שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם מותר לעובד זר לשהות בסוכה, הרי ששמעתי שאין להכניס גוי לסוכה?

תשובה: כתב הש"ך עה"ת (פ' אמור): "הרי הז' צדיקים רמוזים (האושפיזין) שהם באים ויושבים בסוכה, על כן צריך לשבת בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבא לידי נבלה, ולא יכניס לתוכה עכו"ם שהסוכה צלה דמהמנותא ועכו"ם לית ליה מהמנותא ואז בורחת הקדושה וז' צדיקים מקללים קללות נמרצות וכו'". וכן מובא בכה"ח (תרלט סק"ו). וכדומה בס' מדרש פנחס להרה"ק מקוריץ. ועיין בשו"ת דברי יציב (או"ח ב רעד אות ג).

וכן כתב הגר"ע יוסף בחזון עובדיה סוכות (עמ' קכב הערה כב) ומובא בשם הגר"ח קניבסקי (מועדי הגר"ח תשובה תקי"ד).

ובשו"ת רבבות אפרים (ז קעט. ועי' ח תנז) נשאל על מעשה ביהודי שיש לו חנות עם שותף עכו"ם ובא העכו"ם למסור ליהודי דבר בביתו בחוה"מ סוכות היכול להזמינו? והשיב שאין להכניסו כי פה העכו"ם לא ידע מהסוכה ולא הוה חשש איבה.

וכתוב בספר כי בא מועד (סוכות עמ' צג): "יש אומרים שהצריך להכניס גוי לסוכה ונחוץ לו הדבר וכגון שיש מטפל סיעודי המטפל בזקן מבני המשפחה, הדרך לכך שיפרוס ניילון או יפסול את המקום שיישב בו הגוי ובזה אינו מבזה את הסוכה. ולמעשה מי שקשה לו לפסול את אותו מקום, או שהגוי הולך ומסתובב בכמה מקומות בסוכה, אין צריך לעשות כל זאת ואין לחשוש בדבר. והמחמיר בזה תבא עליו ברכה". ומביא בהערה: "ושמחתי עד מאוד בעש"ק פרשת כי תצא התשע"א שמרן הגרע"י שליט"א [זצ"ל] השיבני ע"י שליח נאמן מנאמני ביתו ששאלו לדין זה והורה להיתר ללא שום צורך לפסול את מקום ישיבת הגוי".

ובפסקי תשובות (תרלט ג): "ובספה"ק מובא עוד שלא להכניס נכרי לסוכה אא"כ יסגור הגגון שמעל הסוכה כי אז אין הסוכה כשרה ואין חשש להכניס גוי".

אך הגר"י זילברשטיין שיש אפילו להימנע להכניס מסייע גוי (מלכים אומניך עמ' שמה בשם סוכה כהלכתה כ"ח).

ובשו"ת שערי ציון (ב, לד), נשאל הג"ר שמואל רבינוביץ, רב הכותל, כי בסוכות בכותל המערבי נמצאים שאינם יהודים המנקים כל העת את הסוכה ומאפשרים כניסת רבים כל העת לסוכת הכותל אשר מאחדת את כל חלקי העם?

והשיב: אין בזה כל חשש, איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא. איבעית אימא קרא: מצאתי שהמהרש"ם בדעת תורה (קנא, א) כתב שמותר להושיב שומר נכרי בבית הכנסת, והביא ראיה מהגמרא (בבא מציעא כד ב) בתי מדרשות דידן דיתבי בהו כנעניים, ופירש רש"י: שהן חוץ לעיר ומושבין בה כנענים לשמור. וודאי שאין הכוונה מחוץ לבית המדרש דאז אין בזה חידוש כלל וכלל. אלא כיון שזה לצורך היה מותר. ומאי שנא בית הכנסת מסוכה. ואיבעית אימא סברא, דהרי כל איסור הכניסה של גויים הינו מידת חסידות והרי שמדובר בסוכה לכל עם ישראל, וודאי ישנם כאלו הזקוקים ללווי ולסידור ומשתמשים בלא יהודים לצורך זה, הרי ברור שאין לאסור כניסתם לסוכה זו משום מידת חסידות, כך שמנהג זה אינו אלא בסוכה פרטית ולא בסוכה של הכלל, והדברים פשוטים. וכך כתב לו הגר"ח קניבסקי: לצורך מותר.

סיכום: אין זה מוזכר בגמרא, ברמב"ם ובשו"ע . אך מוזכר באחרונים. לכן אם אפשר להימנע, ראוי, אבל אין איסור בדבר, לכן לצורך מותר.

ואחרי כל זה, יש להקשות על אברהם אבינו, איך הוא הכניס את המלכים הנראים לו כערבים בתוך סוכתו?

בס' עקדת משה (ח"ד עמ' קכ), הרב משה הלוי פרקש ,כתב שיש מדרשים מחולקים מתי הגיעו המלאכים, יש אומרים בסוכות (בראשית רבה מח, י), ויש אומרים בפסח (עי' טור או"ח ריש סי' תיז).

ובס' חקל יצחק להאדמו"ר רבי יצחק אייזיק מספינקא (פרשת וירא יח ע"ב), כותב תירוץ נפלא על קושיה זו, וז"ל: והשענו תחת העץ. ואיתא בפיוט יום ב' דסוכות, אלים כהשעין אב תחת עץ סוכה, ופי' המ"ל כשהשעין אברהם את המלאכים תחת העץ והיו יושבין תחתיו כתחת סוכה. וקשה הא קיי"ל דאין עושין סוכה תחת האילן כדאמרינן באו"ח סי' תרכ"ו אלא אם השפיל הענפים של האילן ויערבם אם הסכך ויהיה הסכך רבה עליהם ומבטלם, וע"ש בט"ז (סק"ב) שהקשה הא אין מבטלין איסור לכתחיחה, ותירץ דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה דרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות ניתנו ע"ש, והנה הא דהשעין אברהם את המלאכים בסוכה הוא ע"פ הגמ' בראש השנה (יא, א) אלא דקאי בחג, וע"ש בתוס' דבסוכות באו המלאכים לאברהם. אכן קשה, מדוע לא הכניסן בסוכה ממש כי בודאי היה לאברהם אבינו סוכה טובה ולמה הכניסן תחת האשל כדאמרינן בזוה"ק.

וי"ל עפמ"ש רש"י דכערביים נדמו לו, וא"כ היה מסופק אם הם מלאכים, או גרים עובדי ד', או ערביים. ודברתי עם מרן האם נכון להכניס עכו"ם לסוכה, והסכים שלא להכניסו רק לצאת לחוצה ולדבר עמו כדאמרינן בכלים ספ"א החיל מקודש שאין עכו"ם נכנסין לשם, ומסתברא דסוכה ודאי קדושתה כהחיל. וע"כ לא ידע א"א מה לעשות עם המלאכים אם להכניסן לסוכה שלו, או לא, דשמא ערביים הם, וע"כ נתחכם לעשות סוכה תחת האילן ולהרבות סכך על הענפים של האילן, דממ"נ אם עובדי השי"ת הם, הענפים נתבטלו ברוב והיא סוכה כשרה, ואם ערביים הם, הלא כתב כתיבת גומא פ' נח דבב"נ לא אמרינן ביטול ברוב דד"ז חדשה התורה לישראל ולא ל"נ, וא"כ לאו סוכה היא ויכולים גם עכו"ם לישב בה, עכ"ל ודפח"ח (ומובא שם בעקדת משה).

==

==