואיך זה? אני לא יודע. צריך לשאול פסיכולוג.

ש. אם ההורים מבזים רבנים וכבוד התורה נפגע האם צריך להוכיחם על כך? ת. לא. יש אנשים שיש להם ביקורת על רבנים ובין שזה מוצדק ובין שאין זה מוצדק- אין להוכיחם על כך. אלו הוריך, ואתה יכול לשאולם, אתם רוצים לדבר על זה. רוצים- כן, לא רוצים-לא. גם אם הם מבזים ת"ח- עזוב, אל תעיר להם. וזה מובא בסוגיא ביבמות "אלת תוכח לץ", אבא שלך הוא לא לץ, אך ישנו גדר יותר נרחב למושג זה. לפעמים צריך לשתוק. "כשם שיש מצווה לאמר דבר הנשמע כך ישנה מצווה שלא לאמר דבר שאינו נשמע".