שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

כהן לא דתי בנשיאת כפיים

ש: האם כהן שאינו דתי מותר בנשיאת כפים?

ת: כן. הרמב"ם עונה את על שאלה זאת בהלכות נשיאת כפיים (טו, ו). הוא כותב שני דברים:

א. אין אומרים לבן אדם העושה עבירה שישוב ויעשה עבירה נוספת. כלומר, אין אומרים לכהן חוטא שימנע מלקיים מצוות נשיאת כפיים. עבירה א' לא נותנת פטור ממצווה ב' או ג'. אדם המחלל שבת אינו פטור מאכילת אוכל כשר ואדם שאינו אוכל אוכל כשר, אינו פטור מטהרת המשפחה, וכן הלאה. חז"ל אומרים בגמרא ברכות (נא א): "מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף?" לכן, העושה עבירה אינו פטור ממצווה אחרת.

ב. לכאורה נתמה: אמנם הוא חייב בנשיאת כפיים, אבל מה שווה ברכתו? וכי הוא יברכני?! – הרי הוא חוטא! על כך עונה הרמב"ם: זהו אינו הוא המברך אלא זהו ריבונו של עולם שמברך. כמו שכתוב: "יברכך ד' וישמרך. יאר ד' פניו אליך ויחנך. ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו כד-כז). אם כן, ריבונו של עולם הוא המברך והכוהנים שלוחיו על מנת לאפשר לברכה לחול. לכן, גם כהן שאינו דתי יכול וצריך לברך ברכת כהנים.

כהן שמעליב

ש: מי שמלבין פני חבירו ברבים כאילו שפך דמו, אז האם כהן כזה לא יעלה לדוכן מדין רוצח?

ת: לענין זה, מותר לעלות. פסקי תשובות קכח 332 (וכן שמעתי שזו דעתו של הג"ר צבי שכטר. שיעורו של בנו הרב שי שכטר - מ"צ).

ברכת כהנים לכהן שאין לו רגלים והולך ברגלים שעשו לו

ש: כהן בעל רגליים תותבות ואינו ניכר אלא אם מסיר את נעליו אף שילך בגרביים, האם מותר לעלות לדוכן לשאת כפיו? להסיר נעלים?

ת: הרב מאיר כהנא שאל שאלה זו להגר"מ פיינשטיין, והשיב שיש מקום להתיר, בין אם מסיר נעליו בין אם אינו יכול להסירן, שהרי כשלא יעלה כלל יהיה יותר חשש לעז מחשש שתיפסק רצועה. שו"ת אגרות משה (או"ח ב לב. ועיין פסקי תשובות קכח סו).

[ויש עוד תשובה בשו"ת אגרות משה או"ח ד לו להרב כהנא בעניין חגיגת בת מצווה בבית הכנסת. שתי התשובה נכתבו באותו יום – ב' סיון תשי"ט - כשהרב כהנא היה רב בניו יורק – רשם מ"צ.]

כהן שהרג מחבל

ש: האם כהן שהרג מחבל עולה לדוכן?

ת: כן. וכן כהן חייל שהרג בקרב. אין זה רצח אלא מצות מלחמה. עיין שו"ת יחוה דעת (ב יד. והגר"ע יוסף מסיים שם: "אדרבה ראוי לומר להם תחזקנה ידיהם ויישר כחם". וכן אמר הג"ר מרדכי אליהו: "שמגיע לו 'בריתי שלום', ברית כהונת עולם, כיון שעשה מצוה להציל יהודים". מפי אליהו עמ' 91. וכן שו"ת אגרות משה יו"ד ב קנח – מ"צ).

כהן שהרג במלחמה

ש: האם כהן שהרג במלחמה יכול לעלות לדוכן?

ת: כן. שו"ת יחוה דעת (ב יד. שו"ת שאילת שלמה ג סא).

[דלא כהגרי"ד סולוביצ'יק – נפש הרב קלב ע"פ מה שאמר ד' לדוד: "דם לרוב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי". דברי הימים א כב ח. אמנם עיין הסבר הדברים בנסיכי אדם 270-257 - רשם מ"צ.]

כהן שהרג בתאונה

ש: כיוון שכהן שהרג את הנפש לא עולה לנשיאת כפים, מה דינו אם הרג בתאונת דרכים? הרי זה שוגג?

ת: גם שוגג, לא עולה, כי זו הזנחה פושעת. שו"ע או"ח קכח לה. קל וחומר אם לא ציית לתמרורים, אין זה שוגג, אלא שוגג הקרוב למזיד. אבל אם נהג כשורה, ופתאום מישהו התפרץ, אז זה אונס, ועולה. פסקי תשובות קכח עג.

ש: ומה אם זה היה נכרי שהרג?

ת: אותו דין. נפש כל בריה חשובה. שם עד.

כהן עוור

ש: האם כהן עוור עולה לדוכן?

ת: כן, בימינו שמכסים את הפנים. שו"ע או"ח קכח לא.

כהן נכה

ש: האם כהן נכה יכול לוותר על חליצת נעלים?

ת: כן. אך לא יעמוד על הבימה עם כולם. פסקי תשובות קכח טו.

ש: האם מותר לו לברך ממקומו?

ת: כן. אך עדיף שיהיה קדימה בגלל המתברכים שנמצאים מאחריו. עיין שם נח.